אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם הרפורמה בטלוויזיה תיכשל, ערוץ 10 יקרוס" צילום: עמית שעל

"אם הרפורמה בטלוויזיה תיכשל, ערוץ 10 יקרוס"

תחרות, תחרות, ועוד תחרות. כך משרטט ערן פולק, אחד האנשים החזקים בשוק התקשורת, את עתיד השוק הישראלי. בראיון לכלכליסט מספר פולק מדוע המעבר לרישיונות יעזור לערוצי הטלוויזיה בכלל ולערוץ 10 בפרט, למה צריך פרסומות בכבלים ובלוויין, ומסכם כי "הכל לטובת הצרכן"

17.01.2010, 10:09 | מיכל תוסייה כהן

"המעבר לשיטת הרישיונות יאפשר פלורליזם תקשורתי, ואני מאמין שלפחות ערוץ מסחרי נוסף ייכנס לשוק הטלוויזיה", כך מכריז סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ערן פולק, בראיון ראשון ל"כלכליסט".

פולק (35) נכנס לתפקידו רק במרץ האחרון, ובמשך הראיון עמו הוא ממעיט בכוחו שלו. אולם גורמים בשוק התקשורת מספרים אחרת. לדבריהם, כשמגיע רגע האמת של חתימה על הסכמים - רצוי מאוד שפולק יהיה לצדך. "הוא איש חזק מאוד", אמר עליו השבוע אחד מבכירי שוק הטלוויזיה. "לא כולם מבינים כמה כוח יש לו. הוא חכם, חד, ויודע בדיוק מה הוא רוצה".

הפגנה נגד סגירת ערוץ 10, צילום: ישראל רדה הפגנה נגד סגירת ערוץ 10 | צילום: ישראל רדה הפגנה נגד סגירת ערוץ 10, צילום: ישראל רדה

תקופתו של פולק היא תקופה סוערת וקריטית במיוחד. לא פחות מארבעה מהלכים גדולים מתנהלים במקביל בשנה האחרונה: חוק הרגולציה בשוק הטלוויזיה, הרפורמה ברשות השידור, המשך קיומו של ערוץ 10 והכנסת מתחרים חדשים לתחום הסלולר. כל הדיונים וכל ההחלטות שיתקבלו בעקבותיהם, כך יודעים כולם, שווים כקליפת השום ללא הסכמתו של משרד האוצר.

פולק, מצדו, מסביר כי כל מטרתו של האוצר היא להיטיב עם גורם מרכזי אחד - הצרכן. גם הרפורמה בשוק השידורים המסחריים ובשידורי הכבלים והלוויין, שבה הוא תומך, תתרום לצרכן ותעודד תחרות. "ההתייחסות לשוק הטלוויזיה לא צריכה להיות רק כלכלית, אלא צריכה להביא בחשבון שמדובר בשוק בעל השפעה רחבה יותר", טוען פולק. "לכן הפרמטר המרכזי צריך להיות תועלת צרכנית".

"ערוצים מיותרים"

 

עיקר הרפורמה היא להעביר את זכייניות הערוצים המסחריים (קשת, רשת וערוץ 10) לשיטת הרישיונות. שיטת הרישיונות תאפשר כניסת ערוצים מסחריים נוספים, ותאפשר לכאורה תכנון עסקי ארוך טווח של בעלי הערוצים. הרפורמה גם מבקשת ליצור "חבילה צרה" של ערוצים על פי בחירת הצרכן בכבלים ובלוויין, שעליהם ישלם סכום נמוך בהרבה מהסכום הנוכחי, העומד על כ־200 שקל בחודש בממוצע. את הפער לרעה בהכנסות שייווצר מהמהלך, משרד האוצר מתכוון לפתור על ידי הכנסת פרסומות לכבלים וללוויין.

המתנגדות העיקריות למהלך, כצפוי, הן הזכייניות. לדבריהן, חלוקת עוגת הפרסומות בין יותר מדי שחקנים תמוטט אותן מבחינה כלכלית. גם חברות הכבלים והלוויין אינן מאושרות מהרפורמה, וטוענות שהרווחים מפרסומות לא יכסו על ההפסדים מדמי המנוי.

למה בעצם להמשיך לקדם מהלך שאין לו תומכים?

