חזקיהו: "יש סכנה במחירי הדירות הקיימים"

"יש סכנה במחירי הדירות הקיימים. כשאנחנו מגלים דברים שעוד לא התפתחו לידי משבר, זה הזמן שלנו לפעול כדי למנוע את המשבר. הפעולה שעשינו בשוק המשכנתאות היתה פעולה מדודה והיא בבחינת הרמת דגל אזהרה. אנחנו ממשיכים לבחון את ההתפתחויות והן יכתיבו את אופן הטיפול בהוראה הזו ובהוראות אחרות שאולי נצטרך לקבל" – כך אמר הבוקר (ד') המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בכנס כלכלי בתל אביב.

חזקיהו התייחס בדבריו להוראתו האחרונה לבנקים שחייבה אותם לבצע הפרשה לחובות מסופקים על משכנתאות שניתנות ביחס מימון גבוה מ-60% - וזאת כדי לצנן את שוק הדיור הישראלי.

לדבריו, "ראינו עליית מחירים אדירה תוך זמן קצר מאוד: 22% בשנה האחרונה, 30% בשנתיים. ההגדרה של בועה היא התנתקות מחירים מגורמי היסוד במשק ואחד מהגורמים האלה הוא שכר דירה – ובאחרונה חלה התנתקות כזו בשוק הדיור הישראלי. כיום אין הגדרה של בועה לפי כלכלנים וגופי מחקר שונים, אבל הכיוון מדאיג ובכל מקרה צריך לשים אליו לב".

בהתייחסו לאשראי לדיור, ציין חזקיהו כי חלה עלייה של 15% באשראי לדיור בבנקים לעומת ירידה באשראי הכולל של הבנקים. "אנחנו ערים להבדל בין ביצוע המשכנתאות בריבית קבועה לביצוע משכנתאות בריבית משתנה. כ-84% מתוך המשכנתאות שנלקחו ברבעון הראשון של 2010 נלקחו בריבית משתנה. הריבית הנמוכה יוצרת אשליה לגבי יכולתם של הלקוחות להחזיר את ההלוואה ואז נשאלת השאלה: מה יקרה כשהריבית תעלה? והריבית תעלה".

"לחזק את העמידות של המערכת הפיננסית"

 

המפקח על הבנקים התייחס בדבריו גם למדיניות הפיקוח המשלימה - macro prudential, שיושמה בפעולות האחרונות של בנק ישראל בשוק הדיור. לדבריו, "macro prudential, או בעברית פיקוח מאקרו יציבותי, הוא המונח החם ביותר בעולם בנושא של פיקוח. הבעיה היא שבעולם עדיין לא הגיעו להסכמה לגבי ההגדרה של המונח הזה – אבל כולם מבינים שצריך לעשות משהו בכיוון".

"אחת המסקנות מהמשבר העולמי האחרון היתה שהפיקוח המסורתי לא הצליח להבטיח שלמוסדות הפיננסיים יהיה מספיק הון ונזילות בעת משבר. מסקנה נוספת היא שתאגידים בודדים הם מוכוונים בפעילותם תוך כדי אינטרסים שהם ברמת התאגיד הבודד ולא מסתכלים על סיכונים אחרים שמסכנים את המערכת כולה. המסקנה היתה שצריך בעצם למצוא מדיניות אחרת, משלימה, למדיניות המיקרו והיא מדיניות ה-macro prudential".

"הפיקוח המסורתי נעשה על ידי הפיקוח על הבנקים וזהו בעצם 'פיקוח מיקרו'. במסגרת זאת, רוצים להבטיח את יציבות התאגיד הבנקאי, יציבות המערכת הבנקאית, להגן על כספי הלקוחות והמפקידים ולהגביר את התחרותיות והיעילות במערכת".

"מול המטרות האלה של פיקוח המיקרו, צצה לה מדיניות המאקרו, שמטרותיה כלליות: לחזק את העמידות של כל המערכת הפיננסית, ובכך לדאוג ליציבות של המשק כולו. אנחנו בעצם בוחנים את הקשר בין התאגיד הבודד לבין המערכת כולה. המטרה היא להבטיח שהסיכון שלוקח התאגיד הבודד לא מפיל מערכת שלמה גם אם לכאורה הוא לא מסכן את התאגיד הבודד. חשוב לציין שהמדיניות החדשה הזו היא מדיניות מניעה, שבאה להקדים את הבעיה או את המשבר ברמה המערכתית".

"השילוב בין מדיניות המאקרו למיקרו תוך שימוש בכלים הרגולטוריים מעמיד אתגרים רבים: צריך להשתמש בכלי הפיקוח המאקרו יציבותי בצורה מדודה מאוד מאחר שמדובר בכלי חדש וצריך למנוע 'שימוש ברעה'. צריך למצוא כלים לא מסובכים, שיהיה קל להשתמש בהם ושלא ייצרו רמת אי ודאות גדולה".