אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טיוח מגובה רב: מסע בעקבות הקלות הבלתי נסבלת של מוות מיותר

טיוח מגובה רב: מסע בעקבות הקלות הבלתי נסבלת של מוות מיותר

זה סיפור קטן על פועל בניין בשם אלכסנדר חמלניצקי, שלפני חמש שנים נפל אל מותו מעגורן באתר בנייה של חברת האחים אוזן בבאר שבע. לא משהו שנהוג לפרוש על פני 3 עמודי עיתון. ובכל זאת, זה סיפור מאלף על הקלות המדהימה שבה ניתן למחוק פועל מת ממוצא רוסי, שגם ראיות מהותיות וחשש לזיוף לא הולידו במקרה שלו כתב אישום, שלא לדבר על אחראי כלשהו למחדל

28.09.2010, 11:56 | עמיר קורץ

עשרות קלסרים, שבהם אלפי דפים, מסמכים ועדויות, עומדים על המדף במשרדו של החוקר הפרטי דני אנגל - תיקי הונאה בביטוח ובנדל"ן, תיקי עבירות אבטחת מידע, תיקי חקירות בתביעות גוף ורכוש ותביעות פיצויים בתאונות קטלניות. מאחורי כל תיק כזה מסתתר סיפור שלם שאנגל ואנשיו נחשפו אליו, "אבל זה", הוא אומר ושולף מהמדף קלסר מאובק, "זה תיק שעד היום טורד את מנוחתי. אם אתה רוצה להבין את הקלות שבה ניתן לטייח בארץ תאונת עבודה אתה רק צריך לקרוא את התיק הזה".

אנגל, מנכ"ל ובעלי חברת בטיחות אנוש, פותח את הקלסר. "חמש שנים חלפו מאז התאונה הזאת, שבה פועל בניין נהרג בנפילת מנוף באתר בנייה בבאר שבע", הוא אומר, "ועד היום איש לא נתן על זה את הדין. יש כאן הרוג שהשאיר אחריו אלמנה ושני יתומים, ראיות לרשלנות לכאורה של חברת הבנייה שגם טייחה אחר כך את התאונה, משרד תמ"ת שמתעלם מהממצאים ומנפיק דו"ח בלי שיניים, ומשטרה שהכל הונח בפניה אבל בוחרת לסגור את התיק. כואב לי בכל פעם שאני רואה את התיק הזה עומד על המדף".

סיפור מותו של אלכסנדר חמלניצקי הוא סיפור על הקלות הבלתי נסבלת של המוות - בעיקר כשזה פוגש בפועל בניין ממוצא רוסי, תושב ערד הפריפריאלית - ועוד יותר על הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לחמוק מאחריות למוות הזה. וזהו גם משל על החברה הישראלית, הקוטבית, שבה יש עדיין שווים יותר ושווים פחות. ממותם של השווים פחות, של "האנשים השקופים", קל כנראה יותר להתעלם.

לפתע הדלת נפתחה

יום שני 22 באוגוסט 2005 היה יום חם בבירת הנגב. 35 מעלות בצל. אלכסנדר חמלניצקי, עגורנאי בן 34 מערד, 12 שנה בארץ, הגיע באותו בוקר לאתר פעמוני הסתיו בשכונת רמות בבאר שבע. האחים אוזן, אחת מחברות הבנייה הגדולות בדרום שבונה היום עשרות בניינים ברחבי הארץ, בנתה שם פרויקט חדש. זה נראה כמו עוד יום עבודה רגיל. ב־14:55 חמלניצקי עוד הספיק להתקשר לאשתו ולנטינה, ולהגיד שהכל בסדר. הם לא ידעו שזאת תהיה שיחתם האחרונה.

