צילום: בלומברג
מהפכת ההוצאות: השופטים מורידים את הכפפות
בתי המשפט לא מרחמים ופוסקים הוצאות ריאליות על מגישי תביעות סרק. סכומים של מאות אלפי שקלים המוטלים גם על אנשים פרטיים נועדו להרתיע ולהקל על העומס
השופט מאיר יפרח מבית משפט מחוזי מרכז דחה לאחרונה תביעה של חברת ארגיל שירותי תובלה בסכום של 10 מיליון שקל נגד ארבע חברות, בהן חברת דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. השופט חייב את ארגיל לשלם לחברות הנתבעות סכום חריג של 800 אלף שקל להוצאות שכר טרחה.
השופט יפרח ציין בהתייחסותו להוצאות שכר הטרחה כי יש להביא בחשבון את סכום התביעה במועד הגשתה (2002), את תעריפי הלשכה המומלצים, את התארכות ההליכים, ובמיוחד את הסיכון הרב שאליו נחשפו הנתבעות: "יש לזכור כי סכום התביעה הוא נכבד ביותר, והסיכון הנשקף לנתבעים אם יחויבו בתשלומו הוא סיכון העלול להביאם אל עברי פי פחת וכדי פשיטת רגל". "סביר בעיניי", הוסיף השופט, "ואף מחויב המציאות, שהנתבעים יפעלו כמיטב יכולתם למזער סיכון זה וישכרו שירותי ייצוג משפטי הולם, מנוסה ומיומן. אני סבור כי כך אמנם עשו". (ת"א 5944־08־07).
פסיקה זו מסתמנת כאחד השיאים במגמה חדשה. קשה לשים את האצבע על המועד המדויק שבו הסתמן השינוי, אך בשבועות ובחודשים האחרונים כבר קשה להתעלם מכך: בתי המשפט בישראל מיישמים במלוא המרץ את ההוראה שלפיה יש לפסוק הוצאות ריאליות לצד שזוכה, ולא להסתפק בתשלום הוצאות סמליות, המכסות רק חלק קטן מההוצאות האמיתיות.
170 אלף שקל לאדם שתבע את yes
דוגמה נוספת למגמה ניתנה בפברואר השנה, כאשר דחה השופט עמירם בנימיני מביהמ"ש המחוזי בתל אביב תביעה ייצוגית. בנימיני חייב את התובע הייצוגי בתשלום הוצאות חסר תקדים נגד אדם פרטי - כ־170 אלף שקל. התביעה הייצוגית היתה נגד ערוץ הספורט וחברת yes, בטענה לדילול תכנים המשודרים בערוץ ספורט 5 והעברתם לערוצים בתשלום. סכום התביעה הגבוה, כ־63 מיליון שקל, היווה שיקול בפסיקת השופט על גובה ההוצאות.
"סביר להניח שהוצאותיהן הריאליות (של הנתבעות - ע"ר) עולות על אלו שפסקתי לטובתן", כתב, אך "יש להעניק משקל לחשש שפסיקת הוצאות ריאליות תרתיע את הציבור מהגשת תובענות ייצוגיות מוצדקות, דבר שיפגע במכשיר צרכני וחשוב זה" (א 1554/07). במקרה אחר בפברואר השנה, חייב סגן נשיא בימ"ש השלום בהרצליה מאיר שנהב את חברת הביטוח מגדל לשלם לזוג שהגיש תביעה נגדה את מלוא הסכום הנתבע, בתוספת 120 אלף שקל הוצאות. בשבוע שעבר חייבה השופטת ענת ברון מהמחוזי בת"א תובע שביקש להצהיר על תקפות הסכם, לשלם 30 אלף שקל הוצאות לפני מע"מ, לאחר שקבעה כי מדובר בתביעת סרק. השופטת רות שטרנברג־אליעז מבית המשפט המחוזי בירושלים חייבה לפני ימים אחדים חברה שהגישה בקשה שנדחתה לביטול פסק בורר בתשלום הוצאות משפט של 30 אלף שקל. בתביעות נזיקין מעל 2 מיליון שקל, נפסקו בחודשים האחרונים הוצאות של כחצי מיליון שקל. למשל השופטים דליה גנות (מחוזי ת"א) ויצחק כהן מהמחוזי חיפה. פסיקת ההוצאות נעשית גם בהליכי ביניים: בשבוע שעבר חייבה השופטת מיכל אגמון גונן מהמחוזי ת"א את חברת חבס השקעות שתבעה את יזם הנדל"ן יגאל אהובי לשלם לו 12 אלף שקל הוצאות בעקבות בקשה שהוגשה לה והתקבלה. השופטת הבהירה כי סכום זה ישולם בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
נאמן: הוצאות גבוהות מסייעות לחלשים
בכנס ועד מחוז תל אביב באילת בחודש שעבר קרא שר המשפטים יעקב נאמן לשופטים להתחיל לפסוק הוצאות ריאליות כאמצעי להקטין את מספר התביעות המתבררות בבתי המשפט ולצמצם את העומס. נאמן הסביר כי יישום ההנחיה לא יפגע בחלשים, אלא יסייע למי שידו אינה משגת אך יש לו עילה מוצדקת, משום שהוא יוכל לשכור עו"ד בידיעה שבית המשפט יפסוק לו את הסכום שהוציא. גם מבחינת השופטים מטרת המהלך היא צמצום העומס. במשך שנים התלוננו עורכי דין ומתדיינים שבתי משפט רחמנים מדי ואינם מיישמים את התקנות המאפשרות לפסוק הוצאות ריאליות. עכשיו, כשגם לשופטים נוצר בכך עניין, הם קשובים יותר לטענה זו.
ביוני 2005 התייחס רשם ביהמ"ש העליון ד"ר יגאל מרזל לשאלה כיצד פוסקים הוצאות. מרזל הציג את שתי הגישות: זו הדוגלת בחיוב בהוצאות ריאליות וזו המצדדת בהוצאות סמליות נמוכות. נקודת המוצא שלו היא כי הוצאות הן ריאליות בכפוף להיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות.
לקביעת ההוצאות הריאליות יש כמה קריטריונים: תעריפי שכר הטרחה המינימליים של לשכת עורכי הדין ישמשו כרף תחתון בלבד, אלא אם כן ברור שזהו הסכום ששולם בפועל; התנהגות הצדדים ודרך ניהול ההליך יהוו מרכיב בהחלטה; תיעשה השוואה בין הסעד שהתבקש לעומת זה שנקבע בפועל; יובאו בחשבון מורכבות התיק, הזמן שהושקע בהכנתו, וכן חשיבות העניין עבור בעלי הדין - וככל שהחשיבות לבעל הדין גדולה יותר, כך סביר שישקיע יותר משאבים בהתדיינות. לאורך השנים יישמו השופטים את ההנחיות באופן סלקטיבי למדי, בהתאם לקריטריון נוסף והוא "עומק הכיס" של בעלי הדין. בניגוד לאנשים פרטיים, נחשפו גופים חזקים כמו חברות ביטוח או בנקים לתשלום הוצאות גבוה מאוד.
35 תגובות לכתיבת תגובה