בלעדי ל"כלכליסט": החשבונית שמאיימת על נציב מס הכנסה לשעבר

הסכסוך האזרחי עובר לפסים פליליים: נציב מס הכנסה לשעבר רו"ח יאיר רבינוביץ' ושותפו רו"ח דורון שגיב, רכז היחידה הארצית לשומה בעברו, נחקרו לפני כחודשיים במשטרה בחשד לזיוף חתימה והוצאה במרמה של מיליון שקל. במקביל מתנהלת נגד השניים חקירה ברשות ההגבלים העסקיים, בחשד שהיטו מכרז בטבריה על ידי הפסד מכוון בו - תמורת תשלום.

עם פרסום החשד נגדו על הטיית המכרז אמר רבינוביץ' ל"כלכליסט": "טענתנו לחוקרי רשות ההגבלים העסקיים היתה שמלכתחילה לא הייתה לנו שום כוונה להשתתף במכרז לרכישת הסניף של המשביר בטבריה". אלא שבקבלה שהעתק שלה הגיע לידי "כלכליסט", ושהוציא בנו בשמו, נכתב במפורש: "תמורה בגין ויתור על עסקת משביר טבריה".

חקירת הרשויות החלה בעקבות סכסוך אזרחי שבו מעורבים רבינוביץ' ושגיב, שהוביל לפני שנה להגשת כתב תביעה נגדם לביהמ"ש המחוזי בת"א. בתביעה מוזכרת גם תלונה שהוגשה נגד השניים לרשות המסים, בטענה שהעלימו מסים והעבירו דיווחים כוזבים. ברשות עדיין לא הוחלט על פתיחת חקירה נגד רבינוביץ' ושגיב, שעדיין שומרים על קשר עם מקום עבודתם לשעבר, בין היתר בהעברת הרצאות מדי פעם לפקידי מס.

הקבלה. רשות ההגבלים חוקרת

ההיכרות

התובע שהחל את גל החקירות הוא איש העסקים האמריקאי אפרים שורקה, שגולל באמצעות עו"ד אמנון יצחקניא את השתלשלות העניינים מנקודת מבטו, מאז נכנס לשותפות עם רבינוביץ' ושגיב ב־2003. הקשר בין הצדדים נוצר כאשר שכר שורקה את שירותיה של עו"ד אורנה שגיב, אמו של דורון, כדי לרכוש מרכז קניות בצומת דרור. שגיב, טוען שורקה, המליצה לו על בנה ועל רבינוביץ' לצורך ביצוע בדיקת נאותות לנכס, והשניים המליצו לו לא לבצע את העסקה. כמה ימים לאחר מכן הציעו השניים לשורקה לרכוש עמם קניון בכרמיאל, ולאחר שגם עסקה זאת לא התממשה, הציעו לו להשקיע בקבוצת השקעות גדולה.

תגובות רבינוביץ' ודורון שגיב: "התלוננו על תלונה כוזבת של שורקה" לדבריהם, "שורקה הוא שלא הסכים למנות בורר כשעמדו לדון בתביעה שלנו, מה שגרם לדחייה" הדס שפרלכתבה המלאה

כוונת השניים, כפי הוצגה לשורקה, היא הקמת שותפות השקעות שתהיה הגדולה במדינה, ורכישת תיק נכסים בשווי 500 מיליון דולר. על פי ההסכם שורקה, שירכז קבוצה של משקיעים אמריקאים, יהיה זה שיציב הון ראשוני של 100 מיליון שקל, ושגיב ורבינוביץ' יהיו אמונים על הצד המינהלי ועל הטיפול שוטף בנכסים, ובתמורה יקבלו 30%–44% בנכסי השותפות.

לטענת שורקה, השניים פיתו אותו באמצעות מצגים והבטחות שווא להעמיד את ההון העצמי - שבהמשך תפח בעוד 70 מיליון שקל - כשבכוונתם להוציא ממנו ומהמשקיעים האחרים כספים, ולאחר מכן לפרק את השותפות. שותף נוסף, יעקב בר, שהשתייך לקבוצת רבינוביץ'־שגיב, והיה אמון על מציאת הנכסים, גרם למעשה לחשיפת סכסוך הענקים לאחר ש"חצה את הקווים" לכיוון קבוצת שורקה. מאז, לטענת שורקה, מנסה רבינוביץ' "להפיל" את האשמה על בר.

