כולם יכולים לבוא, להנות מהים ומהחוף. רק אל תפגעו בניסויים

פעם באילת היו נותנים את החופים במכרז, היום מחלקים אותם לראשי עיר לשעבר למקורבים. ככה זה בעידן יצחק הלוי הכל מותר ומותר עוד יותר עם הבן שלו שותף בעסק, כי אם הוא לא שותף אז סיור עירוני פיקוח יגיעו אלייך

כאילו שהם בעלי בית של הקרקעות. כמו הסיפור עם עובדי נמל אילת שמחזיקים באינסוף קרקעות. העובדים רואים בשטח אמצעי להתעשרות שלהם. רוצים שחרור? תנו פיצוי של מיליונים לעובדים. כך זה המיגזר הציבורי הפרזיטי. הינה היום ראינו כתבה שהרבנים הראשים (המיותרים ממילא) דורשים תוספת של עוד 25 אלף למשכורתם שעומדת כיום על 55 אלף שקל בחודש. כמה עובדים היו שמחים להגיע למשכורת שהיא רק בגובה התוספת שרבני החרטא מבקשים בעזות מצח? אבל הקופה הציבורית היא כנראה מקור לשחיתות ולסיאוב אינסופי. והכל תוך עושק של העובד באמצעות מיסים ויוקר מחיה.

בדומה למקורות ליד הכנרת, שם החוף פרטי לעובדי מקורות. כך גם באילת

כולל על כל הגורמים הציבוריים. זה יחשוף את השווי האמיתי של החוף לכל גורם אחר ויגרום להם להחזיר חלקים לא הכרחיים לציבור