מבקר המדינה: משרדי התחבורה והאוצר אשמים במצבה הירוד של התעופה האזרחית

"בשנים האחרונות היו מקרים שבהם כמעט התרחשו תאונות בין מטוסי נוסעים בשטחה האווירי של ישראל, ולמרבה המזל הם לא הסתיימו באסון", כך כותב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, בדו"ח לבדיקת בטיחות התעופה האזרחית שפורסם היום (ב').

לפי הדו"ח, האשמים בכך הם חקיקה מיושנת, חוסר הקצאת משאבים כספיים, אמצעים טכנולוגיים מוגבלים, מבנה ארגוני לקוי והיעדר אכיפה.

מדובר בביקורת שערך משרד המבקר מנובמבר 2008 - במקביל להודעת מינהל התעופה הפדרלי האמריקאי (FAA) על הורדת דירוג בטיחות התעופה של ישראל לקטגוריה 2 הנמוכה, עקב אי-עמידה של רשות התעופה האזרחית (רת"א) בתקנים של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) - ועד מאי 2010.

הבדיקה נעשתה במשרד התחבורה, ברת"א, במשרד החוקר הראשי שבמשרד התחבורה, ברשות שדות התעופה (רש"ת) ובחיל האוויר.

רת"א היא רשות סטטוטורית במשרד התחבורה האחראית, בין היתר, להסדרת התעופה האזרחית בהתאם לחוק ולאמנות הבינלאומית. כמו כן היא אחראית ליזום חקיקה, לפקח ולאכוף אותה, להעניק רישיונות לכלי טיס ולעובדי טיס ולייעץ לשר התחבורה בתחום התעופה.

המבקר מאגד פרטים על ביקורות ודו"חות שנערכו ונכתבו בשנים האחרונות על מצב התעופה בישראל: בדו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת בטיחות התעופה בישראל, בראשות האלוף (מיל') עמוס לפידות, שהוגש בסוף 2007, נכתב: "מצב בטיחות התעופה בישראל קשה וימשיך להידרדר, אם לא יינקטו פעולות בהקדם".

באותה שנה כתב מנהל רת"א אז, אודי זהר, לשר התחבורה אז, שאול מופז: "אין אנו ממלאים תפקידנו על פי החוק והסטנדרט הבינלאומי".

החוקר הראשי, יצחק רז, פנה ב-2006 לשר התחבורה אז, מאיר שטרית, וציין כי היערכות המדינה לאסון תעופה המוני - חלקית ביותר. מנהל רת"א הנוכחי, גיורא רום, ציין במכתב מ-2009 לראש אגף התקציבים במשרד האוצר, למנכ"ל משרד התחבורה ולאחרים, כי ההורדה לקטגוריה 2 נבעה ממחדלים חמורים של משרדי הממשלה השונים.

"הסחבת של משרדי התחבורה והאוצר ביישום ההמלצות הנוגעות לחיזוק עצמאות רת"א ולשיפור תפקודה, גרמה לאיבוד זמן יקר", כתב המבקר. "שנים רבות הוזנחה רת"א (עד 2005 נקראה מינהל התעופה האזרחית - י"ג) והאמצעים שעמדו לרשותה לא הותאמו לגידול הפעילות בענף התעופה ולהתפתחויות הטכנולוגיות. היא התקשתה לתפקד עקב חקיקה שאינה מתאימה למציאות של המאה העשרים ואחת. מצב זה הביא להורדת דירוג בטיחות התעופה של ישראל, ובכך נפגעו חברות התעופה הישראליות פגיעה כלכלית ונפגעה תדמית המדינה".

הצעת חוק הטיס החדש שצפוי להחליף את החוק הקיים שנכתב בתקופת המנדט הבריטי, נדונה בחודשים האחרונים בוועדת הכלכלה של הכנסת. על כך כותב המבקר כי הוא "רואה בחומרה את התמשכות הטיפול של רת"א ומשרד התחבורה בהליכי חקיקת חוק הטיס במשך 12 שנה, מ-1996 ועד 2008. רק לאחר הורדת הדירוג החלו לפעול בנמרצות לזירוז הליכי חקיקה".

