אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרב משפטניות על מחנק האשראי; עו"ד דליה טל: "להציל את הציבור זה פופולרי - אבל לא על חשבוני" צילום: עמית שעל

קרב משפטניות על מחנק האשראי; עו"ד דליה טל: "להציל את הציבור זה פופולרי - אבל לא על חשבוני"

בפאנל במסגרת כנס לשכת עוה"ד, התווכחה טל עם שופטת המחוזי ענת ברון, שהאשימה את הבנקים בהימנעות מנטילת סיכון כלשהו; ברון רמזה כי בעתיד יחייב ביהמ"ש את הבנקים בפיצוי נזיקין כלפי צד שלישי. עורכת הדין: "מדובר בפקדונות של הציבור שאין לזלזל בהם"

01.06.2009, 18:19 | מארק שון

ויכוח עיקש התפתח היום (ב') במסגרת פאנל בנושא דיני בנקאות בזמן משבר פיננסי, בכנס לשכת עורכי הדין. המתווכחות: שופטת ביהמ"ש המחוזי, ענת ברון, ועוה"ד דליה טל, שותפה בכירה במשרד קנטור-אלחנני-טל, שלא הסכימו בנושא עד כמה וכיצד, אם בכלל, ניתן להאשים את הבנקים במחנק האשראי במשק.

השופטת ברון הביעה ביקורת חריפה יחסית נגד התנהלות הבנקים במשבר הנוכחי והאשימה אותם במדיניות מתן אשראי שרירותית, גורפת ולא סבירה. "מה שמנחה את הבנקים הוא הרצון שלא ליטול כל סיכון שהוא. להתנהלות של סגירת הברז ללא הבחנה יש השלכה לא רק ללקוח הספציפי, אלא ביצירת אפקט דומינו, שמשפיע גם על קריסת והתנהלות עסקים נוספים", אמרה ברון.

המצב המשפטי כיום הוא, כי צד שלישי, שאינו הלקוח של הבנק, אינו יכול לתבוע את הבנק בגין נזקים שנגרמו לו באופן עקיף, בגלל סגירת האשראי ללקוח. חובת האמון של הבנק היא כלפי הלקוח בלבד, בניגוד, לדוגמא, לערב שנפגע כתוצאה מפעולה שהבנק נוקט נגד לקוח הבנק.

ברון אף הוסיפה, כי הרושם שנוצר הוא שהבנקים בפאניקה עקב המשבר העולמי, "סוגרים באופן גורף את הברז, נתלים במשבר ונוקרטים מדיניות מתגוננת - שתתברר כרשלנית - כשדווקא בעיתות כאלה הנזק בהתנהלות מעין זו הוא רב יותר מבזמנים רגילים.

השופטת ברון רמזה לגבי אפשרות, כי בעתיד הקרוב תחייב הפסיקה של ביהמ"ש את הבנקים בפיצוי נזיקין ותרחיב את חובת האמון שלהם.

עוה"ד הבכירה דליה טל זיהתה מיד את הפוטנציאל הנפיץ של דברי השופטת ומיהרה להגיב: "הבנקים ניזונים מכספם של אחרים, מדובר בפקדונות של הציבור ואסור לזלזל בהם. אין שום דבר במאזנים של הבנקים שמצדיק את מה שנאמר כאן, אין ירידה במתן אשראי", קבעה טל.

עורכת הדין, שיושבת כבר 21 שנים בדירקטוריון בנק לאומי ואף מייצגת בנקים רבים, תקפה את הפסיקה של בית המשפט המחוזי, שחייב את בנק המזרחי בקנס של 21 מיליון שקל בגין סגירת אשראי ואמרה: "לא הבנתי את פסק הדין. אם הבנק יודע שהעסק ייפול בכל מקרה, האם להמשיך להזרים כספים? הרי מדובר בכסף של הציבור".

טל לא נרגעה וגם לאחר מספר דקות שדיברה על נושאים אחרים, חזרה לנושא החם ופנתה לשופטת ברון באומרה :"זה מאוד פופולרי להציל את הציבור אבל לא על החשבון שלי - עם כל הכבוד לחובת האמון של הבנקים".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
פתרון פשוט: מי שרוצה אשראי והלוואות שיספק ביטחונות מספקים
שימו לב מה קורה בתקופה האחרונה, דווקא אלה שמקבלים מהבנק הלוואות בסדר גודל של מיליון ש"ח ואח"כ עוד מיליון ש"ח אשראי, הם אלה שמגיעים לפשיטת רגל ואחרי פשיטת רגל קיים סיכוי קטן מאוד שהבנק יקבל את החזר ההלוואה. אז צריך לשקול טוב טוב את סכומי האשראי ולמי נותנים את זה ובכפוף לאלו בטחונות. הכל במידה.
ברח עם המיליונים  |  01.06.09
2.
הבנקים בישראל חייבים בחובת זהירות עסקית
צודקת עו"ד דליה טל ותמוהים דבריה של כבוד השופטת ברון. בדיקה במאזני הבנקים יראה כי סכומי האשראי שהבנקים העניקו לא פחתו. אפילו עלו. מאידך, יש הבדל בין לקיחת סיכון מחושב עם שיקול דעת לבין זניחה של עקרונות מקצועיים של מתן אשראי ומעקב אחריו. ראשית, אני מזכיר כי חלק ניכר מהאשראי שניתן בשנים האחרונות ניתן על ידי גורמים מוסדיים מחוץ למערכת הבנקאות. ניתן לבדוק באיזה חלק של נותני האשראי חלה ירידה. שנית, לא צריך לדבר באופן גורף אלא להביא דוגמאות להמחשה. בנקים נותנים אשראי לאחר בדיקה מקצועית לפיה רמת הסיכון של הלווה הולמת את האשראי המבוקש (לאור ניסיון קודם ובדיקת העסק), נדרש לבדוק את התוכנית העסקית של הלקוח ואת יכולת ההחזר שלו, הלווה נדרש לספק בטחונות סבירים ולאורך מתן האשראי נעשית בדיקה תקופתית כדי לעמוד על שינויים עסקיים שחלו אצל הלווה במהלך חיי האשראי. לפיכך תמוהים דבריה של כבוד השופטת שדיברה באופן גורף ועוד הגדילה לעשות בשזירת איום מרומז על הבנקים. אני מבקש להזכיר כי אין שותפים לבנקים ברגע שאשראי שנלקח - אינו מוחזר. הריבית שנגבתה מאשראי שלא הוחזר איננה קיימת בפועל. אם נגיד בנק ישראל איננו מתערב בשיקולי הבנקים למתן אשראי, מדוע עושה זאת נציגת הרשות השופטת?
אריה דרוקמן , גוש דן  |  01.06.09
1.
לחלק משכורות ובונוסים שמנים מכספי הציבור מותר?
למה לא משלמים ריבית על יתרות זכות כהתנהלות בשיגרה.הבנקים מוגנים על ידי הממשלה לא יתנו להם לפשוט רגל .במקרה של הפסדים יאשרו להם להעלות עמלות,מספר העמלות והקפם אין תקדים במערכת הבנקאות העולמית.אכן הבנקים רוצים להרויח בעמלות במקום היעוד מתן הלואות.
אבי , רג  |  01.06.09