דורסים את החוק

זכויותיהם של נפגעי תאונות הדרכים בסכנה: לפני כשבועיים הוגשו לשר המשפטים המלצות לתיקון "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, 1975" (פלת"ד) - המלצות שעלולות לחולל שינוי מהותי ברוח החוק, שינוי שעלול לפגוע בזכויות הנפגעים, ולהגן דווקא על חברות הביטוח.

חוק הפלת"ד נועד לפצות את כל מי שנפגע בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכב מנועי. בבסיסו, הפלת"ד הוא חוק סוציאלי: הוא אינו מצריך הוכחת אשמה, ומקנה הגנה לכל אזרח, במסגרת ביטוח החובה לרכב. אלא שבמהלך השנים עבר החוק תיקונים רבים ושלל פרשנויות, והתעורר צורך לשנותו כך שיתאים לפסיקה ולמצב בשטח. לשם כך הוקמה ועדת מעקב שעם חבריה נמנו, בין היתר, נציגים של המוסד לביטוח לאומי, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, קרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות) - וכן, גם נציגים של חברות הביטוח.

קאופמן. "יפגע במיוחד במי שמרוויח יותר"

הוועדה הזו גיבשה חמש המלצות מרכזיות, שעולות עכשיו על המסלול לאישור וחקיקה - ומעוררות ויכוח נוקב. "ההצעה שהגישה הוועדה עשויה להותיר נפגעים רבים מול שוקת שבורה, ללא הפיצויים המגיעים להם או עם פיצויים מופחתים במידה ניכרת", מזהירה עו"ד ענת גינזבורג, הפועלת בתחום נזקי הגוף ותאונות דרכים, ומי שכיהנה כסגנית פרקליטת מחוז תל אביב. "זהו כרסום קשה ובלתי הפיך בזכויות נפגעי תאונות דרכים".

על פניו, המרוויחות הגדולות הן חברות הביטוח, שיידרשו לשלם פחות כסף בפחות מקרים, ויוכלו אפילו להשיק מוצרים ביטוחיים משלימים (למשל לרכבי שטח).

ד"ר פרץ סגל, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים, טוען לעומת זאת כי הרווח הוא של הצרכן "כל מי שמשלם ביטוח חובה ירוויח", הוא אומר, "משום שבסופו של דבר, הכסף לכיסוי הנזקים יוצא מכיסנו". ראוי לציין שחיסכון כזה יתאפשר רק אם חברות הביטוח יגלגלו את הרווח אל הצרכן - הליך שסבירותו נמוכה למדי.

רגע לפני שהמלצת הוועדה עוברת להליכי האישור הפורמליים, "כלכליסט" מציג את השינויים המרכזיים שהיא מחוללת בחוק ואת הדרכים שבהן יושפע הכיס של כל מי שנפגע, חלילה, בתאונת דרכים.

1. רכב חונה הוא לא רכב

על פי החוק המקורי, כל פגיעה ברכב חונה נחשבה תאונת דרכים לצורך קבלת פיצויים (למעט מקרה שבו הרכב חנה במקום שמותר לחניה). על פי התיקון החדש, רכב חונה ייחשב כמו כל עצם אחר - ולפיכך, גם אם הרכב חנה בצורה מסוכנת, מקרה שכזה לא ייחשב כתאונה לצורך קבלת פיצויים. המקרה היחיד שבו פגיעה ברכב חונה תיחשב תאונה הוא כאשר יימצא אדם בתוך הרכב החונה.

"ההחלטה להתייחס לרכב חונה כמו לחפץ שגויה מיסודה", אומרת עו"ד ענת קאופמן, שותפה במשרד לוי־קאופמן הפועלת בתביעות נזיקין ותאונות דרכים, "כאשר פוגעים בחפץ כמו עמוד או עץ, קיימת אפשרות לתבוע את הרשות העירונית. על אותו משקל היה צריך להתייחס לרכב חונה".

גינזבורג. "כרסום קשה בזכויות הנפגעים"

"קחו מקרה שבו ילד רוכב על אופניים בלילה במקום בלי תאורה, ומתנגש ברכב כבד שחנה בצורה רשלנית", מדגימה עו"ד גינזבורג. "אם כתוצאה מהתאונה הילד יהפוך לנכה, מי שיצטרך לשלם על הנזק והטיפולים זו המדינה - ולא חברת הביטוח של הנהג הרשלן". עם זאת, היא מציינת, עדיין תעמוד לרשות הנפגע הזכות לתבוע את בעל הרכב באופן פרטי.

2. תאונה רק אם אין כוונה

תיקון נוסף שמוצע קובע כי תאונה במתכוון לא תיחשב תאונה. הרעיון שעומד מאחורי ההצעה הוא למנוע שימוש ברכבים לצורך ביצוע עבירות. ניסיון התאבדות יכול להיחשב תאונה במתכוון - למשל, נהג שדהר לעבר רכב נוסע וגרם לפציעה או למוות של נהג או נוסע ברכב. במקרה כזה מציעה ההצעה שהנפגע שהתכוונו לפגוע בו לא יהיה זכאי לפיצויים.

