ביטול ההגבלה כמעט ולא ישפיע על ההורה הסיני הממוצע. הוא בן יחיד מפונק ואינדיבידואליסט שמסתכל רק על עצמו על הקריירה שלו ועל יכולתו לטייל ולבזבז. ולכן ההגבלה לא תשנה הרבה את מספר הילדים למשפחה. הסינים ימשיכו להתחתן בשנות ה20 המאוחרות או בשנות ה30 ולהביא ילד אחד או מקסימום שניים (בממוצע 1.2). רק מי שיתרבה מתוך ציווי דתי, ויקיף את עצמו בקהילה שתסייע לו להתמודד עם גידול הילדים יביא 2 או 3 ילדים לעולם. ולכן בעוד 30 שנה, יהיו בסין 350 מליון נוצרים לעומת 100 מליון היום. רבים מהם יהגרו למערב שם ירגישו נוח יותר ויקחו עמם הרבה מהעושר שנצבר בסין. אלו שנשארו יהפכו את המדינה למערבית יותר ואולי פרו ישראלית.

ללא מדיניות הילודה, סין הייתה היום מדינה של 2 מיליארד. (היום - 1.4 מיליארד. גם זה המון, 18% מאוכלוסיית העולם). נ.ב שם ראש הממשלה לי קשיאנג. לא קקיאנג.

בקרת ילודה כפויה במדינה של מיליארד ורבע איש נשמעת כמו רעיון טוב בתיאוריה. אבל בפרקטיקה היא רק גרמה ליותר נזקים מאשר תועלת, ודי במילה אחת - אינפנטיסייד.

שלא יידרשו ככ הרבה אנשים כמו היום. מה שכן יידרש זה מזון להאכיל אותם והרבה משאבים לכלכל אותם.