בלעדי ל"כלכליסט" - שני עו"ד נגד רשות המסים: "המדינה שותפה לעבירה של פרי אם לא תשלם לקורבנותיו"

לפני כתשע שנים, במאי 2001, גבתה המדינה מעורך דין ישראל פרי כ־150 מיליון שקל במסגרת הסכם שומה שנחתם עמו. זאת, בעקבות הרשעתו של פרי בגניבת מאות מיליוני שקלים מכספיהם של קשישים יוצאי גרמניה, חלקם ניצולי שואה. שני עורכי דין, נדב שגיא ורועי שחר, פנו אתמול ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד האוצר בדרישה להשיב לאלתר את הכסף למי שלשיטתם הם בעליו החוקיים - לקוחותיו של פרי.

עו"ד נדב שגיא הוא ממשרד שגיא ושות' המתמחה בתחום המיסוי, ועו"ד רועי שחר הוא ממשרד רועי שחר המתמחה במינהל ציבורי. טענת השניים היא כי נוצר מצב אבסורדי שבו המדינה האשימה מצד אחד את פרי בגניבה ומרמה, וההרשעה אף קיבלה את אישורו של בית המשפט העליון, ומצד שני המדינה נהנית מאותם כספים ואינה מחזירה אותם לאנשים שמהם נגנבו.

החוק קובע כי לרשות המסים יש סמכות לגבות מס גם מהכנסות שהופקו בדרך לא חוקית או מהכנסות כתוצאה מפעולה בלתי חוקית. אך לפי עמדתם של עורכי הדין שחר ושגיא, כאשר ניתן לזהות את נפגעי העבירה שמהם נגזלו הכספים, חלה חובה על הרשות להשיב את הכספים לבעליהם החוקיים, אחרת המדינה עצמה תיחשב שותפה לדבר עבירה.

"פגיעה אנושה"

במכתב נטען כי הסכם השומה והעברת הכספים לרשויות המס בעקבותיו יצרו מצב בלתי אפשרי מבחינה משפטית ומוסרית, "שלפיו מחזיקה מדינת ישראל בכספיהם של לקוחותיו של פרי, כספים שהושגו מאותם לקוחות במרמה. החזקת כספים אלו ע"י מדינת ישראל מהווה פגיעה אנושה בקניינם ובכבודם של בעלי הכספים ומנוגדת ואף עומדת בסתירה לאחד הכללים הבסיסיים בדיני חוזים, שלפיו אין אדם רשאי להעביר את שאינו בבעלותו, שהרי הכספים לא שייכים לפרי אלא ללקוחותיו".

פנייתם של עורכי הדין נדב ושחר נעשתה בלא שיש להם קשר לפרשה, אלא, לדבריהם, כדי לתקן עוול שנוצר כלפי הקשישים שמהם נגנבו הכספים ובמסגרת תיקי פרו־בונו שבטיפולם.

גניבה וקבלה במרמה

כתב האישום הפלילי נגד פרי הוגש באוגוסט 2001, כשלושה חודשים לאחר שנחתם עמו הסדר השומה שמנע הגשת כתב אישום נוסף בגין עבירות מס. פרי הואשם בעבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בהיקף של 350 מיליון מארק, בקשר לתוכנית הפנסיה הגרמנית מכוח האמנה על ביטחון סוציאלי שנחתמה בין ישראל למערב גרמניה בשנות השבעים.

לפי תנאי התוכנית, אזרחים ישראלים שעמדו בקריטריונים היו יכולים לרכוש, באופן רטרואקטיבי, זכויות פנסיה סוציאלית בגרמניה. בתחילת שנות השמונים הקים פרי את "הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי" - גוף שנועד לסייע לאזרחים ישראלים לקבל הכרה מהביטוח הלאומי הגרמני. כמו כן הקים פרי חברות שסיפקו הלוואות לישראלים המעוניינים לרכוש את זכויות הפנסיה.

לתוכנית האשראי של פרי נרשמו כ־30 אלף לקוחות ששילמו שכר טרחה גבוה, אך הוא הורשע בכך שהסתיר מהם שאין בכוונתו לייצג אותם, וכי תנאי ההלוואות שיוצאו להם מותירים להם רק חלק קטן מהפנסיה שהם זכאים לה. נוסף על כך, הוא הורשע בכך שסיפר ללקוחותיו כי בכוונתו לרכוש עבורם ביטוח מראש למשך כל תקופת ההלוואה, אולם הסתיר את העובדה שהגופים שהעניקו את ההלוואות וביטוח החיים היו בבעלותו.

פרי נדון לעונש של 12 שנות מאסר, ובית המשפט העליון הפחית את העונש ל־10 שנות מאסר. עם זאת, באוקטובר 2009 אישר בית המשפט קיום דיון נוסף על עצם הרשעתו בעבירת הגניבה (ודחה את בקשתו לקיים דיון נוסף בשאלת הרשעתו בעבירת קבלת דבר במרמה). הסיבה לקיום דיון נוסף היתה "אי־הבהירות הקיימת גם בפסיקה בנוגע להבחנה בין עבירת גניבה לבין עבירת קבלת דבר במרמה".

לדברי עו"ד שגיא, "תפקידה של רשות המסים הוא לגבות את הכסף, וההלכה קובעת שגם הכנסה בלתי חוקית חייבת במס. אולם חייב להיות גורם שממבט־על ייקח את הכסף שנגבה ויחזיר אותו לנפגעי העבירה".

לדברי עו"ד שחר, "ממד הזמן בנסיבות הללו הוא קריטי מן הטעם הפשוט שמדובר באוכלוסייה מבוגרת ועל פי רוב חלשה. במקרה זה, בניגוד למקרים אחרים שבהם טופלו ענייניהם של ניצולי שואה או יוצאי גרמניה באטיות, אנחנו מקווים שתתקבל החלטה מהירה בנושא זה, שאם לא כך העניין יועמד למבחן בג"ץ".

שאלת ההתיישנות

לדברי גידי בר זכאי, לשעבר סמנכ"ל לעניינים מקצועיים ברשות המסים, טענתם העקרונית של עורכי הדין שגיא ושחר עשויה להתברר כמוצדקת, ואולם עלול להתעורר קושי הנוגע לשאלת ההתיישנות, שכן הסדר השומה נחתם כבר לפני תשע שנים. "אכן המצב החוקי הנכון קובע שעל הכנסות בלתי חוקיות ניתן ואף צריך להטיל מס. אולם מבלי להתייחס למקרה הספציפי, בנסיבות שבהן תבוטל למפרע הכנסתו של הנישום, ובכפוף למגבלת ההתיישנות - אכן יש מקום לבטל את השומה ולהשיב לנפגעים את הכספים ששולמו לרשות כמס.

"הקושי בהתגברות על התיישנות הוא שחלף זמן רב מהשומה. עם זאת, ניתן אולי להשתמש בסעיף 147 לפקודת מס הכנסה המאפשר בנסיבות חריגות ופליליות לפתוח שומות שנים רבות לאחור. אין ספק שבמקרה כזה ניתן יהיה לנסות ולהשיב את כספי המסים לנפגעים".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "כשנקבל את הפנייה - נבחן אותה".

עו"ד ישראל פרי העדיף לא להגיב לנאמר בידיעה.