צודקים הפלנוסים

הרעיון המקורי של קרנות המנוף היה רעיון מצוין: לחלץ את החברות שהנפיקו כאן איגרות חוב בימי הגיאות, נקלעו

העתירה שלמה דברת וקרן פלנוס נגד משרד האוצר וקרנות המנוף קרן פלנוס עתרה נגד החלטת האוצר לשנות את כללי המשחק ולאפשר לקרנות המנוף להעניק אשראי גם לחברות שלא הנפיקו אג"ח. לטענתה של פלנוס, תנאי מגביל זה עמד במרכז החלטתה שלא להשתתף במכרז על ניהול קרנות המנוף רחלי בינדמןלכתבה המלאה

למצוקת אשראי ופעילותן מבוצעת בישראל. לשם כך גויס כסף מוסדי בערבות מדינה - והרבה. אלא שתנאי השוק השתנו, ועוד לפני שקרנות המנוף קמו החלו שוקי ההון להרים ראש, הכסף במערכת הבנקאית ובשוק המוסדי הפך נגיש יותר, ולקרנות המנוף לא נותרו יותר מדי אלטרנטיבות השקעה. התוצאה: יותר מדי אנשים שמרוויחים יותר מדי דמי ניהול על פחות מדי ביצועים, והכל כמובן על חשבון המשקיעים המוסדיים והמדינה, או במילה אחת - אנחנו.

מה עושים כדי לתקן את מה שנעשה בעבר? מעוותים את המציאות באמצעות שינוי כללי המכרז ופתיחת אפשרויות ההשקעה של קרנות המנוף.

צודקים הפלנוסים. אם הם היו יודעים שתנאי המכרז הם לא תנאי המכרז, שהכל עוד יכול להשתנות ושהדבר הבטוח היחידי הוא דמי הניהול שזורמים ללא הפרעה, אולי גם הם היו משתתפים. מי

יודע? אולי באוצר יראו שגם הכללים האלה אינם מרחיבים מספיק, ואולי בכלל כדאי לאפשר לקרנות המנוף להשקיע גם בחברות שמרכז פעילותן אינו בישראל. היופי בכללים הוא שתמיד ניתן לשנות אותם. בעיקר בישראל.

הפעולה החכמה היחידה שהאוצר יכול לעשות הוא להודיע חגיגית שהגיע הזמן לסגור את קרנות המנוף. זה היה רעיון יפה שאיחר את המועד, וכל הניסיונות להנשים אותו בכוח נראים פתטיים. כיום אין שום סיבה שהמדינה תממן השקעות של חברות ציבוריות. בשביל זה יש שוקי הון.