מקרים נוספים שייכללו תחת הקטגוריה הזו יהיו חיסולים של גורמים עברייניים, דוגמת פיגוע דריסה פלילי, ולמעשה פיגועי דריסה בהגדרתם הרחבה.

"אם מישהו פוגע באדם עם רכב, מה אשם הנפגע שהפוגע רצה להתאבד?", שואלת עו"ד גינזבורג. "וכשמדובר בהתנקשות בדריסה, מה יקרה לקורבן תמים שייפגע בשל טעות בזיהוי? לא רק שהוא ייפגע, הוא אף לא יזכה לפיצוי".

3. פחות פיצויים ליורשים

אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר מתייחסת להפחתה משמעותית של מאות אלפי שקלים מסכום הפיצוי המגיע ליורשיו של ניזוק שנהרג בתאונת דרכים.

עו"ד גינצבורג מסבירה שמדובר בניסיון לשנות את "הלכת אטינגר" שקבע בית המשפט העליון ב־2004. "בפרשת אטינגר הפך בית המשפט העליון את הפסיקה שהיתה נהוגה מימים ימימה, והקצתה פיצוי לעיזבונו של אדם ללא תלויים שנהרג בתאונת דרכים", היא מסבירה. "עד שנקבעה הלכה זו, הפיצוי למשפחות ההרוגים היה מגוחך ומזערי - עשרות אלפי שקלים לכל היותר. מאז שנקבעה ההלכה, הנוהג הוא שלעיזבונו של אדם שנהרג ללא תלויים, ואפילו יהא זה תינוק, ישולמו פיצוי עבור השנים שהיה משתכר עד גיל 67. חברות הביטוח לא היו שבעות רצון, בלשון המעטה, מהלכת אטינגר, אולם הלכה חשובה זו תיקנה עוול מהותי שנגרם למשפחות הרוגי תאונות דרכים".

"מאז פרשת אטינגר הפיצויים שנפסקו לעיזבון נעו בין 700 אלף שקל ל־1.5 מיליון שקל, בהתאם להשתכרות המנוח או כושר השתכרותו העתידית", מוסיפה עו"ד קאופמן. "בהמלצות הנוכחיות יש ניסיון להגביל את סך הפיצוי המגיע לעיזבון במקרים כאלה, עד לתקרה של 290 אלף שקל בלבד. הדבר יפגע במיוחד באוכלוסייה שמרוויחה יותר מהשכר הממוצע במשק".

4. לא כביש, לא כסף

עוד המלצה היא כי הגדרת המושג "תאונת דרכים" בפלת"ד תצומצם למקרים שבהם התאונה אירעה במקום סלול שהוכשר לתנועה סדירה של כלי רכב, ולא לנסיעה בדרכים שאינן סלולות. המשמעות היא כי תאונות שאירעו לנהג ג'יפ שנסע בשבילי עפר, לנהג טרקטורון שנסע על החוף או לרוכב אופנוע שרכב בדיונות לא יוכרו כתאונות דרכים.

"אין סיבה שמי שמשלם ביטוח חובה יממן את התחביבים של אנשים מסוימים", מנמק ד"ר פרץ סגל, ראש תחום ייעוץ במשרד המשפטים. "החוק נועד להעניק כיסוי למסה העיקרית של הציבור, ולא לשוליים. כשם שמי שנוהג בתחרויות של מכוניות לא מכוסה בביטוח החובה, כך גם מי שנוהג בשטחים לא סלולים לא יהיה מכוסה".

החשש, מסבירה עו"ד גינזבורג, הוא מעמימות המושג "מקום שהוכשר כדין לתנועת כלי רכב" - עמימות שעלולה להוביל לשלל פרשנויות. "מה דינם של חקלאים שנוסעים בטרקטור בשדותיהם?", היא תוהה. "ומה יהיה על עובדי חברת החשמל הנוסעים בדרכי עפר לצורך תיקון עמודי מתח, או על משפחה היוצאת לטיול ג'יפים בכרמל?".

"ההצעה הזו מגיעה דווקא בתקופה שבה יש ריבוי של נסיעות שטח וטיולי שטח", אומרת קאופמן. "אנשים יצטרכו להבין שבשלב מסוים, כשהם עוזבים את הכביש הם לא יהיו מכוסים ביטוחית".

נוסף על כך, הוועדה הציעה לקבוע רשימה של כלי רכב שלא ייכנסו להגדרת החוק, ובהם ציוד מכני הנדסי או להבדיל קלנועיות - שתי קטגוריות העומדות כיום בהגדרת רכב מנועי לפי החוק.

5. מותר לקבל חוות דעת שנייה

התיקון החמישי קובע אפשרות של מינוי יועץ מומחה לרפואה, נוסף על המומחים שממנים בתי המשפט, במקרה שבו השופט היושב בדין אינו שבע רצון מחוות הדעת של המומחה הראשון.

"על ההמלצה זו יש לברך", משבחת גינזבורג, "במקרים רבים היא עתידה לחסוך התדיינויות לפסילת חוות דעת של מומחים רפואיים שמונו על ידי בתי המשפט, או להחלפתם, שעה שעל פי חוק הפלת"ד הסמכות למינוי מומחים נתונה אך ורק לבית המשפט, ולא ניתן להגיש חוות דעת עצמאיות מטעם הצדדים".