מתי משקפי שמש מסוכנים?

הרבה דברים בחיים נשמעים כמו רעיון טוב. למשל, ביטוח חיים, או האיסור להשתמש בטלפונים סלולריים בבתי חולים. אבל כשקוראים את האותיות הקטנות מגלים שהפוליסה לא תמיד תשלם כשתמותו, וכשמשתמשים בסלולרי בבית החולים זה לא מסכן הרבה יותר מאת מצב הרוח של החולים והצוות. ככה זה עם כוונות טובות.

ומה עם משקפי שמש? כבר זמן רב מספרים לנו שמשקפי שמש הם יותר מאביזר אופנה, ושהם עוזרים לשמור על הבריאות. האם גם זו טעות שנולדה מכוונות טובות? תלוי את מי שואלים. התומכים בהרכבת משקפי שמש מזכירים שחשיפה לשמש, ובעיקר לכמויות מוגברות של קרינת אולטרה־סגול בי (UVB), מאיצה את הזדקנות העור ומעלה את הסיכון לחלות בקטרקט, עכירות עדשת העין. דמיינו שטיח ששכב בשמש יותר מדי - זה מה שקורה לקרנית העין שנחשפת לשמש לאורך יותר מדי זמן.

משקפי שמש. סכנה בריאותית?

באזורים בעולם שבהם יש פחות דרכים להתגונן מפני קרינת ה־UVB אף חוששים מעליית שיעורי הקטרקט בשנים הקרובות - ולא רק אצל בני אדם. הכבשים בניו זילנד מתעוורות בשנים האחרונות, ויש המאמינים שהסיבה לכך היא חשיפת יתר לקרינת השמש, המתחזקת באזורים שבהם שכבת האוזון מידלדלת. אלא שלא כולם מסכימים לטענה שקרינה מוגברת של UVB מעלה את שיעורי הקטרקט, ורוב המחקרים בנושא אינם מוכיחים באופן נחרץ שהאחד הוא בהכרח הסיבה לשני.

אבל הרכבת משקפי שמש עלולה לבלבל כהוגן את הגוף, ואת זה אנחנו יודעים בוודאות. משקפי שמש עלולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן העור. ואת זה אני דווקא אומר בנחרצות.

איך? הכל בגלל מולקולה ששמה מלנין. מולקולת המלנין היא דרכו של הטבע להבטיח שלא נתבשל בשמש יתר על המידה. בבני אדם היא לרוב מגיעה בשני אופנים: אומלנין, שאחראי לכך שלאנשים מאזורים מסוימים בעולם יש עור כהה יותר; ופאומלנין, שמעניק לג'ינג'ים את צבעם הייחודי. המלנין שומר עלינו מקרינת השמש בעזרת כמה טריקים כימיים שהוא מחביא בשרוול, ובראשם יכולתו לבלוע את קרני ה־UVB המזיקות, ולשחררן כחום. בלו מעט בשמש, והמלנין יגן עליכם, וכתופעת לוואי יוסיף את גוון הברונזה לשיזוף שלכם.

כיצד המלנין נכנס לפעולה? באופן שמזכיר גיוס מילואים: כשעינינו קולטות את אורה החזק של השמש, הן מודיעות על כך באמצעות עצב אופטי לבלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון שמגרה את התאים שאחראים על ייצור המלנין בעור - תאים ששמם מלונציטים. מלבד בכמה מצבים רפואיים, לכל בני האדם יש פחות או יותר אותה כמות של מלנוציטים. כמות המלנין שהמלונציטים מייצרים וסוגו הם הסיבה לכך שכמה אנשים חומים כמו שוקולד ואחרים לבנים כרוחות רפאים. וכך המלנין מופרש בעורנו, ועוזר לנו להתגונן מקרינת השמש. המלנין כמובן אינו חסין מפני תקלות, וכמה מלנין שלא תייצרו - יותר מדי שמש זה דבר מסוכן.

אך יש דבר שמחבל בקלות בתהליך הגיוס הזה: משקפי שמש. העצב האופטי שבין העיניים לבלוטת יותרת המוח הוא דרכה היחידה של האחרונה לדעת מה קורה בחוץ. משקפי השמש מטילים על עינינו צל, והצל הזה גורם לבלוטת יותרת המוח לחשוב שאנחנו באמת ובתמים עומדים בצל. התוצאה היא שאף שאנחנו בשמש, הבלוטה משחררת פחות הורמונים. פחות הורמונים פירושם פחות מלנין. פחות מלנין פירושו שאנחנו בסיכון גבוה יותר להיכוות בשמש. וככל שנכווים יותר בשמש, כך עולה הסיכוי שנחלה בסוגים מסוימים של סרטן העור.

אז תעשו לעור שלכם טובה, ותנו למשקפי השמש קצת מנוחה.

הכותב הוא מומחה לביולוגיה אבולוציונית ומחבר רב המכר "דווקא החלשים שורדים"

שאלות לשרון מועלם: asksharon@calcalist.co.il