השר כץ: "כולם אשמים בעיכוב ברכבת הקלה בגוש דן"

שר התחבורה ישראל כץ מתח היום (ב') ביקורת חריפה על העיכוב בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן: "לא יתכן שהפרויקט ייגמר ברמת הפקידות. נעשה כל מאמץ להשיק את התוכנית לדרך. יש שם חברות זרות שצריך לתת להם פתרון. המימון קיים ויש בעיה עם הביצוע".

לדברי כץ, בכנס של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ לשעבר-ל"ג) שנערך בקריית שדה התעופה. "מאות מיליוני נוסעים ישתמשו ברכבת. המבחן הגדול של ישראל הוא הרכבות הקלות בגוש דן. כולם אשמים: הממשלה, חברת נ.ת.ע שהייתה אמורה לקדם את הפרויקט וגם הזכיין. אנחנו בשלב מכריע וביקשתי מרה"מ שיקיים דיון באמצע מאי בנושא". 

"נתיבות זה כמו פרברון של וושינגטון"

שר התחבורה התייחס בדבריו גם לתוכנית נתיבי ישראל ואמר, כי  "אין שום סיבה שמסופי מטענים ומפעלים שיקומו בנתיבות ובבית שאן לא יוכלו לשנע את התוצרת שלהם במהירות לשדה התעופה או לנמלים. נתיבות זה כמו פרברון של וושינגטון. זה יותר קרוב מפריז רבתי או לונדון רבתי",

הרכבת הקלה בתל אביב. הדמיה

לדבריו, תוכנית נתיבי ישראל, שאושרה לאחרונה בממשלה בעלות של 27.5 מיליארד שקל, פורצת לראשונה את הגבולות המסורתיים של גדרה-חדרה. התוכנית אמורה לרשת בעשור הקרוב את מדינת ישראל ברכבות וכבישים. בין הפרויקטים הראשיים של התוכנית ניתן לציין את הקמת מסילות הרכבת בין בין שאן לחיפה ובין עכו לכרמיאל. בתחום הכבישים מדובר על המשך סלילת כביש 6 עד לצומת כברי שבצפון ועד צומת הנגב שבדרום."מה שנחשב כפריפריה הופך למרכז. פרויקטים שהיו תקועים שנים יוצאים לדרך ושוויון בתשתיות מביא לשוויון חברתי בכל חלקי האוכלוסייה", אמר כץ.

בהמשך דבריו התייחס כץ למשבר התעופה באירופה שנגרם מענן האפר הוולקני, ופרש שוב את יתרונות תוכנית השער הדרומי, במסגרתו יועתק נמל אילת אל מול עקבה ונמל התעופה הקיים יועתק לתמנע, כאשר רכבת מטען תחבר בין אילת לנמל אשדוד. "יש יתרון אסטרטגי בחיבור ים סוף לים התיכון. ראינו מה קרה לאירופה עם הר געש שעצר את כל התנועה. יש ממשלות נוספות שמגלות עניין במימון תוכנית השער הדרומי, מה שימנע את הטלת הקמת הנושא על קופת המדינה".

"זכיינים מנצלים את המשבר הכלכלי כדי לשפר עמדות"

"עסקאות PPP (מימון משותף של מגזר פרטי וציבורי - ל"ג) הם קודם כל עסקאות מימון וצריך מדי פעם לבחון את חלוקת הסיכונים. בכביש 531 ובפרויקט הרכבת קלה תל אביב הגשת ההצעות המימוניות היו טרם המשבר בחלק מפרויקטי התשתיות בתחום התחבורה הייתה לנו תחושה שזכיינים מנסים לנצל את המצב כדי להשיג 'שיפור עמדות'. זכיינים חייבים להבין שיכול להגיע רגע בו המדינה תחליט שלא להמשיך עם זכיין מסויים", כך מסביר אבי דור, שכיהן עד לפני כחודש כסגן החשב הכללי במשרד האוצר. דור ייכנס ביולי הקרוב לתפקידו כמנכ"ל חברת הביטוח הממשלתית ענבל.

אבי דור | צילום: יובל חן

מנתונים שמפרסמת החבר הלאומית לדרכים עולה שהיקף ההשקעה בפרויקטי PPP נאמד כיום ב-37 מיליארד שקל, מתוכם 23.8 מיליארדי שקל לתחבורה, 6.4 מיליארד להתפלה, 5 מיליארד לאנרגיה ו-1.4 מיליארד לבינוי. בהתייחס לשאלה האם המדינה חייבת לשנות את כללי המשחק בענף ולהגביל את מספר הפרויקטים שהופקדו בידי זכיין בודד אמר דור ש"אחת הבעיות שאני מזהה הוא מדיניות של ניהול מחירים אגרסיביים לפרויקטים, משהו שהחברות הגדולות יכולות להתמודד עם זה. הבעיה היא שבדרך זה גומר את החברות הקטנות. צריכה להימצא דרך בה המדינה תקטין את הסיכונים שבהפקדת מספר רב של פרויקטים בידי גוף אחד".

לעומתו, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים אלכס ויזניצ'ר הסביר ש"מי שמתערב בצורה מלאכותית בשוק בסופו של דבר מפריע לשוק. צריך לדרבן מבצעים מקומיים עם פתיחת המכרזים גם לשחקנים בינלאומיים, כך שחברות גדולות שנמצאות מעבר לים יוכלו להתמודד על הקמת רשת הכבישים. אני חושב שבסופו של יום אנחנו לא טירונים בתחום של PPP. יש לנו מה ללמד אחרים בתחום. אם ניווכח לדעת שרק שיתוף פעולה של כל הגורמים - רגולציה, בנקים, זכיינים - יביא תוצאות אז התחום יתפתח. ברור לי שהמסקנה היא שחייב להיות שיתוף פעולה הנדסי ופיננסי. לרגולטורים אסור להתערב - תנו למשק להתנהל לבד עם בקרות ברמה גבוהה"

ישראל שפירא, מנכ"ל שפיר הנדסה, ששמה הוזכר לאחרונה במשברים בנתיב המהיר בכניסה לתל אביב ובכביש 531, אמר שכל הגבלה מצד הממשלה "עשויה לגרום לעליית מחירים ולחוסר תחרות. מספר הפרויקטים שהחברה לוקחת היא פונקציה של יכולת הארגון שלה. מדינה צריכה לבנות פרויקטים בצורה שהשוק יכול לקלוט אותה והתחרות תהייה הוגנת", הסביר.