עברתי סיפור דומה: אחרי עבודה במסירות של 11 שנים פגיעה בתנאי העבודה ואיום מתמיד על מקומי בחברה החלטתי לצאת לדרך חדשה בהתייעצות עם העו"ד שלי הוא המליץ להתפטר כדי לטפל בתינוק כי אם אתפטר על הרעת תנאים אז במשפט יגידו שהם מוכנים לתקן את התנאים שנפגעו.. השופטת אורנית אגסי אפילו לא שמעה מה יש לי לומר ואמרה שמאחר והמשכורת שלי גבוהה לא יכול להיות שהתפטרתי כדי לטפל בתינוק אלא זו רק סיבה לבקש פיצויים ופטרה אותו מכל אחריות... יקח עוד זמן רב עד שיהיה פה שינוי והקשבה אמיתית לצורכי העובד שבמקרים רבים מקבל יחס של עבד ופוחד להחליף את מקום עבודתו שכן אז יקופחו זכויותיו בגין כל השנים שעבד. החברה שבה עבדתי חסכה כך מעל 300 אלף שקל שהייתי צריך לקבל כפיצויים. אז בתכל'ס שיטת מצליח עבדה יופי..

בארה"ב היו מתים לחקיקה כמו בישראל לגבי תנאים סביב לידה.

אשר

אתה מעסיק אנשים כאלה כי אתה לא רוצה לשלם תנאים סוציאליים

כאשר אדם נותן כל כך הרבה שנים לשביעות רצונו של המעסיק, לא יכול המעסיק להחזיק בכח עובד נאמן. מותר לאדם להגיד "די, נמאס לי אני רוצה להסתובב בעולם" או לגדל ילד או, או, או והמעסיק חייב לכבד את העבר ולתת לו את מה שכבר הפריש לקופת הפנסיה כפיצויי פיטורין במיוחד כי העובד לא פשע. עבודה זו לא עבדות ואת זה כל מעסיק צריך להבין. אגב, בהייטק ידוע שלא משנה מה, העובד תמיד מקבל פיצויי פיטורין דווקא כדי להיות בסדר עם כולם במיוחד עם אלה שהשקיעו שנים על גבי שנים ימים כלילות והביאו רווחים למעסיקים שלהם. ותחשבו על זה...

כי הפסיקה ברורה בנושא הזה, וגם אם אתה מעסיק פרילנסרים (בחשבונית), עדיין יכולים להתקיים יחסי עובד מעביד, ובכלל זה פיצויי פיטורין.

הורות היא השקעה לכל דבר, עם החזר יפה יותר משוק העבודה או ההון. רק מי שמסוגל (כלכלית) ואמיץ (מה, אתה עקר-בית?) יכל להנות ממנה. אחרים אפילו לא תוהים מי שלל את זכותם לבחור במסלול-הורה, ומדוע. לו תהו, היו מבינים את כללי-המשחק ואולי יוצאים ממרוץ-העכברים הזה.

מישהו שם חטף דום לב באמצע?, זה עניין של ארבעה דיונים רצופים, או חצי שנה של דיונים מרווחים, גג. יפוטרו השופטים.

לדעתי משהו רקוב בהרבה מקומות...

מישהו כאן השתגע. אחרי זה מתבכיינים למה מעבירים מפעלים מהארץ לחו"ל.

בחברה שבה אני עובד יש לנו מספר אבות שיצאו לחופשת לידה או כשמה כאן - חופשת הורות או PATERNITY LEAVEץ מייד לאחר הלידה האם שהתה עם התינוק במשך עד חצי שנה ואת יתרת הזמן (עד לשנה שלימה של חופשת לידה עבור 2 ההורים) עשה האב עם התינוק. מקום העבודה לאב (וגם לאם) נשמר, המשכורת המשיכה להיות משולמת. בתום חופשת הלידה של האם - היא חזרה לעבודתה והאב יצא לחופשה ממקום עבודתו, כשבסיומה חזר לעבוד כרגיל. למה בישראל "המתקדמת" וה"נאורה" מעסיקים בחסות בתי-המשפט יכולים לעשות תרגילים ומניפולציות מטונפות מסוג זה? למה בארה"ב ובקנדה חופשת לידה זה הדבר הכי טבעי שיש? אגב - גם בתהליך אימוץ קיימת אותה גישה של מעסיקים וכל אחד מההורים (גם בזוגות חד-מיניים) יכול לצאת לחופשת אימוץ של שנה או חלקה....

שיטת מצליח הצליחה להם.

על מנת להרתיע מעסיקים נלוזים אחרים מלנסות את "שיטת מצליח"

לא רוצה אח"כ צרות עם בתי משפט שלא מבינים כלום בעסקים וחושבים שהעובדים עשוקים ורצוצים כל היום

לפי הפרטים בכתבה נראה שהחברה ניסתה לפעול בצורה לא הגונה בניסיון להימנע מתשלום לפי החוק, והיא לא הפסידה כלום מהניסיון. ככה מעודדים חברות להמשיך ולנסות, מספיק להן שזה יעבוד באחוז קטן מהמקרים.