אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
BDI: כ-13% מהחברות במשק עלולות לקרוס בתוך שנתיים צילום: עומר הכהן

BDI: כ-13% מהחברות במשק עלולות לקרוס בתוך שנתיים

לפי הנתונים, ברבעון השני נרשמה הרעה של 1% במדד הסיכון העסקי המשולב של החברות בישראל לעומת הרבעון הראשון; ענף המסעדות ובתי הקפה הוביל את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים

18.07.2010, 11:05 | כתב כלכליסט

ברבעון השני נרשמה הרעה של 1% במדד הסיכון העסקי המשולב של החברות בישראל לעומת הרבעון הראשון; עם זאת, לעומת הרבעון המקביל אשתקד נרשם שיפור של 2%. כך מפרסמת היום BDI.

לפי הנתונים, כ-13% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10); כלכלני BDI מציינים כי רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.

בהשוואה לרבעון הראשון ב-2010, הענף שמצבו הורע בצורה המשמעותית ביותר - כ-11.4% - ברבעון השני של 2010 בהשוואה לרבעון הקודם, הוא שירותי תקשורת. כלכלני BdiCoface מעריכים כי ההרעה נרשמה ברובה בחברות המעניקות שירותים נלווים לענף. הרעה של יותר מ-5% נרשמה בענף שיווק וסיטונאות כלי רכב וחלקי חילוף.

ענף המסעדות ובתי הקפה הוביל את רשימת הענפים החלשים והמסוכנים: דירוגו העסקי הממוצע של הענף עמד ברבעון השני על 7.31 מתוך 10. ענף תעשיית הכימיקלים מוביל גם ברבעון השני את רשימת הענפים החזקים והבטוחים. הסיכון העסקי הממוצע של הענף עמד ברבעון זה על 4.97. במקום השני ממוקם ענף תעשיית נייר וקרטון עם רמת סיכון ממוצעת של 5.44.

מספר ימי האשראי במשק עמד ברבעון השני על 98, מתוכם 7 ימים (עלייה של יום אחד) הם ימי פיגור ו-91 ימי אשראי בהסכמה. בכ-48% מהענפים שנבדקו (14 מתוך 29 ענפים) נרשמה הרעה במוסר התשלומים בחודש החולף. זאת לעומת כ- 38% מהענפים ( 11 ענפים) שבהם חל שיפור במוסר התשלומים.

הענף בו מוסר התשלומים היה הנמוך ביותר ברבעון החולף היה ענף התיירות ובתי מלון עם 16 ימי פיגור, עלייה של 4 ימים ביחס לרבעון הקודם. הענף בו מספר ימי האשראי אשר ניתנו בפועל לחברות על ידי הספקים היה הנמוך ביותר ברבעון החולף היה בתי התוכנה וההייטק, עם 76 ימי אשראי בפועל (חמישה ימי פיגור בממוצע). בענף ייצור וסיטונאות כימיקלים נרשם מספר ימי הפיגור הנמוך ביותר - אחד.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
לאנשים יש חלום לפתוח מסעדה, עד שהם מתרסקים לתוך קיר המציאות,
אחרי ההתלהבות של הפתיחה באה המציאות לבקר, ברוב המקרים לאנשים שפתחו אין להם את המשאבים והידע כדי לדעת האם זה יעבוד, יש להם חלום והתלהבות אבל זה לא מספיק כדי להתמודד עם המציאות בשטח, והמציאות היא שהם נמצאים בחלק התחתון של שרשרת הטריפה, כמות התשלומים שהם צרכים לתת לכל הפרמידה שיושבת מעליהם (בעלי השטח, עיריה, מיסים וכו...) "במקרה הטוב" גורמת להם לחיות על הקצה, כל שכירה של עובד נוסף תפיל את המאזן לשלילי, המשמעות היא שהם הופכים לעבדים של מקום העבודה שלהם אבל במקרה הנפוץ יותר באמצע השנה הם פשוט מתרסקים והערבות הכספית נלקחת ע"י בעלי השטח, והם משועבדים לחובות של סכומי כסף גדולים עבור אדם פרטי, עבור חלק מהאנשים זה טרגדיה והם לא יצליחו להתאושש מזה אף פעם. המסעדה\שווארמה שנפתחה בהתלהבות נסגרת, ואחרי כמה חודשים שוב נפתחת איזה מסעדה חדשה אם עוד כמה חברה מלאים התלהבות שתוך שנה שנתים כנראה יעמדו באות מצב , להצליח בעסק הזה זה כמו לזכות בלוטו, השאלה במשוואה הזאת היא מי ממלא את תפקיד מפעל הפיס ומרוויח מכל הסיפור הזה? הרי ברור שמשהוא מרוויח פה, וזה לא בעלי העסק.
שרשרת , הטריפה  |  18.07.10