החשד: זיוף חתימה

במסגרת התביעה הועלו שלושה מקרים בעלי נופך פלילי לכאורה בהתנהלותם של השניים. על שניים מהם נחקרו רבינוביץ' ושגיב לפני כחודשיים במשטרה וברשות ההגבלים העסקיים, והשלישי הוגש כתלונה לרשות המסים ועוד לא נפתחה לגביו חקירה.

המקרה הראשון, שעליו נחקרו רבינוביץ' ושגיב במשטרה, הוא חשד לזיוף חתימה ולהוצאה של מיליון שקל במרמה. לפי כתב התביעה שהוגש על ידי שורקה, השניים, שניסו כל העת להגדיל את חלקם בנכסי השותפות בטענות שונות, דרשו לקבל 12.5% נוספים בנכסים שבהם תדאג קבוצת רבינוביץ'־שגיב לביצוע שיפוץ. לאחר דין ודברים בין הצדדים הוחלט להעלות את הנושא על הכתב, אך לנוכח חוסר הסכמות לא נחתם ההסכם והנושא נשאר פתוח.

לפי כתב התביעה, כמה חודשים לאחר הדיונים בנושא הציג שגיב בפני שורקה מסמך שנכתב בכתב ידו של שגיב, וחתום על ידי שורקה, שבו נרשם כי קבוצת רבינוביץ'־שגיב תקבל תוספת של 12.5% מרווחי השותפות ביחס לשני נכסים - בשווי של כמיליון שקל - מבלי שנכתב בה אף תנאי שהעלה שורקה בשעתו. לטענת שורקה, פיסת הנייר אינה משקפת את מה שסוכם בין הצדדים ולמעשה זויפה. במקביל לחקירת השניים בנושא נשלח המסמך לבדיקת מעבדה משטרתית, ובימים אלה ממתינים הצדדים לתוצאות הבדיקה ולחוות דעת בנושא.

יאיר רבינוביץ'. "הגשנו את המסמך המקורי למשטרה" | צילום: ראובן שוורץ

החשד: הטיית מכרז

חזית נוספת נגד רבינוביץ' ושגיב נפתחה לפני כחודשיים, כשרשות ההגבלים העסקיים פתחה בחקירה נגדם בחשד לתפירת מכרז לרכישת חנות המשביר לצרכן בטבריה, שטופלה על ידי כונס נכסים. על פי החשד, קבוצת רבינוביץ'־שגיב הגיעה להסכם עם מנהלי חברת ארזים, שהתחרתה מולה בהליך ההתמחרות (מעין מכירה פומבית בהליך כינוס נכסים), ולפיו ארזים תשלם לקבוצה רבע מיליון שקל בתמורה לוויתורה על ההשתתפות במכרז. לאחר הזכייה העבירה לכאורה הזוכה, חברת ארזים, 50 אלף דולר במזומן במעטפה לקבוצת רבינוביץ'־שגיב.

רבינוביץ' טען כי היה זה יעקב בר שאחראי להסכם המפוקפק, אלא שקבלה שהגיעה לידי "כלכליסט" ושככל הנראה משמשת כאחת מהראיות המרכזיות בתיק, מעידה כי קבוצת רבינוביץ' לכל הפחות ידעה על ההסכם אם לא מעבר לכך. בקבלה, שהוציא אייל רבינוביץ', רואה החשבון של השותפות (ובנו של יאיר רבינוביץ'), לחברת ארזים, נכתב: "תמורה בגין ויתור על עסקת משביר טבריה".

לטענת שורקה הכסף הופקד בחשבונם הפרטי של קבוצת רבינוביץ'־שגיב. "רבינוביץ' ניסה כל העת להפיל את האשמה על בר", אומרים מקורבים לשורקה, "אבל הקבלה הזאת, שעליה חתום הבן שלו שמייצג את השותפות, מוכיחה את הדברים: הוא היה זה שעמד מאחורי העסקה, הוא קיבל את הכסף במזומן, והוא זה שהוציא את הקבלה".

"היכן נציבי מס הכנסה?"

בתביעת שורקה מתוארת תלונה שהגיש לרשות המסים, בטענה כי השניים ביצעו מניפולציות חשבונאיות בדו"חות השותפות. לטענתו, השותפות היתה אמורה לשלם לקבוצת המשקיעים שגיבש הוצאות מימון על ההון שהעמידו לרכישת נכסים, באותו שיעור שידרשו הבנקים שיעמידו הלוואות לרשות השותפים הישראלים.

