בלעדי - הפתרון היצירתי של פישר: מגבלות על ספקולנטים במקום מס
לאחר שגורמים בממשלה ביקשו להטיל מס על הספקולנטים, האחראים לטענתם לתנודות בשער הדולר, בנק ישראל נערך גם הוא לקרב. בתוכנית: להורות לבנקים הישראליים לדרוש מהבנקים הזרים ביטחונות גדולים יותר לביצוע עסקאות החלף
לאחר שבתחילת השבוע שעבר הוסיף רכישות מזדמנות לרכישות המט"ח הקבועות, בנק ישראל בוחן כעת מהלך משמעותי נוסף, שמטרתו צמצום פעילותם של הגופים המנהלים פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח. זאת לאחר שבשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי גורמים בממשלה בוחנים הטלת מס על ספקולנטים כדי להשיג מטרה דומה.
לפי נתוני בנק ישראל, הגופים הספקולנטים מבצעים כשני שלישים מפעילותם באמצעות עסקאות החלף (SWAP), ותוכניתו של הבנק היא להקטין במידה ניכרת את יכולתם לפעול באפיק זה. במסגרת זו בנק ישראל בוחן את האפשרות להורות לבנקים הישראליים לדרוש מהבנקים הזרים הפעילים בארץ ביטחונות גדולים יותר לצורך ביצוע עסקאות החלף קצרות טווח במטבע חוץ. כיום, הביטחונות שנדרשים הבנקים הזרים להציג כנגד עסקאות ההחלף נמוכים יותר מאלה שהם נדרשים לתת בעסקאות אחרות.
מהלך זה אינו מחייב פעולות חקיקה מיוחדות, וכל מה שעל בנק ישראל לעשות הוא לפרסם הנחיה של המפקח על הבנקים. מצד שני, כעת נבחנים ההיבטים המשפטיים של המהלך המתוכנן, המטיל מגבלה מינהלית על תנועות הון לזמן קצר ועלול לעמוד בסתירה להסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל.
בבנק ישראל מעריכים כי יותר ממחצית היקף המסחר היומי במט"ח נובע מפעילות ספקולטיבית. על פי הערכה נוספת, במרבית המקרים הפעילות הספקולטיבית תומכת בשוק המט"ח בהתחזקות השקל לעומת הדולר. זאת מאחר שהתנאים הבסיסיים של המשק הישראלי, כמו העודף במאזן התשלומים ופערי הריביות בין השקל לבין הדולר, תומכים בהחלשת המטבע האמריקאי, והספקולנטים פועלים בדרך כלל עם המגמה - וגורמים בכך להחרפתה.
השחקנים: קרנות וזרים
השחקנים הראשיים בפעילות הספקולטיבית במט"ח שעליה מדברים בנק ישראל וגורמים בממשלה הם בעיקר קרנות גידור בינלאומיות, בנקי השקעות זרים, קרנות גידור ישראליות שהוקמו בשנים האחרונות וגופים מוסדיים בארץ. חלק קטן מהפעילות הספקולטיבית מבוצע גם על ידי כמה חברות ישראליות פרטיות, המתמחות במסחר במט"ח, ועל ידי כמה אלפי סוחרים עצמאיים העוסקים בסחר יומי (Day Trading) באמצעות מסחר מקוון באינטרנט.
עסקאות ההחלף הן בפועל מעין הלוואות במטבע חוץ, והן כשלעצמן אינן משפיעות על שער החליפין של הדולר, אולם עסקאות אלו משמשות מקור מימון חשוב, שבאמצעותו יכולים הספקולנטים "ללוות" דולרים, שאותם הם מוכרים לגורמים אחרים. עסקאות ההחלף דומות מאוד בטיבן לעסקאות של המרת מטבע עתידית (עסקות פורוורד), אולם מרבית העסקאות במטבע חוץ בארץ מתבצעות בדרך של המרה מיידית (ספוט) בגיבוי עסקת החלף, בעיקר בגלל הנזילות הרבה של שיטת פעולה זו. עסקאות ההחלף מאפשרות למעשה להמר על השקל בלי להשקיע בפעילות זו כסף מזומן, ומכאן הפופולריות הרבה שלהן בקרב הספקולנטים הזרים, הפעילים בשוק המט"ח הישראלי בהיקפים גדולים במיוחד.
על פי נתוני בנק ישראל, נפח המסחר היומי הממוצע של עסקאות ההחלף במט"ח עלה מכ־40 מיליון דולר בלבד ב־1997 לכמיליארד דולר ב־2003 ולכ־1.6 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים. מתחילת 2009 נרשמה עלייה כמעט רצופה בהיקף עסקאות ההחלף, ובחודשים מאי ויוני הגיע שיעורן ליותר מ־50% מכלל העסקאות במטבע חוץ.
בניתוח שערך ב־2003 הסביר בנק ישראל כי "ההערכות הן שהמניע המרכזי לביצוע עסקאות ההחלף על ידי המשקיעים הזרים הוא ביצוע עסקאות הקשורות לפוזיציה מטבעית, רכיב המסביר את מרביתו של שוק ההחלף בדולר־שקל". בנק ישראל הסביר אז כי המשקיעים הזרים אינם מעוניינים להיחשף למערכת הבנקאית המקומית, ולכן הם מעדיפים לממן את פעילותם בעסקאות החלף.
לפעילות הספקולנטים במסחר במט"ח בישראל - לחצו כאן
ההשפעה של ליהמן ברדרס
הצעה להגדיל את דרישת הביטחונות בעסקאות החלף כלולה גם במחקר בשם "בחינת היקף הספקולציות בשוק המט"ח הישראלי והצעות להקטנת היקפן כדי לתמוך בשער הדולר", שהכינה לאחרונה חברת חיסונים פיננסים עבור מכון היצוא. הצעות נוספות הן הזרמת ביקושים לדולר באמצעות עסקאות גידור שיבצע החשב הכללי באוצר על החוב החיצוני של ישראל, והארכת משך הזמן שבו יתערב בנק ישראל במסחר במטבע חוץ. מהמחקר עולה כיכ־60% מהמסחר היומי במט"ח מבוסס על עסקאות ספקולטיביות, מרביתן עסקאות החלף.
מהמחקר עולה עובדה מעניינת נוספת: אחת הסיבות לירידה שנרשמה בהיקף הפעילות בשוק המט"ח הישראלי בסוף השנה שעברה היא קריסתו של בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס. הבנק ייצג כמה שחקני מט"ח בינלאומיים גדולים מאוד, שניהלו פעילות ספקולטיבית טהורה בשוק השקל־דולר. בעקבות קריסתו, נעלמו גם קווי האשראי שהוא העמיד לרשות אותם גופים והם נאלצו להפסיק את פעילותם בארץ.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הבנק מסרב להגיב לנאמר בכתבה. בנק ישראל שוקל כל הזמן צעדים לשיפור המסחר במטבע חוץ והוא אינו נוהג לשתף את הציבור בדיונים פנימיים שנערכים בנושא".
8 תגובות לכתיבת תגובה