החוקר דני אנגל. "זילות בחיי אדם", צילום: אוראל כהן החוקר דני אנגל. "זילות בחיי אדם" | צילום: אוראל כהן החוקר דני אנגל. "זילות בחיי אדם", צילום: אוראל כהן

חצי שעה אחר כך שהה חמלניצקי בגובה רב בתוך תא העגורן, בקצה הזרוע הקדמית שלו. הוא ביצע עבודות יציקת בטון על גג הקומה החמישית של הבניין הנבנה, מעלה ומוריד דוודים במשקל כמה טונות. לפתע, תוך כדי סיבוב, קרסה הזרוע האחורית של המנוף, הצריח נטה קדימה והזרוע הקדמית נגחה בקרקע באתר בנייה סמוך. אז נפתחה גם דלת תא העגורנאי שבו שהה חמלניצקי, והוא נפל ארצה מגובה של כ־17 מטר. "שמעתי רעש בחלק העליון של העגורן", העיד אחר כך אחד הפועלים. "הסתכלתי עליו וראיתי שכל הזרוע האחורית של העגורן התחילה ליפול במהירות לכיוון הקרקע (...) ברגע שקצה הזרוע הקדמית נגע בקרקע, מהמכה נפתחה הדלת של תא העגורנאי והוא נפל מהקבינה. ניגשתי אליו עם עוד עובדים. הוא שכב על הקרקע, אני לא יודע להגיד אם הוא היה בהכרה".

חמלניצקי נפגע קשה. הוא הובהל לבית החולים סורוקה עם חבלה קשה בעמוד השדרה ובבית החזה. הוא הוכנס מיד לחדר הניתוח, אולם הפגיעות הפנימיות היו קשות מדי. הוא איבד דם רב וב־17:10 נקבע מותו.

התרעות על מנעול שבור

לנוכח תוצאותיה הטרגיות, נחקרה התאונה הן על ידי אגף הפיקוח על העבודה בתמ"ת והן על ידי משטרת באר שבע. למשרד התמ"ת הוגשו שני דו"חות שניסו להסביר מדוע קרסה זרוע המנוף - אחד של בודק שנשכר בידי התמ"ת בשם יוסף רייפנברג, שגרס כי קריסת העגורן נבעה מעומס פתאומי בזרוע האחורית שלו בעקבות היפוך כיוון סיבובו על ידי המפעיל, והשני של בודק מטעם חברת הביטוח מנורה, המבטחת של האחים אוזן, שטען כי סיבת הכשל היא סדק ישן בזרוע האחורית שעם הזמן התפתח לשבר בקורת הזרוע. אבל מעבר לסיבה לקריסת העגורן עצמו, בבדיקה של רייפנברג נמצא כי מנעול דלת התא של העגורנאי ומעקות הבטיחות שלו לא היו תקינים - וזו הסיבה שבגללה נפתחה הדלת בעת נפילת זרוע המנוף, וחמלניצקי נזרק החוצה והוטח בעוצמה רבה על הקרקע.

בדו"ח המסכם של משרד התמ"ת - שהוגש, אגב, לא פחות משלוש שנים לאחר התאונה - אף נכתב בפירוש כי "המנעול לנעילת תא העגורנאי לא היה תקין (...) כלומר, סביר להניח שהדלת לא היתה נעולה, אלא סגורה בלבד (...) ניתן לשער כי תקינותו של מנעול הדלת ומעקות בתא העגורנאי היו מונעים את נפילתו מתוך התא ומותו".

לכאורה, אפשר היה לפטור את התקלה הזו כתאונה מצערת. אחרי הכל, עבודה באתרי בנייה היא מסוכנת מטבעה, ולמרות הקפדה על כל כללי הבטיחות, במכונה מורכבת תמיד עלול לחול קלקול לא צפוי. אלא שבמקרה הזה העלתה החקירה במפורש כי התקלה במנעול תא העגורנאי לא קרתה לפתע פתאום בלי שאיש הספיק לשים לב אליה. נהפוך הוא, בבדיקה תקופתית שגרתית שנערכה לעגורן שלושה חודשים לפני התאונה, בהתאם להוראות משרד התמ"ת, מצא בודק מוסמך את הליקוי והתריע עליו. "יש לתקן את המוט העליון של דלת הקבינה", כתב הבודק גדעון קרייזר בסעיף 8 של התסקיר שהגיש לאחר בדיקת העגורן עוד ב־29 במאי 2005. התאריך המתנוסס על התסקיר הזה הוא בעל משמעות לסיפור, כפי שיתברר בהמשך.

