בלעדי: החובות של רייפמן תופחים: טוען שנושיו דורשים 58 מיליון דולר

מייסד אמבלייז אלי רייפמן, המחזיק ב־15% ממניותיה, שינה את גרסתו בנוגע להיקף החובות האמיתי שלו. כעת הוא טוען כי מדובר ב־58 מיליון דולר ולא ב־35 מיליון דולר כפי שטען בדיון בבית המשפט שהתקיים בעניינו בשבוע שעבר. כך עולה ממסמך סיכום החובות שערך רייפמן ואשר הגיע לידי "כלכליסט".

לפני שבוע רייפמן: "הפרשה עבורי היא בסך הכל משחק, החיים שלי ממשיכים כרגיל" מייסד אמבלייז הירצה היום בקורס שעוסק בתורת הקבלה ואמר כי "לא קרה שום דבר. פעם אני למטה ופעם אני למעלה. עכשיו אני הכי למעלה שאפשר להיות". ל"כלכליסט" אמר על ההלוואות בשוק האפור: "לא לקחתי את כל הכספים האלה כדי לכסות הימורים או לבנות בתי פאר, לקחתי אותם כדי להציל את אמבלייז" צמרת פרנט, 19 תגובותלכתבה המלאה

כדי לשכנע את בית המשפט העליון לקבל את הערעור שבכוונתו להגיש הבוקר על ההחלטה להורות על כינוס נכסיו, פנה רייפמן בימים האחרונים לחלק מנושיו וביקש להחתים אותם על מסמך הסכמה לעיכוב ביצוע החלטתה של השופטת ורדה אלשיך באשר לכינוס הנכסים.

בהתאם לכך, הוא ערך מסמך שבו מפורטים חובותיו בחלוקה לשתי קבוצות: נושים שהסכימו לעיכוב ביצוע פסק הדין ונושים שהסכמתם טרם התקבלה. לפי המסמך, שלי נרקיס, שרייפמן חייב לו, לדבריו, 17.7 מיליון דולר, חתם שלשום על הסכמה לעיכוב ביצוע. הסכמה דומה התקבלה מדירקטור באמבלייז בשם ברטרנד פורה בוליה שרייפמן טוען כי הוא חייב לו 11 מיליון דולר, וכן מאמו של רייפמן, מניוטה רייפמן, שהחובות הנטענים כלפיה עומדים על 1.6 מיליון דולר.

נושים נוספים שהסכימו, לפי הנטען, לעיכוב ביצוע פסק הדין הם אפי שגיא (חוב של 550 אלף דולר), רועי רווה (חוב של 180 אלף דולר) וזיגמונד בלובבנד (חוב של 1.5 מיליון דולר). סך כל החובות כלפי קבוצת נושים זו מסתכם לטענת רייפמן ב־32.5 מיליון דולר.

בקבוצת הנושים השנייה, שלא הסכימה להפסיק את הליכי הכינוס נגד רייפמן, מצויות שתי החברות הזרות שביקשו מלכתחילה את כינוס הנכסים ושהחוב כלפיהן עומד על 9.5 מיליון דולר, אך רייפמן טוען כי מדובר בחוב שנוי במחלוקת. נוסף על כך מדובר בצבי ויליגר (חוב של 3 מיליון דולר); בנק לאומי ובנק הפועלים (600 אלף דולר לכל אחד מהם) ויגאל ג'רבי, המוכר כאיש העולם התחתון (בהיקף 2.6 מיליון דולר), וכן בחובות "שכר טרחה וספקים" של מיליון דולר.

אתמול הגיש עורך דינו של נרקיס, ישי בית און, בקשה דחופה לבית המשפט "לאכיפה ומימוש משכון", במסגרתה התבקש מינויו של בית און ככונס נכסים למימוש מניותיו של רייפמן באמבלייז. הבקשה נומקה בכך שבית המשפט הורה על כינוס נכסיו של רייפמן ובמטרה למנוע ירידה בערך הבטוחה שמחזיק בידיו נרקיס.

אלא שבקשתו של בית און היתה מנוגדת להסכמה שעליה חתם נרקיס מול רייפמן, כאשר הסכים כי לא יינתן צו כינוס נכסים. שעות אחדות מאוחר יותר הגיש נרקיס לבית המשפט הודעה כשהוא מיוצג על ידי פרקליט אחר, ובה ביקש למשוך את הודעתו בדבר מינוי כונס הנכסים וטען כי הבקשה הוגשה ערב יציאתו לחו"ל והוא לא הבין את משמעויותיה המדויקות. בעקבות המהלך, הודיע עו"ד בית און כי הוא מתפטר מייצוגו של נרקיס. רייפמן מיוצג על ידי עורכי הדין דורון אפיק ושלומי תורג'מן.