פשיטת הרגל של החממות הטכנולוגיות
בתגובה לקריסתו של מודל ההלוואות לחממות הטכנולוגיות, מתנהלת המדינה כמו קרן הון סיכון לכל דבר, ודוחקת בחממות למכור את החברות שלהן - גם אם התנאים לא הבשילו
בשנת 2003 הוחלט על מודל חדש למימון החממות הטכנולוגיות: אלה יקבלו 81 מיליון שקל בהלוואה, וישעבדו תמורתם למדינה מניות של החברות הפועלות במסגרתן. 7 שנים לאחר מכן, המודל - שבינתיים התמכרו אליו מרבית החממות הישראליות - פשט את הרגל. מתוך הסכום האדיר הזה רק 14 מיליון שקל הוחזרו, והחשכ"ל כועס. כנראה שמישהו חשב שלוש שנים לאחר התפוצצות בועת האינטרנט שתם עידן המשברים ויהיה הגיוני להתחייב למכור חברות סטארט-אפ בתוך שש שנים בלבד, וכך להחזיר את הכסף למדינה. עכשיו כולם מגלים את האיוולת.
בסיפור הזה שני הצדדים אשמים. הן האוצר והן החממות. כעת, כשנודע כי ייקח עוד זמן רב לחממות להחזיר את הכסף למדינה, לא נותר אלא לשבור את הראש איך להמשיך מכאן. האוצר, לכאורה, צודק: ההלוואות שנתן לא הוחזרו בזמן. עקרונית, הוא יכול לקחת את המניות בכל החברות ולהותיר את החממות ואת גופי הניהול הפרטיים שבראשם ערומים. אבל משרד האוצר לא יכול להתנהג כמו בנק פרטי - מהלאמת החממות לא ייצא דבר.
למרות ההכרזות החוזרות ונשנות מכיוון האוצר בדבר מכירה מוקדמת מדי של חברות צעירות בישראל, כעת נותר לו רק דבר אחד כדי שיראה שוב את הכסף שהלווה: לדחוק בחממות למכור את החברות שברשותן במהירות האפשרית. את ההכנסות שהעדיפו החממות להזרים לחברות נוספות, יש להזרים כעת למדינה. פתאום, גם המדינה מתנהגת כמו קרן הון סיכון. לאחר הכרזות חוזרות ונשנות מצדם של שר האוצר יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו חיים שני בדבר עידודם של משקיעים להמתין עם האקזיט עד ההנפקה בתל-אביב, הדחיקה בחממות תמוהה.
אלא שגם את זה מבינים באוצר. ולראיה, מכרז קרנות הביוטק הממשלתי שיצא לדרך השנה דואג היטב למשקיעים, ורק לאחר מכן לממשלה, מפני שמנסחיו הבינו היטב כי קיים בתחום זה כשל שוק שרק הממשלה יכולה לפתור. במסגרת המכרז, מקבלים המשקיעים תנאים עדיפים, כגון דמי ניהול גבוהים, ובמקרה של אקזיט, עדיפות בקבלת ההחזרים על פני הממשלה. ואם כבר מדברים על קרנות הביוטק, הרי שאלה יהפכו לרוכש ראשון במעלה של חברות החממה, ולכן יש לדאוג לשמר את קיומן של חברות החממה, גם אלה שמתקשות לגייס כספים נוספים לפחות עוד שנה או שנתיים. במנותק מכך, ממשיכות כל הזמן הזה משלחות ממדינות שונות, בהן פינלנד, מישיגן, ווירג'יניה לעלות לרגל לירושלים, ללמוד ולהעתיק את מודל החממות אליהם. בשיחות סגורות, הודיעו חלקם כי הם אפילו מוכנים להרחיק לכת, להקים את החממה כאן ואז להעבירה כמות שהיא אל ארצם, עם המדענים הישראלים. כלל לא בטוח שהחברות הפרטיות, המנהלות את החממות, כמו קבוצת רד, קרן פרגרין, האחים עופר וקבוצת טרנדליינס יראו שקל נוסף מפרויקט החממות. להן, רק נס יכול לעזור.
10 תגובות לכתיבת תגובה