15. וזאת הסיבה בעטיה אינטל נשארים מאחור, העולם עובר לסמארטפונים והם פשוט לא שם אבד החזון | 15.02.16 (ל"ת)
11. ואולי לא צריך כבר להקטין את השבבים? אולי השבבים מספיק קטנים כרגע לצרכים של האדם? האם הגיוני להשקיע מיליארדים רבים במחקר ופיתוח כאשר התמורה תהיה זניחה ושולית?! אולי צריך להפנות את הכספים הללו לתחומים אחרים, רפואה לדוגמא? חותמת כשרות! | 12.02.16 (ל"ת)
10. ל-2 בניידים אתה לא רואה את ההבדלים אבל בנייחים יש הבדלים עצומים בוא נחכה עוד שנתיים שנראה את הכרטיסי מסך החיצוניים נכנסים לשוק ואז אתה תלך עם מחשב נייד שיתחבר למארז של כרטיס מסך שיתן לך כח עיבוד גרפי ישראלי | 12.02.16 (ל"ת)
9. למגיב #3 ושאר הגאונים "החוק" אף פעם לא היה באמת חוק פיזיקלי, זה רק שם, מה גם שהוא אף פעם לא היה מדיוק ב-100%, זה רק קירוב. הפסקת "החוק" לא קשורה לכסף וגם לא ליחס לעובדים, יש מגבלות פיזיקליות אמיתיות שלא מאפשרות הקטנה נוספת של מימדי הטרנזיסטורים (מגבלה של שכבות מסויימות בעובי של אטומים בודדים. אי אפשר לבנות משהו מאטומים שיהיה יותר קטן מגודל האטום עצמו, כן..?) אבל גם לא נכון להגיד שעוצמת המחשבים לא תמשיך לגדול. יש טכנולוגיות חדשות באופק, חומרים חדשים, מיחשוב קוונטי, ספינטרוני ועוד. נכון, זה ייקח זמן, תהיה תקופת מעבר שבמהלכה תהיה האטה מסויימת, אבל בטווח הרחוק... המחשבים של היום יראו לאנשים כבדיחה, בדיוק כמו ש-386 נראה לנו בדיחה היום. Intel Outside | 11.02.16 (ל"ת)
8. 7 ננומטר זה רבע ולא חצי של 14 ננומטר 14 ננומטר ליטוגרפיה מתורגם ל 14 196 ננומטר רבוע לעומת 7 ננומטר שהם 49 ננומטר רבוע כלומר רבע ולא חצי כפי שמצוין בכתבה חצי מ 14 ננומטר הוא 10 ננומטר (בערך) דרך אגב הליטוגרפיה הקודמת ל 14 ננומטר היתה 20 ננומטר (בערך) שהי פי 2 גדולה יותר (400 ננומטר רבוע) Effi | 11.02.16 (ל"ת)
7. תודה הראל על כתבה איכותיות בעולם של קליקבייטים. מסכים עם מגיב 2, באמת הצורך בכח במחשבים ניידים ירד. ומחשב בן כמה שנים במצב תקין יכול להציא כח עבודה שרלוונטי גם עכשיו. בדוגמא הזו אפשר להראות בעיתיות עם תמיכה קדימה: כמו דרייברים למערכות הפעלה חדשות וחיבורים חדשים לחומרה חדשה (HDMI). מה שגורם ללקוחות להחליף מחשבים ניידים הוא המשקל הנמוך שיש עכשיו, ומחשב של 1.2 קילו עם אפס רעש רקע עושה עבודה טובה לשימוש משרדי. מרתק איך יתקבל עצירת חוק מור, יתכן שאז יתפוץ בועת ההיי-טק ששומעים עליו הרבה. אפשר לתאר בעיקר אז גם המחשוב הלביש יהיה מגושם תמיד כי אי אפשר עוד לכווץ את יחידת העיבוד. עומר | 11.02.16 (ל"ת)
6. חוק מור קבע רק את קצב-ההשקעה בתעשיה מפעל שבבים חדש עולה מילארדים, והתעשיה כולה היתה צריכה קו-מנחה להשקעות האלה. "חוק מור" סיפק לה הצהרת-כוונות של אינטל, ותו לא. | 11.02.16 (ל"ת)
4. בטח המדענים ימצאו טכנולוגיה שתאפשר לתת יותר ביצועים בפחות כסף ובפחות חשמל. החישוביות של המוח האנושי היא פי אלף יותר חסכונית בחשמל מאשר המעבד הכי חסכוני בחשמל היום כך שיש לאן להתקדם. ג | 11.02.16 (ל"ת)
3. זה רק מראה שזה מעולם לא היה חוק זו סתם אמירה שהתעשייה התיישרה לפיה כל עוד היא הייתה יכולה וברגע שזה היה יקר מדי היא הפסיקה. זה כמו להגיד שהפקת הנפט מכפילה את עצמה כל שנתיים עד שזה מפסיק אא | 11.02.16 (ל"ת)
2. התעשיה כבר נעצרה.. אני מפתח תכנה במקצועי ותמיד דאגתי לרכוש את המחשב החזק והחדיש ביותר. כך קניתי מחשב חדש כל שנה וחצי עד שנתיים - עד תחילת 2010. את התגובה הזו אני כותב על מחשב Lenovo T510 i7 שרכשתי לפני שש שנים. מאז החלפתי את הדיסק ל-SSD והרחבתי את הזיכרון למקסימום של 8Gb - ועדיין כל פעם שאני מסתכל במחשבים חדשים אני לא רואה שום דגם שיגרום לי להחליף. כשאעשה זאת בסופו של דבר זה יהיה רק בגלל בעיות הזדקנות, וכנראה אקנה מחשב דומה מאד מבחינת ביצועים למה שכבר יש לי. יואל | 11.02.16 (ל"ת)
החוק הפסיד: אינטל קוברת רשמית את חוק מור
16 תגובות לכתיבת תגובה