אני חושב שצריך פעם אחת ולתמיד, לשאול "האם המלך הוא ערום?". כוונתי לשאלה אפיקורסית. מה הסיבה שצריך בכלל בתי ספר? אומר מראש, אני חושב שכן! אבל כמו כל ישות באשר היא, צריך לשאול מה המטרות? כשאין מטרות אז אין באמת מניעים לפעולה. למשל, האם בי"ס נועד להקניית יידע? אם כן האם יעד זה רלבנטי, כמה כבר זוכרים מ-12 שנות לימוד?! האם הקניית כלי חשיבה? אז האם מקבלים באמת את זה ? האם השכלה כללית? האם חינוך והתנהגות חברתית? כאחד שעבר את כל המסלול, ועם כל הענווה תלמיד מצטיין ביסודי, בתיכון, באוניברסיטה ועם שלל תארים למכביר... אני מוכרח לומר שהידע מ-12 שנות לימוד עזר לי ב-10% וזה הרבה. את הכל עשיתי בריענון של שלושה חודשים לקראת האקדמיה. כלי חשיבה, בקושי קיבלתי. הבנתי את זה אחרי ים האדומים מהערות המרצה על העבודה הראשונה שהגשתי למרצה באוניברסיטה. זה נושא ארוך ולא לטוקבק. אבל דחילק מישהו חייב לחקור לעומק את הנושא ולגזור מזה מה צריך לעשות. סתם סיסמאות של דיגיטציה, או מנהיגות חברתית או כל מיני היגדים פופוליסטיים לא יפתרו את בעיות השורש הזועקות לשמיים.