חוק הספאם: מה מותר ומה אסור

ביום שני הקרוב ייכנס לתוקפו "חוק הספאם" – התיקון לחוק התקשורת שמטרתו להילחם במגיפת דואר הזבל הפרסומי באימייל וב-SMS. החוק החדש אוסר על שליחת הודעות פרסומיות ללא רשות מפורשת בכתב מהנמען. אדם שמקבל הודעות כאלה, יכול לתבוע את השולח ולקבל פיצוי של עד 1000 שקלים עבור כל אימייל או SMS שקיבל.

החוק החדש, שהתקבל במאי בעקבות מאמצים של שר התקשורת, אריאל אטיאס, מציין כללים ברורים של מותר ואסור בבניית רשימת דיוור שיווקית. רוב העסקים לא יוכלו להמשיך לשלוח הודעות לרשימת הלקוחות הקיימת שלהם, אלא יצטרכו לפנות לכל האנשים המופיעים ברשימה ולבקש מהם אישור לשליחת דברי פרסומת נוספים. החוק מתיר לעסקים לבצע פניה כזו באופן חד פעמי לכל לקוח. אם הלקוח מסר אישור לשלוח לו פרסומות כאשר רכש מהעסק מוצר כלשהו, החוק מציין שהפרסומת שנשלחת לאחר מכן צריכה להתייחס "למוצר או לשירות מסוג דומה" לזה שנרכש.

פרצה אחרת שהתיקון החדש מנסה לסגור היא ההפרדה בין העסק המפרסם לבין מי ששולח את ההודעות בפועל. בעבר, מפרסמים בדואר זבל התחמקו לפעמים מאחריות בטענה שהדואר נשלח ללא ידיעתם על ידי החברה שמבצעת עבורם פעילויות שיווק. החוק החדש מטיל את האחריות בכל מקרה על הנהלת העסק שנהנה מהספאם.

כל פרסומת שנשלחת באימייל או ב-SMS צריכה לכלול את פרטי המפרסם ולהסביר לנמען איך הוא יכול להסיר עצמו מרשימת הדיוור. לגבי אימייל, החוק מציין שכותרת ההודעה צריכה לכלול את המילה "פרסומת".

החוק מאפשר למקבלי הספאם לתבוע פיצוי של עד 1000 שקלים ללא הוכחת נזק. מי שמוכן לנסות להוכיח שדואר הזבל שקיבל גרם לו נזק כלשהו, יוכל עדיין לתבוע סכום פיצוי גבוה יותר, כפי שהיה אפשרי גם בעבר.

הכינוי "חוק הספאם" מטעה, מכיוון שהתיקון לחוק לא מקיף את מגוון ההודעות שמכונות לפעמים "ספאם" או "דואר זבל". הוא לא מתייחס להודעות שאין להן מטרה פרסומית, וגם לא תקף לגבי ספאם שנשלח מחו"ל. לכן התיקון צפוי להקטין רק בשיעור קטן מאוד את כמות הספאם בתיבות האימייל הישראליות.