יש ספורט בישראל.קוראים לו ג'ודו,שייט,התעמלות ענפים אישיים ולא קבוצתיים שם הישראלים פורחים ושם צריך להשקיע את הכסף הגדול,משם היגיעו ויגיעו מדליות אולימפיות ואליפויות עולם

ההתנהלות (חובבנית, שרלטנית) התרבות (כוח, ערסים, אלימות) התקציבים ("ביטחון" חרדים וועדים התנחלות) התשתיות (בכלל לא קיימות) העסקנות (מזוהמת ומטנפת) משאירים את ישראל הרחק הרחק מאחור! עולם שלישי ומטה. רק בענפים אישיים, או אולימפיים, הרחק מתשומת הלב של ההמון הבור והנבער, יכול/ה ספורטאי/תלהגיע להישגים ברמה עולמית (ירדן ג'רבי, אורי ששון, אלכס שטילוב, לינוי אשרם, ארטיום דולגפיאט, נטע ריבקין, שגיא מוקי...)

רק תראו מה אנחנו מחשיבים כ"הישגים" בשנים האחרונות: מקום 2-3-4 (מתוך 16 אגב) בענפים זניחים אולימפיאדה גול יפה לבופון במשחק בית שבו לא היוונו כלל יריב שחמטאי שהגיע למשחק הגמר, והפסיד כדורסלן שהפסיד 20 הפרש אבל קלע יותר נקודות מסטף קרי ועכשיו ההישג האחרון: לא התבזנו מול ספרד. מכנה משותף נוסף של מרבית האירועים האלה: רובם הישגים אישיים של ספורטאים שעבדו על זה קשה כל חייהם, והנה עכשיו כשקצרו את הפירות, אומת הטרמפיזם הישראלית שכל כך צמאה להצלחה והישגיות אבל אין לה כאלו, מנכסת את ההישג האישי כאיזשהו הצלחה לאומית, וזה ברמת הבדיחה. 99% מכותבי הסטטוסים בפייסבוק והחוגגים למינהם לא שמעו את השם שגיא מוקי שבוע לפני התחרות והופ הנה פתאום "יש לנו הישג באולימפיאדה". אז לא, לשגיא מוקי/ירדן ג'רבי/אורי ששון/גל פרידמן/בוריס גלפנד וכו' היה הישג באולימפיאדה. לא לכם. אתם מדמיינים שבמדינה עם ספורט סביר, נגיד דנמרק כזאת, עושים חגיגה לאומית ממדליית ארד בג'ודו? או שחוגגים גול יפה בהפסד ביתי? מנטליות אנטי ספורטיבית של אפסים בקיצור.

תיקון טעות: כפי שלמדנו בבית הספר, אפס מוגדר מספר חיובי, לכן נבחרת ישראל הם לא אפסים, הם רק אפס אחד, האפס המוחלט, אפס קלווין

הם אפילו לא כלומניקים.הם הרבה פחות מזה. ואעפכ אחד היה שר ביטחון והשני יותר ההתאחדות לכדורגל.שערורית שחיתות וריקבון בלתי נתפסת. במקום אנשי מקצוע,אפסים של השמאל. מה הדבילים האלה יודעים לעשות חוץ מתארגן שביתות ?