פרסום ראשון - רשות ני"ע: לבעלי מניות בגרינסטון יש זכות לעיין בפרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון

רשות ניירות ערך סבורה, כי לבעל מניות בחברת גרינסטון יש זכות לקבל פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון וישיבות ועדת הביקורת, כדי לקבל החלטה מושכלת באשר לעסקת בעלי עניין. לאחרונה היתה אמורה גרינסטון לרכוש משרם-פודים גרופ ומהחברה הבת שרם-פודים טכנולוגיות 12.5% מאחזקותיהם בחברת EER, בתמורה ל-51 מיליון שקל ולפי שווי של 420 מיליון שקל.

עמדת רשות ני"ע הוגשה שלשום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהמשך לבקשה שהגיש בעל המניות, יעקב רוזנפלד, שהתנגד לעסקה, להורות לגרינסטון לאפשר לו עיון במסמכים. בינתיים נראה כי העסקה עצמה בוטלה, אך חוות הדעת של הרשות היא עקרונית ומתייחסת לסוגית זכותם של בעלי מניות לעיין בפרוטוקולים, במסגרת הליכי אישור עסקאות עם בעל שליטה.

עמדתה של הרשות הוגשה לבקשת סגן הנשיא השופט יהודה זפט ובעקבות טענותיו של בעל המניות, כי משמעות העסקה היא ריקון קופת המזומנים של גרינסטון אל קופתם של בעלי השליטה. עוד טען, כי החברה סירבה באופן תמוה ומחשיד לחשוף בפניו פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון וועדת הביקורת, שדנו באישור העסקה.

הרשות: כדי להכריע צריך להיות בקיא בחומר

בחוות הדעת נכתב, שככלל כשמדובר בעסקה של חברה ציבורית עם בעל השליטה בה, או עסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה, הרי שהפרשנות המשפטית הראויה מקנה לבעל מניות זכות עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בוועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה הציבורית. זכות עיון זו כפופה להוראות סעיף 185(ב) לחוק החברות, בו נקבעו סייגים לזכות העיון, כמו חוסר תום לב, סוד מסחרי או פגיעה אחרת בטובת החברה.

עמדת הרשות נסמכת על לשון הוראה בחוק החברות, הקובעת כי לבעל מניות זכות לעיין "בכל מסמך", כאשר הוא נוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור של האסיפה הכללית. תכלית ההוראה, מפרטת הרשות, היא כפולה: לאפשר לבעל מניות לממש את זכותו להצביע באסיפה הכללית, כאשר בידיו מלוא המידע לו הוא נזקק לשם קבלת החלטה כיצד להצביע וכן לאפשר לבעל המניות לבקר את אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון ובוועדת הביקורת.

רשות ני"ע מציינת, כי אין זה סביר שהחוק יעניק מחד לבעלי המניות את הזכות להכריע בעסקאות אלו ומאידך יגביל את יכולתם לקבל את כל המידע שיידרש על ידם, לצורך קבלת החלטה מושכלת באשר לדרך הצבעתם בעסקה.

עמדת הרשות מתבססת בין היתר על סעיף 185 לחוק החברות והיא מפרטת, כי החוק קובע מתי קמה לבעל מניות זכות לעיין ב"כל מסמך" ומבהירה כי התנאים לקיומה של זכות עיון רחבה הם, כי המסמך נוגע לפעולה או עסקה, כאשר המסמך מצוי ברשות החברה והעסקה טעונה אישור של האסיפה הכללית, לפי הוראות חוק החברות.

במקרה של עסקת גרינסטון, קובעת הרשות, התנאים מתקיימים. "עולה השאלה האם קיימת סיבה למנוע מבעל מניות את הזכות לעיין בפרוטוקולים של ישיבות ועדת הביקורת והדירקטוריון, כאשר אלו יושבות על המדוכה ומאשרות עסקאות הנגועות בחשד לניגוד עניינים".

גרינסטון: הדירקטורים ייזהרו מלהעלות בדיונים סכנות אפשריות

עמדתה של גרינסטון, המיוצגת ע"י משרד עורכי הדין זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות', היא שהיענות לדרישה לחשוף את הפרוטוקולים עשויה לגרום נזק לחברות ציבוריות, מהטעם שדירקטורים וחברי ועדת הביקורת ייזהרו בהצגת שאלות והבעת דעות ומאידך לא יחדלו מלהעלות "סיכונים אפשריים", בידיעה שהכל פתוח לכל התקפה של בעל מניות. כן טענה החברה, כי חשיפת הפרוטוקולים עלולה להביא למצב בו הדירקטורים יימנעו מלקיחת החלטות עסקיות לגיטימיות, מתוך חשש שפעולותיהם יעברו בשבט הביקורת של בעלי המניות.

רשות ני"ע טוענת כי טענות אלו אינן צריכות להשפיע על היקפה של זכות העיון של בעל המניות וכי חובותיו של הדירקטורים קבועים בחוק ונדרש ממנו לפעול באופן סביר. "חשיפת הפרוטוקולים לא תעלה ולא תוריד מרמת האחריות של הדירקטור כלפי החברה ומחובותיו כלפיה לפעול כדירקטור סביר", נטען.