עוד עולה מבדיקת המבקר כי בדו"ח ועדת לפידות שהוגש לפני כשנתיים וחצי, הומלצו למשרד התחבורה, לרת"א ולרש"ת 75 המלצות לתיקון ליקויים בנושאים כמו פיקוח הטיסה, פיתוח התשתיות בנתב"ג וחקירת תאונות ותקריות. מתוכן, נכון למאי 2010, יושמו רק 29 המלצות, והשאר יושמו חלקית או לא יושמו כלל. ברת"א הסבירו למבקר לגבי הנושאים הקשורים אליהם כי "יישום ההמלצות הוא תהליך מורכב וממושך".

לגבי החוקר הראשי במשרד התחבורה, רז, האמון על חקירת תאונות או תקריות טיס: הביקורת העלתה כי זה התנהל באמצעות מערכת מידע מיושנת ומוגבלת, וכי חסרה לו מערכת חילוץ נתונים מקופסאות שחורות. עוד עולה כי משרד התחבורה לא אפשר לרז לקיים קורס חוקרים ולא אישר את בקשתו להשתתף בארבעה כנסים מקצועיים בינלאומיים בחו"ל ב-2008.

גם רוב ההמלצות שכתב רז בדו"חות לא יושמו על ידי רת"א. למשל, בין ינואר לאוקטובר 2009 כתב החוקר 79 המלצות ב-36 דו"חות חקירה, מתוכן רק המלצה אחת יושמה. רת"א טענה מנגד כי בתקופה זו היו 68 המלצות, 10 מתוכן יושמו. אגב, החוקר הראשי רשאי לערער בפני שר התחבורה על אי-יישום המלצותיו, אך לפי המבקר הוא עשה זאת במקרה אחד בלבד בשנים 2007-2010. "מן הראוי שמשרד התחבורה יבחן את הסיבות לשיעור הנמוך של יישום ההמלצות שהתקבלו", כותב המבקר.

אי-יישום ההמלצות נובע, בין היתר, מחילוקי דעות ממושכים בין מנהל רת"א, רום, לחוקר הראשי, רז, עליהם כותב המבקר כי "אינם תורמים לשיפור הבטיחות בתעופה". המבקר מבקש ממשרד התחבורה "להסדיר את יחסי הגומלין בין השניים ולהבהיר את תחום אחריותו וסמכותו של כל אחד מהם".

למבקר השגות גם לגבי פרסום דו"חות החקירה בציבור: "כמקובל במדינות המפותחות לשם מניעת תאונות, על מדינה לפרסם דו"ח תקרית או תאונה בהקדם האפשרי". אלא שהמבקר טוען כי משרד התחבורה הגביל את פרסום דו"חות החוקר הראשי לציבור הרחב. "פרסום דו"חות החוקר הראשי לציבור אינו מיועד ליחסי ציבור", כותב המבקר, "אלא מטרתו לתרום להשגת תכליתה של החקירה, שהיא מניעת תאונות ותקריות בעתיד".

המבקר ממליץ למשרד התחבורה לבחון אפשרות הקמת גוף חקירה חיצוני הדומה ל-NTSB - רשות אמריקאית עצמאית ובלתי תלויה העוסקת בחקירת תאונות בתחומי התעבורה השונים ובהם תעופה, דרכים ונהיגה, מסילות ברזל, רכבות, וספנות. זהו גוף שאינו כפוף למשרד ממשלתי ומדווח ישירות לקונגרס. לפי נתוני החוקר הראשי, זהו מודל המיושם ב-40 מדינות.

המבקר מתייחס גם לתעופה הספורטיבית, הכוללת בעיקר אווירונים זעירי משקל (אז"מים), וכותב: "הענף סבל מהיעדר פיקוח ואכיפה. רבים מטייסי כלי התעופה הספורטיבית מבצעים עבירות ופועלים בניגוד לתקנות, מטיסים מטוסים בלי רישיון ובלי בדיקות רפואיות תקפות, אינם מבצעים מבחני רמה, מטיסים נוסע ללא הרשאה מתאימה, חורגים מנתיבי טיסה ללא היתר, חודרים לנתיבי טיסה של התעופה המסחרית וטסים מעל אזורים הומי אדם".

בביקורת שערכו אנשי משרד המבקר ברת"א לא נמצאו תיקי רישוי של האז"מים, ובדו"ח נכתב כי ברת"א טענו שהתיקים הללו נגנבו. "לדעת המבקר, על רת"א לשמור מסמכים אלו ולגבותם בדרכים נוספות".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "המשרד יפיק את כל הלקחים הנדרשים וכבר החל בתיקון מיידי של כל הליקויים שצוינו בדו"ח".