שכר הבכירים: בעולם מתחילים לפעול, בישראל מתעכבים

ובינתיים בבריטניה המשקיעים נגד שכר הבכירים עונת האסיפות של בעלי המניות בבריטניה עתידה להיות עקובה מדם: מרד משקיעים צפוי בין השאר במארקס אנד ספנסר ובבית האופנה ברברי ארז רומסלכתבה המלאה

בשיא המשבר הפיננסי העולמי, אי שם בספטמבר 2008, היו רבים שניבאו ש"הקפיטליזם מת". לאחר שהתערבות הממשלות מנעה את הקטסטרופה, התחזיות כבר היו שאפתניות פחות: "הקפיטליזם יישאר, אבל ישתנה. תאוות הבצע תרוסן". אז זהו, שלא.

בזמן שוועדת נאמן לבדיקת שכר הבכירים עסוקה במריחת זמן, בבריטניה מתפתח מרד של בעלי המניות בכמה חברות צרכניות גדולות נגד הדירקטוריונים שאישרו למנהלים הבכירים חבילות שכר מנופחות. תאוות הבצע של המנהלים הבכירים עדיין כאן, והמרד בבריטניה ממחיש עד כמה עמוק הנתק בין הדירקטוריונים וההנהלות לבין הציבור, שמאס במענקי עתק שרירותיים ללא נימוק.

המסקנה מההתבטאויות המזלזלות של מנהלי החברות הבריטיות שנמצאות כעת בעין הסערה, היא שהם לא מבינים מי הם בעלי הבית שלהם. אפשרות אחרת, חמורה יותר, היא שהם אינם מכירים בבעלי המניות כבעלי הבית.

הדירקטוריון, על פי הגדרתו המילונית, הוא גוף שממנים בעלי המניות בחברה כדי שיקבע את האסטרטגיה של החברה ויפקח על עבודת ההנהלה. לפי גישתו הניאו־ליברלית של הכלכלן האמריקאי מילטון פרידמן, חובתם של המנהלים הבכירים בתאגיד היא אך ורק כלפי בעלי המניות.

לפי גישות מתונות יותר, למשל זו של הכלכלן ההודי זוכה פרס הנובל אמרטיה סן, למנהלים בכירים יש גם אחריות חברתית - כלומר לא רק אחריות כלפי בעלי המניות, אלא גם כלפי בעלי עניין אחרים בפעילות התאגיד, ובהם העובדים, הקהילה והסביבה. דומה שבניתוח המקרה הנוכחי בבריטניה השניים היו מגיעים להסכמה נדירה והיו יוצאים נגד התנהלות הדירקטוריונים.

בלא מעט מקרים הדירקטוריון וההנהלה דואגים בעיקר זה לאינטרסים של זה - בעיקר בכל הקשור לשכר ולבונוסים. בחברות בחו"ל נהוג שמנכ"ל ותיק עוזב את תפקידו ומתמנה באותו יום ליו"ר. כך מיטשטשים הגבולות הברורים בין הדרג המפקח לדרג המבצע: היום אני מנכ"ל והדירקטוריון דואג לי, מחר אני כיו"ר אדאג למנהלים שעבדו תחתיי.

המפקח והמפוקח מתערבבים

בישראל, הודות לאווירת הסחבקייה הכללית, הדירקטוריון וההנהלה "מעורבבים" היטב: כולם מכירים את כולם, שירתו ביחד בצבא, למדו באותה אוניברסיטה וכיום נפגשים להנאתם בערבים באותם אירועי פתיחה מתוקשרים. אף אחד לא רוצה להרוס את המסיבה.

אפשר לקחת כדוגמה את בנק אגוד, שסיים את 2009 עם תשואה להון של 6.6% בלבד - האחרונה מבין שבעת הבנקים העצמאיים, ומתחת לסף המינימלי המאפשר חלוקת בונוס לפי הסכם ההעסקה של בכירי הבנק. ועדיין, דירקטוריון הבנק בראשות זאב אבלס החליט לחלק למנכ"ל ולחמישה חברי ההנהלה הבכירים מענק שנתי כולל של 2.6 מיליון שקל. גם אבלס לא יצא מקופח, והדירקטורים אישרו לו בונוס של 1.2 מיליון שקל. אף דירקטור, כולל שני הדירקטורים הציבוריים, לא טרח להתנגד.

שכר הבכירים ביבי, אולי תחליט כבר היעדרה של החלטה ושל מדיניות ברורה מפנה עוד ועוד מקום ליוזמות פרטיות של חברי כנסת חרוצים או סתם תאבי פרסום עידן גרינבאום, 4 תגובותלכתבה המלאה

"דירקטורים שמוזמנים למסיבות של מנהלים צריכים אחר כך לאשר להם את השכר. בעלי המניות שאינם בעלי השליטה אינם מכירים את הדירקטורים, לא מזמינים אותם לבר מצווה או לחתונה. הם הרבה יותר אובייקטיביים", אמר לפני חודשיים יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן, שמבקש להוציא את אישור שכרם של חמשת המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות מידי הדירקטוריון ולהעבירו לאחריות האסיפה הכללית.

אולם, במסגרת אסטרטגיית הסטטוט־קוו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעיקרה "מה שאפשר לדחות למחר, תדחה למחרתיים", החליטה השבוע ועדת השרים לבדיקת שכר הבכירים להמשיך בדיוניה האינסופיים גם בשלושת החודשים הבאים. נראה שנתניהו יתעורר, אם בכלל, רק אחרי שבכל העולם המערבי יתייחסו לסוגיית הבונוסים ויספקו לה מענה רגולטורי ואולי אף חקיקתי.

אירופה לא מחכה להם

ובינתיים, האיחוד האירופי הטיל בשבוע שעבר מגבלות חריפות על שכר הבנקאים, שלפיהן מרכיב של 40%–60% מהמענק השנתי של הבנקאים ייפרס על פני שלוש־חמש שנים ויהיה תלוי גם בביצועיהם באותן שנים. 50% מיתרת המענק השנתי יינתנו במניות או במכשירים פיננסיים אחרים שקשורים למניית הבנק. המשמעות היא שלאחר הרפורמה, מרכיב המזומן מתוך הבונוס שיקבלו הבנקאים באירופה יהיה 20%–30% בלבד.

האיחוד האירופי ידרוש מהבנקים גם לקבוע גבולות למענקים השנתיים, כך שהיחס בין גובה הבונוס לבין שכר הבסיס יישאר פרופורציונלי. נוסף על כך, החוקים החדשים גם יגבילו מתן "מצנחי זהב" במזומן, ויאפשרו לבנקים להשתמש בסכומים אלה אם ייקלע לקשיים חריפים או יתמוטט.

מטרת הפרלמנט האירופי היא שמדינות האיחוד יאמצו את ההנחיות עד ינואר, כדי שהן יחולו על הבונוסים שיחלקו הבנקים בגין ביצועי 2010. לרגולטורים במדינות השונות יינתן הכוח לחייב בנקים שינסו "לעקוף" את רגולציית הבונוסים בדרישות הון מחמירות יותר. על רקע זה, כבר קשה לקחת ברצינות את אזהרותיהם של המנהלים הבכירים: הולכים ואוזלים המקומות היוקרתיים בעולם שאליהם הם יכולים לנטוש אם יפגעו להם בבונוס.