תוכנית החילוץ אושרה. כעת "רק" צריך לטפל בכלכלה

על מה הצביעו?

תוכנית חילוץ לוול סטריט בהיקף של 700 מיליארד דולר. הקונגרס אישר את התוכנית ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים. נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש חתם על החוק והתוכנית יוצאת לדרך.

ההצבעה ביום שישי חתמה שבוע של דיונים מרתוניים שבהם ניסה הממשל לשכנע את הציבור בארה"ב כי נדרשת התערבות מאסיבית בשווקים. דווקא הממשל הרפובליקני, השולל בדרך כלל התערבות במנגנון ה"שוק החופשי" היה זה שדחף להתערבות הממשלתית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב על מנת להציל את התעשייה הפיננסית בארה"ב, ואולי אף בעולם המערבי כולו.

מה כוללת התוכנית?

על פי התוכנית, ירכוש הממשל נכסים בעייתיים - כמו אגרות חוב המגובות במשכנתאות - מידי המוסדות הפיננסים, ויחזיק אותם עד לפידיון או עד שהכלכלה תשתפר וניתן יהיה למכור אותם בשוק. כך מקווה הממשל להחזיר את אמון הציבור במערכת הפיננסית ובנוסף "לפתוח מחדש את הברזים" ולהזרים אשראי למשק. בממשל טוענים כי משלם המיסים האמריקאי לא יינזק מהמהלך, ואף ירוויח ממכירה עתידית של הנכסים.

למה הממשל צריך היה לרכוש את הנכסים הבעייתים?

הנכסים הבעייתיים מעיקים על מאזני הבנקים. אין להם שוק וקשה לתמחרם בשל המשבר הפיננסי. לפיכך נאלצו הבנקים לבצע מחיקות והפחתות הון, ורשמו הפסדים כבדים בגינם. הנכסים ה"רעילים", השוכבים במאזני הבנקים, משפיעים על המערכת הפיננסית בשני היבטים עיקריים:  

• אמון הציבור במערכת מתערער, ויכולה להיווצר תופעה של "ריצה אל הבנק "– משיכת פקדונות על ידי לקוחות שיכולה להביא לקריסת בנקים.

• המחיקות מקטינות את ההון העצמי של הבנקים, ויכולתם לתת אשראי פוחתת. כתוצאה מכך עלול להתפתח "מחנק אשראי" – לבנקים אין יכולת (או רצון) לתת אשראי, ונוצר לחץ על הפעילות הכלכלית במשק.

 איך הרכישה תתבצע?

הממשל יעזר בסקטור הפרטי ויקים מנגנון שירכוש וינהל את הנכסים. ככל הנראה יבצע מעין מכרז הפוך - יציע לרכוש נכסים מידי מוסדות פיננסים שיציעו את המחיר הנמוך ביותר.

ביום שני דחה הקונגרס את התוכנית הראשונה שגובשה על ידי בן ברננקי, העומד בראשות הבנק המרכזי האמריקאי, והנרי פולסון שר האוצר, למרות שזכו לתמיכת ממשל בוש ושני המועמדים לנשיאות ג'והן מקיין, וברק אובמה. מיין סטריט הצביע נגד וול סטריט. הנציגים בבית הנבחרים ביטאו את רחשי הלב של ציבור הבוחרים שלהם שסרב לעזור לחלץ את ה"בנקאים העשירים" שהסתבכו וסיבכו את אמריקה בהרפתקאה הפיננסית. הממשל הבין את המסר והכין תוכנית משופרת. במקביל הבינו הנבחרים כי ההשלכות של דחייה נוספת עלולה להיות הרסניות לכלכלת ארה"ב. היא אושרה בסנאט ביום רביעי ברוב של 74 תומכים, ולאחר מכן קיבלה התוכנית המשופרת גם את אישור הקונגרס.

התוכנית החדשה כוללת שני מרכיבים עיקריים שהיו חסרים בהצעה הקודמת: הגדלת ביטוח הפקדונות בארה"ב מרמה של 100 אלף דולר ל-250 אלף דולר; והטבות מס בהיקף של כ-150 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות ליחידים וחברות. הגדלת ביטוח הפקדונות אמורה להחזיר את אמון הציבור במערכת הפיננסית. זאת לאחר שלאחרונה קרסו בנקים ובנקי השקעות שהגדול בהם היה וושינגטון מיוצ'ואל.  הפחתות המיסים נעשו על מנת לרכך את המתנגדים, ולנסות להמריץ את הכלכלה. בנוסף הוכנסו שינויים נוספים כמו הגמשת הרגולציה בנוגע לדרך רישומם של נכסים פיננסים במאזני המוסדות הפיננסים.

אז למה הבורסה בניו יורק הגיבה בירידות?

אומרים שהמשקיעים "רוכשים מניות שיש שמועות, ומוכרים שמגיעות החדשות". מחירי המניות גילמו ביומיים את הערכות שנשמעו ביומיים האחרונים בארה"ב שהתוכנית תאושר. המשקיעים הגיבו באיפוק לחדשות שהגיעו מוושינגטון - המסחר בבורסה בניו יורק הסתיים בירידות שערים בשיעור של כ-1.5% של המדדים המובילים, כאשר מדד הדאו ג'ונס רושם את השבוע הגרוע ביותר שלו בשבע השנים האחרונות. בנוסף, מחירי הסחורות והנפט ירדו והדולר נחלש בשל ההשלכות המאקרו כלכליות של תוכנית החילוץ.  

אז עכשיו וול סטריט לא מאמינה לוושינגטון?

הממשל חילץ את "רחוב הקיר" (וול סטריט). אך על הקיר ברחוב הראשי של כל עיר באמריקה מרוחה הכתובת: "המשק בהאטה והמיתון מעמיק". המשקיעים לא יכולים להתעלם מנתונים מאקרו כלכליים שליליים המתפרסמים מדי יום. בשישי פורסם כי המעסיקים בארה"ב קיצצו כ-160 אלף מישרות בספטמבר, לעומת ציפיות מוקדמות לקיצוץ של 100 אלף מישרות "בלבד". מדובר בשיעור הגבוה ביותר מזה בחמש השנים האחרונות. מתחילת השנה איבד המשק האמריקאי יותר מ-750 אלף מישרות - הרבה מאד מפרנסים ובעלי משפחות שלא ישלמו מיסים ויצרכו פחות. החשש הוא ששיעור האבטלה בארה"ב יעלה לכ-8% לעומת 6% באוגוסט. המשקיעים גם לא בטוחים כי התוכנית תפשיר את הקפאון בשווקי האשראי - הדרוש לפעילותו השוטפת של המגזר העסקי ולהמרצת הצרכנים בארה"ב.