בסעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין נכתב: "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם." עד 1992, קבע הסעיף תעריף מינימלי *חובה*. בשנת 1992 הוחלף הסעיף המקורי בתעריף מינימלי *מומלץ*, ודברי ההסבר היו אכן, כפי שכתבת, שמדובר למעשה בקרטל לא-מאושר. התעריף המינימלי הוא כעת מומלץ בלבד. עורכי הדין רשאים לגבות מחיר נמוך יותר, וכשהם מסרבים לעשות זאת, זה רק כי הם לא רוצים; הם בהחלט יכולים והלשכה לא אוסרת עליהם.

כאשר מבקשים מעורך הדין להפחית משכרו על שירות מסוים, אפילו על פעולה רישומית שגרתית שלרוב מזכירתו עושה אותה, הוא לעיתים קרובות מגיב במשיכת כתפיים שזה המינימום שמוכתב לו ע"י לשכת עורכי הדין. אין ספק שיש פה הגבל עסקי מובהק, שעומדת בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים. מה יש לרשות להגבלים עסקיים לומר על זה?