בפועל, נטען בכתב התביעה, רשמה השותפות הוצאות מימון נמוכות יותר למשקיעים האמריקאים, ובהמשך אף השיתה עליהם חלק מהוצאות המימון שבהן חויבו השותפים הישראלים. הנורה האדומה נדלקה אצל קבוצת שורקה ב־2006, כאשר מנהלת החשבונות של הקבוצה בניו יורק קיבלה את הדו"חות המבוקרים של השותפות ל־2004, שהוגשו לשלטונות המס בישראל.

לדברי מקורבים לשורקה, "הנזק העצום שרואי חשבון בישראל גורמים למדינה כאשר הם מלמדים את משלם המסים איך להונות את שלטונות המס, הוא נזק חברתי בלתי הפיך ובלתי ישוער; ועדיין, לשכת רואי החשבון החליטה לעכב דיון בנושא, מטעמים מוזרים ולא רלב נטיים. השאלה הנשאלת היא היכן נציבי מס הכנסה? מדוע עדיין אין כל סימן לחקירה בנושא, בפרט שיש הוכחות כל כך ברורות?".

לפי כתב התביעה, הודה רבינוביץ' הבן בפני שורקה כי הפעולות נעשו בהנחייתו של שגיב. כאשר ביקש שורקה הסברים לעניין משגיב, נטען, הוא השיב כי המניפולציות החשבונאיות נעשו משיקולי מס, ועל מנת להיטיב עם החברות האמריקאיות.

לתביעה צורפה הקלטה שבה שואל שורקה את רבינוביץ' הבן לגבי הונאת מס הכנסה, וזה אומר בתשובה: "מהניסיון שלי בדיונים במס הכנסה, במיוחד על חברות נדל"ן, בדרך כלל כל חברה רשומה בפני עצמה ולא כל החברות דנות אצל אותו פקיד מס. יש כאלה ששמים לב, יש כאלה שיותר טיפשים ופחות טיפשים".

בעקבות הדברים הוגשה נגד רבינוביץ' תלונה למועצת רואי החשבון. במועצה מסרבים לפתוח בבדיקה, במשום שעניינו של אביו נמצא עדיין בבוררות (ההליך נמשך כבר ארבע שנים).

הקשרים והסיכולים

אחד הנושאים המוצגים בהרחבה בכתב התביעה ובמסמכי הבוררות הוא קשריו הענפים של רבינוביץ' עם רשויות החוק, המערכת הבנקאית וצמרת המשפט בארץ, קשרים שלפי כתב התביעה הוא מתרברב בהם. על פי הטענות, רבינוביץ' מצליח לקדם פרויקטים ולסכל מהלכים באמצעות קשריו. שתי דוגמאות לקשרים אלו מתוארות כסיכול ייצוגו של שורקה על ידי עורכי הדין יעקב וינרוט ומישל אוחיון, והכשלה במכוון של הבורר מאיר שמגר. לטענת שורקה, לאחר שסיכם עקרונית עם וינרוט על ייצוגו, החליט עורך הדין לסגת.

שורקה טוען כי רבינוביץ' העביר אליו מסר באמצעות יעקב בר, כי יש לו קשרים ויכולת "להגיע" לכל בורר ועו"ד שאליהם יפנה, ואף להשפיע על תוצאות הבוררות, ולכן עדיף לשורקה להגיע לפשרה. כדי להוכיח את העניין, נטען בכתב התביעה, סיפר רבינוביץ' לבר כי הוא זה שסיכל את ייצוגם של שורקה וקבוצתו על ידי וינרוט, ולשם כך נעזר בקשריו במשרד גורניצקי ושות', בו עבדה זוגתו. על פי הטענות, גם כאשר שכר שורקה את שירותיו של עו"ד מישל אוחיון העביר אליו רבינוביץ' מסר כי מישהו ממשרדו של אוחיון משתף עמו פעולה ומעביר לו מידע פנימי — ואף נתן דוגמאות למידע כזה.

שורקה טוען גם כי רבינוביץ' הכשיל את הליך הבוררות בראשות השופט מאיר שמגר, לאחר ששכר במכוון את שירותיו של פרופ' יובל לוי, שנמצא בקשרים אישיים עם הבורר שמגר, מה שהוביל בסופו של דבר להתפטרותו. כיום מונה כבורר לסכסוך השופט בדימוס בועז אוקון. בסביבת שורקה מאמינים גם כי הקשרים הענפים של רבינוביץ' הם שגורמים לגרירת רגליים מצד רשות המסים ומועצת רואי החשבון.