מטוסים דו-מנועיים ומעלה (ארבעה, שישה), כמעט ללא יוצא מן הכלל, מסוגלים לשמור טיסה ישרה ואופקית עם כשל של אחד המנועים. ואפילו לנסוק בשיעור מסויים. בניגוד לאמונה הרווחת, המטרה בריבוי מנועים אינה אי היכולת ליצר מנוע יחיד מספיק גדול, אלא - לייצר יתירות ולהגביר על ידי כך את בטיחות הטיסה. במטוסי מדחף יש מנגנון הנצה (feathering) ללהבי המדחף שמיועד במיוחד למצב שבו המנוע נעצר בזמן טיסה כדי להפחית גרר. ההתרסקות של טיסת יטי YT691 בקטמנדו בפברואר השנה (2023) - נגרמה בגלל הפעלה לא מכוונת של מנגנון ההנצה בשני המדחפים.

במקרה של הטייס תום פרקש - טייס מסוק , שנפל, הבבונים הגיעו לבית הוריו ,בקיסריה , וקיללו אותו ואת הוריו, יחי ההבדל הקטן לעומת הציבור האנגלי .

ו"אנשים" באו למשפחת תום פרקש בקיסריה, טייס המסוקים שנהרג, וקיללו אותם . .

לא צריך ללכת רחוק מדי. היה פעם סיפור כזה גם מעל העיר רחובות. במכון וייצמן יש מציבה לזכר טייס (אהוד דולינסקי, למיטב זכרוני) שהעדיף להתרסק עם מטוסו, מאשר לנטוש ולתת למטוס לפגוע בעיר.

שם הטייס חיים הולצמן זיכרונו לברכה פחד שמטוס המיסטר יתרסק על מכון ויצמן

אזי היא כלל לא דילמה.

בעכו . ברחוב על שם נעמי שמר . ישנה מצבה על שמו של טייס הווטור שהעדיף למנוע ממטוסו להתרסק לתך בית ספר . ושילם על כך בחייו .

אנשים כמו אמסלם, שיעשו במכנסיים ברכבת הרים רגילה, מספרים לנו שלא צריך טייסים ואין בעיה להחליף אותם

ועל כך, באחת הכתבות הבאות...

28/5/69. סגן חיים הולצמן במטוס מיסטר העדיף להתרסק עם המטוס ליד רחובות בדיוק מהדילמה הזאת

גם אצלנו: ב-1969. המיסטר של חיים הולצמן עמד ליפול על רחובות. הוא סטה הצידה והתרסק כדי לא לפגוע בבתים.

גם אותי זה הפתיע, המשפט הזה (הקברניט לא כותב דברים חסרי תוחלת), אז בדקתי והסתבר שהוא קנדי. כלומר, בהחלט הקריב את חייו לאזרחי מדינה אחרת (גם אם קרובה תרבותית ומנטלית ובוודאי בת ברית במלחמה נגד הנאצים).