"הזכייניות לא ייפגעו מהמהלך, כי המעבר לרישיונות רק ישפר את מצבן. המדינה למעשה מסירה מהן את המגבלות של הזכיינות ונותנת להן ודאות ל־15 שנה. הן יכולות להשקיע לטווח ארוך, מה שמקל עליהן את ההתנהלות מול הבנקים".

אז מדוע הזכייניות מתנגדות בכל זאת?

"בכל רפורמה טבעי שיהיו מתנגדים. מלבד מדינות אזוטריות שאנחנו לא רוצים להשתוות אליהן כמו קולומביה ואלבניה, בכל העולם יש פרסומות בכבלים ובלוויין, ודמי המנוי נמוכים בחצי מבארץ. HOTו־yes לא רוצות את מהלך, כי למה להן? יש פה שני גופים ללא תחרות, פרט לתחרות ביניהם, אבל בכל זאת הם רוצים הקלות. שוק הפרסום גדול מאוד, ויש מקום לעוד שחקנים. על פי התחזית, מחירי הפרסום יירדו בגלל התחרות, ומפרסמים קטנים, שקודם לא יכלו להרשות לעצמם לפרסם בטלוויזיה, ייכנסו לשוק".

HOT ו־yes טוענות כי אי אפשר להשוות את המצב בארץ לארה"ב, שם ההכנסות מדמי מנוי גדולות יותר, אך ההשקעה בלוח השידורים זהה.

"המצב היום חייב להשתנות. אין סיבה שצרכן ישלם עבור אין ספור ערוצים שהוא כלל לא רואה. התשלום צריך להיות על פי המוצר שהצרכן רוצה. אם אני רוצה לראות את ערוץ הספורט, אני אשלם תמורת זה. אם הילדה שלי רוצה לראות את ערוץ הילדים, אני אשלם תמורת זה. אין סיבה שאני אשלם על ערוץ בגרמנית שאני בכלל לא משתמש בו. תמורת ה־VOD אנשים מוכנים לשלם, והחברות צריכות להשכיל ולהבין שלשם השוק הולך. לפני כמה שנים נפתח שוק הטלפון לתחרות, ומה קרה? המחירים של השיחות ירדו באופן דרסטי. היום אפשר להתקשר לארה"ב באותו מחיר כמו שיחה מקומית".

ערן פולק, צילום: עמית שעל ערן פולק | צילום: עמית שעל ערן פולק, צילום: עמית שעל

הזכייניות טוענות כי הן מופלות לרעה. בעוד שחברות הסלולר, שמרוויחות מאות מיליוני שקלים, משלמות רק 1% תמלוגים, הזכייניות, ששקועות בחובות עתק, משלמות 4%.

"זה שוק שנמצא במעבר. הזכייניות הן מונופול שאין לו כמעט תחרות. בכל מקרה, הזכייניות ידעו לאן הן נכנסות ומה המחויבויות שלהן במסגרת המכרז. עם זאת, התמלוגים שמשלמות היום הזכייניות יקוצצו לאפס עם המעבר לשיטת הרישיונות ב־2012, כך שהמצב היום הוא מצב זמני. ברגע שעוברים לשיטת הרישיונות, אז השוק פתוח למתחרים ואין חסמי כניסה ביורוקרטיים, ולכן גם אין סיבה לשלם תמלוגים".

הזכייניות אומרות שמשרד האוצר הבטיח לפעול לשינוי מצב התמלוגים.

"אני לא מכיר הבטחה כזאת".

הכוח מאחורי ערוץ 10

 

כוחו של משרד האוצר בא לידי ביטוי גם בסאגה להארכת זיכיונו של ערוץ 10, ודוגמה לכך אפשר היה לראות כבר לפני חמישה חודשים, כשערוץ 10 הכריז כי חתם על הסכם עם משרד האוצר ומשרד התקשורת על הארכת זיכיונו, וכל כותרות העיתונים הודיעו חגיגית כי ערוץ 10 ניצל. למרות זאת, משרד האוצר הודיע כי כל עוד לא לא תהיה הסכמה על חובות הערוץ לתעשיית הקולנוע, חובות שהיקפם 24 מיליון שקל, ההסכם מבוטל. ואכן, ההסכם נמוג כאילו לא היה.

פולק מודע ככל הנראה לרגישות הנושא ומסרב להרחיב. "מראש החלטתי שאני לא עונה על אף שאלה שקשורה לערוץ 10", הוא אומר.

