הצרות של לבייב: ביקורת על מימון פרויקט היוקרה בניו יורק

משקיעים זרים טוענים לחוסר שקיפות בתוכנית העסקית של פרויקט דירות היוקרה אפת'ורפ (Apthorp) במנהטן, הנמצא, בין היתר, בבעלות אפריקה ישראלשבשליטת לב לבייב. כך מדווח העיתון המקוון THE REAL DEAL.

  

"ביקשתי באופן אישי, ואני מניח שגם אחרים ביקשו, מידע פיננסי אשר היה מבהיר את סוגיית המימון של הפרויקט", אומר שותף באפת'ורפ אשר בחר להישאר בעילום שם. "אין לי מושג כיצד החברה תעמוד בכל ההתחייבויות שלה".

אפריקה ישראל וברודוול מנג'מנט, המנהלת את פרויקט היוקרה, שמרו על פרופיל נמוך בחודשים האחרונים, תוך שהן מנסות למכור 25 מהדירות בבניין (15% מהפרויקט), כפי שדרשה פרקליטות ניו יורק - זאת על מנת לקבל אישור לתוכנית השיפוץ שלו והפיכתו לבניין דירות המיועדות למכירה.

אנדריו רטנר, סמנכ"ל ברודוול, שיגר לאחרונה מכתב ממנו עולה כי אכן 15% מהדירות בפרויקט נמכרו. כמו כן דווח כי הדירות נמכרו בהנחות גדולות, ושוכרים קיבלו הצעות מפתות לרכוש את הדירות בהן התגוררו בתנאים מועדפים.

כך למשל דירת חמישה חדרים בשטח כולל של כ-400 מ"ר הוצעה לשוק במחיר 12.2 מיליון דולר. לשוכרים היא הוצעה תמורת 10.9 מיליון דולר ואילו המחיר הסופי שלה עבורם היה 4.95 מיליון דולר.

מספר רוכשים פוטנציאלים ומקורות בקבוצות משקיעים יריבות הטילו ספק בשאלה האם אפת'ורפ מוכר דירות לדיירים חוקיים, שכן כמה רוכשים התלוננו על פניות טלפוניות שלא נענו ועל כך שהמתווך, דגלאס אלימן מפרודנשיאל, אינו מציע ביקורים באתר.

"הם לא ממש התעניינו בי", אמר משקיע אמיד מהחוף המערבי אשר יצר קשר עם אפת'ורפ ואמר כי הוא מוכן לרכוש דירה במזומן. "לא נעשה כל ניסיון להראות לי משהו".

לפי האתר Streeteasy.com, אין כל רישומים לחוזי מכירה באפת'ורפ. דולי לנץ, סגנית יו"ר באלימן, אמרה כי אינה מבינה את השאלה לגבי הרישומים והפנתה את המטלפנים לסטיוארט סאפט, פרקליט המייצג את מנהלי הפרויקט.

 

סאפט, מבכירי עורכי הדין בתחום הנדל"ן בניו יורק, יצא להגנתה של אפריקה וטען כי היא אכן עמדה בדרישות הסף - וגייסה כחוק 36 רוכשים לדירות בפרויקט. 

בניין אפט'ורפ, הידוע בסגנון הארכיטקטוני המיוחד ובעובדה שידוענים רבים אכלסו אותו לאורך השנים (בהם אל פאצ'ינו, קונן אובראיין ונורה אפרון) מושכר ברובו על בסיס קבוע. הוא נרכש במרץ 2007 ע"י אפריקה ישראל, ג'ו נקש, מוריס מאן ושותפים נוספים תמורת 426 מיליון דולר, ערב התפוצצות בועת הנדל"ן.