בתקציב 2012-2011 נגיע לירח? שר המדע מנסה להכניס תוכנית חלל שאפתנית לתקציב הבא

כבר לפני כשנה ביקש שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ' לקדם את התוכנית. לדבריו, "כשנכנסתי לתפקידי כשר שממונה על סוכנות החלל הישראלית החלטתי להעלות את התוכנית. קיימתי מפגש משותף בבית הנשיא עם הנשיא, ראש הממשלה וראשי תוכניות החלל האזרחית והצבאית. רצינו לדחוף את העניינים", הוא מספר.

חלוצי החלל הישראלים ההייטק לוטש עיניים לנאס"א עבודה עם סוכנות החלל האמריקאית נחשבת לגביע הקדוש של תעשיית ההייטק. חברות מוכנות להוריד מחירים ולעבור בדיקות מחמירות שנמשכות שנים, ובלבד שהטכנולוגיה שלהן תגיע לחלל. שלוש חברות סטארט-אפ ישראליות הצליחו לעשות זאת אייל בסון, 3 תגובותלכתבה המלאה

בפגישה הוחלט על הקמת צוות לבחינת הנושא בראשות מנכ"ל משרד המדע מנחם גרינבלום. הצוות גיבש הצעה שתוכנה הוא השקעה של 300 מיליון שקל לשנה, במשך כחמש שנים. המטרה היא לקדם את מעמדה של ישראל כמייצרת טכנולוגיות חלל, ולהגביר את השימוש באותן טכנולוגיות גם לצרכים עסקיים, כמו מכירתם בזירה הבינלאומית.

"נחשבים כבר למעצמה"

לדברי השר, ההצעה הוגשה רק בימים האחרונים לראש הממשלה, וכעת מנסים במשרד האוצר לאתר מקורות תקציביים למימונה. "אם לא ימצאו את הכספים הדרושים, זה אומר דחייה לשנתיים, ובתחום הזה יש תחרות בעולם", מלין הרשקוביץ'.

"יחד עם זאת", הוא מסביר, "יש לנו בכורה בכמה תחומים, ומדינת ישראל נחשבת כבר למעצמה. אנו כבר מובילים בכמה טכנולוגיות כמו שיגור לוויינים, אנטנות מסוימות, ומצלמות היפרסקטרליות. אנו רוצים למנף את היתרונות הללו, ולקדם תוכניות משותפות עם אירופה וארה"ב".

הרשקוביץ' בטוח כי באמצעות יישום ההצעה ניתן יהיה להגדיל באופן משמעותי את חלקה של ישראל במכירות ובפעילות בינלאומית בתחום, לשגר יותר לוויינים, וליצור יותר טכנולוגיות חלל שישראל שותפה בהם.

לדבריו, "כיום מושקעים כמה עשרות מיליונים, אבל זה לא בהכרח דרך מימון ישיר, אלא דרך תעשיות מסוימות. אין ספק שיש צורך בהשקעה מסיבית רצינית. הודו למשל, שרוצה להיכנס לתחום הזה, משקיעה כמיליארד דולר בתוכנית דומה, והיא מפגרת אחרינו.

"חשוב להדגיש שאנו כבר היום מעצמה בתחום החלל ומקדימים בכמה טכנולוגיות את האמריקאים, ומדינות רבות מעוניינות בשיתוף פעולה איתנו. אבל צריך כסף כדי להתניע את זה".