עם זאת, הוא מוכן להתייחס לעתידו של הערוץ, לאחר שביום רביעי הצביעה ועדת הכלכלה בעד החוק הממשלתי להארכת זיכיונו של ערוץ 10, ובשבועות הקרובים יובא החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

אז אפשר לומר שמשבר ערוץ 10 מאחוריכם?

"אני מקווה שכן, אבל אני זהיר, כי הכל עוד יכול לקרות. צריך גם לזכור שההישרדות של ערוץ 10 תלויה ברפורמה בשוק הטלוויזיה. התוכנית העסקית של הערוץ מביאה בחשבון שהתמלוגים למדינה יקוצצו במסגרת הרפורמה, מה שיחסוך להם יותר מ־10 מיליון שקל מדי שנה. אם הרפורמה תבוטל, ערוץ 10 לא יצליח לעמוד בהחזר החובות. מלבד זאת, הפעלת הרפורמה תאפשר לזכייניות לקבל מהבנקים הלוואה לטווח ארוך של 15 שנה. לכן אם הרפורמה תיכשל, ערוץ 10 לא יחזיק מעמד. החוק להארכת הזיכיון שלו יהיה כמו חבל הצלה, בלי אף אחד מהצד השני".

"כשל שוק הסלולר"

 

הגברת התחרותיות מושמעת גם בהתייחס לשוק הסלולר, שוק שפולק מגדיר "דרמטי בחשיבותו". "ההוצאה על סלולר גבוהה יותר מההוצאה על פירות וירקות", הוא מסביר. "70% ממשקי הבית בארץ מחזיקים יותר מסלולרי אחד. כל גורמי הממשלה שעוסקים בעניין מזהים כאן מצב תחרותי לא מספק, ובראייה כלכלית יש כאן נטל על הציבור. יש כשל שוק, ומוטלת עלינו החובה להתערב ולפתור אותו באמצעות הגברת התחרות".

מה אתם עושים כדי להתמודד עם כשל השוק הזה?

"ברבעון הראשון של 2009 כל המשק היה בעיצומו של משבר כלכלי, אבל חברות הסלולר הציגו רווחי שיא. לחברות הסלולר יש רווחיות גבוהה מאוד. בכל שוק אחר הדבר היה מוביל לכניסת גורמים נוספים שרוצים ליהנות גם הם מהרווחים, אבל בשוק הסלולר אין כניסה של מתחרים בגלל חסמי כניסה אובייקטיביים, כלומר היקף ההשקעה הנדרש, וחסמים לא אובייקטיביים, כלומר תדרים שהמדינה אחראית לחלוקתם, רישיונות וכדומה. הניתוח שלנו מעלה שכדי להתמודד עם הבעיה הזאת צריך לגבש מדיניות כוללת. הממשלה - לא כל משרד לחוד - צריכה להגדיר את עקרונותיה לשיפור התחרותיות בשוק הסלולר, ושר התקשורת דוחף חזק את הנושא הזה. השר יזם צוות משותף למשרדי התקשורת, האוצר, הפנים והגנת הסביבה, שאמור להציג רעיונות להמשיך את התהליך הזה, וכך אני מקווה שהוא יעשה".

למרות זאת, המציאות בשטח עגומה יותר. הצוות שפולק מדבר עליו התפזר לאחרונה ללא תוצאות, לאחר שנציגי האוצר האשימו את משרד התקשורת בחוסר שיתוף פעולה. האחרונים, לעומת זאת, טענו כי משרד האוצר מבקש להרחיב את הדיון בנושאים שאינם קשורים ישירות לצוות. פולק טוען להגנתו שבכל מקרה הצוות לא היה אמור לקבל החלטות מיידיות. "הקימו את הוועדה לתקופה של כמה שבועות", הוא אומר. "מטרתה לא היתה לספק פתרונות, אלא להביא ראייה כוללת".

למשרד התקשורת נוצרה תדמית כוחנית מאוד. יש לה, לדעתך, אחיזה במציאות?

"אני לא האיש לשאול אותו על תדמית, אבל האלמנט הכלכלי הוא לעתים התמצית של הדברים. לרפורמות שמתנהלות היום בשוק התקשורת יש אלמנטים כלכליים שמהווים חלק מרכזי בשיקולים של בניית הרפורמה, ואי אפשר להתעלם מכך". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות