יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין: "הפעילות הספקולטיבית היא בהיקפים זניחים"

"הפעילות הספקולטיבית במט"ח בישראל היא בהיקפים זניחים, היא לא רלבנטית לחלוטין", אומר אבי טיומקין, אחד המנהלים לשעבר של קרן הגידור Caxton ויועץ לקרנות גידור בינלאומיות. את היחלשות הדולר בישראל הוא מסביר באופן אחר: "בארבע השנים האחרונות נהנתה מדינת ישראל מעודף של 20 מיליארד דולר במאזן התשלומים, כלומר זרם המט"ח הנכנס למדינה גדול בהיקפו מזה היוצא ממנה. עד המשבר העולמי, העודף הזה הושקע ברובו, ישירות או בעקיפין, בחו"ל, וכעת, עם שינוי הכיוון של המשק, יש חזרה גדולה של כסף לארץ בגלל החשש להשקיע בחו"ל וגם כי יש לכסף הזה צורך אמיתי כאן".

הפתרון היצירתי של פישר מגבלות על ספקולנטים במקום מס לאחר שגורמים בממשלה ביקשו להטיל מס על הספקולנטים, האחראים לטענתם לתנודות בשער הדולר, בנק ישראל נערך גם הוא לקרב. בתוכנית: להורות לבנקים הישראליים לדרוש מהבנקים הזרים ביטחונות גדולים יותר לביצוע עסקאות החלף אמנון אטד ונעמה סיקולר, 8 תגובותלכתבה המלאה

לדברי טיומקין, התופעה הזו, Repatriation, שבה מט"ח חוזר לארץ ומומר לשקלים, היא המקור העיקרי להיצע הדולרים בשוק המט"ח: "גם ביפן רואים תופעה דומה, של כסף שחוזר פנימה ומביא להתחזקות היין, למרות הריבית הנמוכה ולמרות הירידה בעודף המסחרי. אין לי ספק שעיקר היצע הדולרים בישראל מגיע מהגופים המוסדיים, בעיקר המערכת הבנקאית שממירה אחזקות דולריות לשקלים".

ההיגיון פשוט מאוד, אומר טיומקין, "הגופים הפיננסיים נותנים אשראי ללקוחות הגדולים שלהם בארץ בריבית הרבה יותר גבוהה מהריבית שהם מקבלים על השקעות בחו"ל, לכן הם ממירים אחזקות דולריות בחו"ל לשקלים". לדברי טיומקין, מכיוון שבשנים האחרונות השקל נע סביב 3.7-3.9 שקלים לדולר, לא היה חשש מפיחות קיצוני, שיקזז את הרווחים מהפרשי המטבע. "פישר נתן תחושה שלא יהיה פיחות דרסטי, ואין סיכוי שהשקל יגיע לתחום ה־4.5–5 שקלים", אומר טיומקין. טיומקין אינו פוסל את האפשרות שחלק מהיצע הדולרים נובע גם מכך שהממשלה מוכרת דולרים מהגיוסים שלה בחו"ל כדי לממן את הגירעון התקציבי.

אבי טיומקין | צילום: אוראל כהן

"אין בעיה לנצח את השוק"

טיומקין משוכנע שאין טעם לחזור לאמצעים כמו קיבוע שער החליפין כדי לעזור ליצוא. "המדיניות שמנהל פישר היא נכונה, אולם עליו להראות יותר נחישות ואמונה בצדקת הדרך. הופעה לא החלטית של פישר בפני ועדת הכספים, המייצרת תחושה שבנק ישראל לא יכול להילחם בכוחות השוק, מקטינה את האפקט המיידי של פעולותיו. אין לסטנלי פישר שום בעיה לנצח את כוחות השוק. נגיד בנק ישראל פועל נכון, עניינית ומקצועית. בזכות הפעולות הנכונות של פישר, שהזרים לשווקים יותר מ־100 מיליארד שקל באמצעות התערבות בשוק המט"ח ורכישת אג"ח ממשלתיות, רואים התעוררות בשוק ההון, הבורסה עולה, והכלכלה הריאלית מגלה סימני התאוששות".

לדברי טיומקין, המיתוס שבנק מרכזי אינו יכול לנצח את כוחות השוק נכון רק במקרים מסוימים: "טכנית, הבנק המרכזי יכול להדפיס כמות בלתי סופית של שקלים ולקנות כמות בלתי מוגבלת של דולרים כדי להחליש את המטבע המקומי, לא להפך. הכמות של הדולרים שהבנק המרכזי יכול למכור מוגבלת לכמות הרזרבות שיש ברשותו. לכן, כאשר בנק מרכזי מתמקד במניעת התחזקות המטבע שלו, המהלך יצליח, גם אם לפעולה עצמה יהיו תופעות לוואי אחרות".

"היו צריכים להתערב קודם"

טיומקין מציין כי לצד רכישות המט"ח שמבצע פישר, וקניית האג"ח המסיבית שביצע בנק ישראל, גם הממשלה פועלת נכון. "הגדלת הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל עזרה מאוד במניעת הקריסה של המערכת המשקית בישראל בתקופת המשבר הנוכחי", הוא אומר. לדבריו, העובדה שהממשלה לא מקצצת תקציבים ולא מעלה מסים מייצבת את המערכת הכלכלית. עם זאת טיומקין סבור ש"היו צריכים לעשות את הדברים הנכונים האלה לפני זמן רב, בצורה אגרסיבית יותר".

"כרגע עושים בארץ את הדברים הנכונים, אך אילו היו עושים אותם קודם, חלק גדול מנזקי המשבר העולמי בארץ היו יכולים להיחסך", אומר טיומקין. הוא מתכוון לכך שבנק ישראל לא היה צריך להימנע מלהתערב בשוק ב־2008: "הוא היה צריך למנוע מהשקל להתחזק מעבר לרמה של 3.5-4 שקלים לדולר, ולא היה צריך להעלות את הריבית ב־1% בתקופה שניצני המשבר החלו להכות גם בישראל. הרי העלאת הריבית האחרונה היתה בספטמבר 2008", מזכיר טיומקין, ומוסיף כי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל בשנה שעברה כוונה רק למלחמה באינפלציה. "זו מלחמה ארכאית, ולכן השקל המשיך להתחזק. גם כשהבנק המרכזי התערב, זו היתה התערבות חסרת משמעות, כי רכישות מט"ח בהיקף של 25–100 מיליון דולר ליום מתחילות להשפיע רק אחרי תקופה ארוכה מאוד. בנק ישראל היה צריך לפעול אז כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, לקנות דולרים ללא הגבלת כמויות".

האם תפקידו של הבנק המרכזי להגן על היצוא?

"אין לי ספק שגם בנק ישראל, נוסף על הממשלה, אחראי לפעילות במשק. לכן, ברמת המאקרו של מדינת ישראל הפעולות של פישר מוצדקות, כי המערכת הכלכלית הישראלית, שעמדה בפני המשבר העולמי, היא מוטת יצוא. אבד הכלח על המודל שלפיו בנק מרכזי מתרכז רק במלחמה באינפלציה, בעיקר כי לכל החששות מהאינפלציה אין בסיס קיומי בטווח הקצר והבינוני. עוצמת המיתון העולמי והעלייה באבטלה מביאים לכך שייקח זמן רב עד שעליית מחירים בשוק תבוא לידי ביטוי בלחצים אינפלציוניים. למרות מדיניות מוניטרית ותקציבית מרחיבה המופעלת בארצות הברית, יפן, אירופה וסין - כולן נמצאות בתהליכים דיפלציוניים ולא אינפלציוניים".

הדולר יתחזק בטווח הבינוני

בטווח הבינוני טיומקין מעריך שמה שיעזור לשקל להיחלש לעומת הדולר הוא שינוי כיוון בדולר בעולם. "הדעה הרווחת היא שהוא צפוי להיחלש, אולם לדעתי תהיה התחזקות משמעותית", הוא אומר. סימוכין לדבריו מביא טיומקין בכך ששני הגורמים העיקריים שגרמו לדולר להיחלש בשנים האחרונות הולכים ומתפוגגים: "הגירעון המסחרי של ארה"ב ויציאת הכספים מארה"ב לחו"ל הולכים ונעלמים".

לדבריו, הגירעון המסחרי של ארה"ב ירד בשנה האחרונה דרמטית, מ־65 מיליארד דולר ל־25–30 מיליארד דולר. לצד התפתחות חיובית זאת, גם זרם ההשקעות האמריקאי בחו"ל נפסק. "ככל שיותר גורמים יבינו שהמצב באירופה הרבה יותר גרוע מבארה"ב, הן בתחום הריאלי והן בסקטור הבנקאות, אנו צפויים לראות תהליך של עליית ההשקעות בדולר לעומת ההשקעות ביורו האירופי, ולפיכך הדולר צפוי להתחזק".