האלמנה ולנטינה חמלניצקי והילדים. חמש שנות סחבת האלמנה ולנטינה חמלניצקי והילדים. חמש שנות סחבת האלמנה ולנטינה חמלניצקי והילדים. חמש שנות סחבת

מה עשתה חברת האחים אוזן עם המידע שבתסקיר? לפי ממצאים בשטח לאחר התאונה - נראה שלא הרבה. בדו"ח שהוזמן על ידי כלל ביטוח - המבטחת של צמרת הדרום בנייה בע"מ, המעסיקה הישירה של חמלניצקי, ששלחה אותו לאתר - נקבע כי "המוט העליון של דלת תא המפעיל לא תוקן", וכי "בהתאם לצורת הנפילה של העגורן ומצב דלת תא המפעיל ניתן להניח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע ממפעיל המנוף ליפול מתאו". מסקנות זהות עלו גם בדו"ח של הבודק שמונה על ידי משרד התמ"ת, יוסף רייפנברג, שכתב כי "מהצילום ניתן לראות שזוג המוטות המתקפלים העליונים, שתפקידם להגביל את מידת פתיחתה של דלת התא, היו מנותקים האחד מהשני, כפי שגם צוין בתסקיר הבדיקה (של גדעון קרייזר - ע"ק). מוטות אלה משמשים גם כהגנה מפני נפילה, מעין מעקה (...) מערכת נעילת הדלת (...) לא היתה תקינה ולא יכלה למלא תפקיד זה".

לאנגל, שנשכר על ידי כלל ביטוח, ברור שתיקון הליקוי הזה היה מגדיל את סיכוייו של חמלניצקי להינצל. "אם הסוגר של הדלת היה תקין, אז גם אם המנוף נפל, חמלניצקי לא היה נזרק החוצה מהתא, וככל הנראה לא היה נהרג", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "פשוט מרתיחה אותי הזילות הזו בחיי אדם. במחיר של כמה מאות שקלים אפשר היה לתקן את זה ולמנוע את מותו".

תגובות האחים אוזן: הטענות אינן נכונות ומבוססות. האמת תצא בביהמ"ש האחים אוזן: "מדובר בטענות לא מוכחות, שבינן לבין המציאות מרחק רב"; משרד התמ"ת: "חקירת תאונת מוות נמצאת על פי חוק בסמכות המשטרה בלבד" עמיר קורץלכתבה המלאה
מה לחברת מטבחים ולעגורן?

על פניו, נראה היה בשלב זה שמדובר במקרה של רשלנות לכאורה - ולטענת אנגל, נראה שגם האחים אוזן הבינו זאת. לכן, הוא טוען, הם פעלו לטשטש את הסיפור על ידי הצגת מסמך חתום על ידי חברת פורניר, שלכאורה נשלח אליהם ביום חמישי 19 במאי 2005. במסמך, עמוד אחד על דף לבן ללא לוגו, נכתב: "הריני לאשר ביצוע עבודות במנוף", ומפורטים בו שישה כשלים, זהים לאלה שהתגלו בבדיקתו של קרייזר, ושלכאורה תוקנו שלושה חודשים לפני התאונה - בהם "תיקון מוט עליון של דלת הקבינה". אלא שאנגל מיהר לחשוד במהימנות המסמך ודיווח על חשדותיו למשרד התמ"ת.

"מדובר במסמך מזויף, בסילוף ראיות", הצהיר בעדותו בפני החוקר של משרד התמ"ת, בספטמבר 2005, שהועברה אחר כך גם למשטרה. אנגל ציין בפני חוקרי התמ"ת כי בדיקתו של קרייזר, זה שהצביע מלכתחילה על הבעיה במנעול, נערכה רק ביום ראשון, 29 במאי 2005. כיצד אם כן ייתכן שהליקוי תוקן ב־19 במאי, עשרה ימים בטרם נמצא? את התמיהה השנייה עוררה זהות שולחת המכתב: חברת פורניר בע"מ. לא רק שמדובר בחברה לייצור מטבחים, שהקשר בינה לבדיקת עגורנים כלל אינו ברור, אלא שבדיקה ברשם החברות העלתה כי הבעלים של פורניר מטבחים הם לא אחרים מאשר מיכאל, יורם ושמעון אוזן - אותם מיכאל, יורם ושמעון אוזן שהם בעליה של האחים אוזן. את תדפיסי רשם החברות המעידים על כך הגיש אנגל למפקח של משרד התמ"ת שניהל את החקירה, מיכאל ויגסין.

המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להניח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו" המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להניח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו" המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להניח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו"

"אני חושד שהפנייה אל חברת פורניר נעשתה רטרואקטיבית לאחר התאונה, בעקבות כך שהאחים אוזן היו צריכים מסמך שמאשר שהליקויים בעגורן תוקנו כביכול", אמר אנגל לויגסין. ויגסין העיד לאחר מכן במשטרה, סיפר על עדותו של אנגל ומסר לשוטרים את המסמכים שזה נתן לו. "המסמכים שקיבלתי מאנגל", אמר ויגסין, "מעידים לפי טענתו על טשטוש ראיות - יותר מדויק, סילוף ראיות וחשד לזיוף מסמכים ומרמה על ידי בעלי העגורן, חברת האחים אוזן".

סוגרים את התיק

 

אפשר היה להניח שמכלול הראיות לכאורה האלה, שהוגשו למשטרה על מגש של כסף, יעוררו אותה לחקירה נמרצת. אלא שבפועל התברר שמותו של פועל בניין לא עומד כנראה בראש מעייני רשויות החקירה הישראליות, והן החליטו פשוט לסגור את התיק. עורך דינה של האלמנה ולנטינה חמלניצקי, עזרא האוזנר, גילה זאת במקרה רק במהלך הטיפול בתביעה האזרחית לפיצויים שהגיש בשמה. הוא מיהר למחות על ההחלטה במכתב לפרקליטות מחוז דרום וליועץ המשפטי של משטרת באר שבע. "עדותו של החוקר דני אנגל הועברה אליכם, אך איני יודע אם נחקרה הטענה בדבר זיוף מסמכים ומה עלה בגורלה", כתב באפריל 2009. "אם יתברר שנעשה ניסיון לטייח ממצאים כדי לסגור את התיק - מרשתי תתנגד לכך בתוקף".

המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להוכיח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו" המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להוכיח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו" המנוף לאחר התאונה. הבודק קבע כי "ניתן להוכיח שאם המוט העליון של הדלת היה תקין, הוא היה מונע מהמפעיל ליפול מתאו"

במאי 2009 הגיעה לידי האוזנר תגובת פרקליטות מחוז דרום, שלפיה לא ניתן היה לעמוד באופן ודאי על הסיבות לקריסת העגורן. "התברר כי בבדיקות שונות לפני התאונה נדרשו הבעלים לבצע תיקונים שונים, ואלה אכן בוצעו", כתבה לו יסכה ליבוביץ מהפרקליטות, "מדובר בליקויים שאף אם לא תוקנו, אין להם שום קשר סיבתי לתאונה. מטעם זה, אף אם - חלילה - זויף אישור של חברת פורניר, אין בכך כדי לשנות".

האוזנר קרא את המכתב והתפוצץ. "מי שמכם למומחה לקבוע היעדר קשר סיבתי בין הליקויים שנמצאו, ובעיקר ליקויים שנמצאו ולא תוקנו בפועל ודבר תיקונם זויף?!", השיב לליבוביץ. "אין ספק שלו המוטות העליונים בתא היו מותקנים, המנוח לא היה עף מהתא אל מותו (...) ומה עשיתם עם התלונה למשטרה על זיוף ומרמה שנעשו על ידי חברת פורניר וחברת האחים אוזן? או שמא תלונה זו נגנזה באבחה אחת עם חקירת הנסיבות שהביאו למותו של המנוח, חקירה שסגרתם מבלי שתרעד היד החותמת על החלטה שכזו", שאל בזעם, ומיד לאחר מכן הגיש ערר לפרקליטות המדינה בבקשה לפתוח מחדש את התיק. כמעט שנה לאחר מכן, בתחילת יוני האחרון, קיבל האוזנר מכתב תגובה מהפרקליטות, שלפיו אכן נפתח תיק ערר בנדון.

האם תצמח מזה ישועה לאלמנתו של חמלניצקי, לאחר חמש שנות סבל וסחבת? לא בטוח. במשך הזמן הזה היא נאלצה גם לראות איך משרד התמ"ת מגיש דו"ח מסכם שאינו כולל שום מסקנות אופרטיביות או הטלת אחריות וסנקציות, ולעבור מסכת ייסורים בתיק האזרחי שהיא מנהלת כארבע שנים נגד האחים אוזן וגורמים נוספים. במסגרת מסמכים שהוגשו לבית המשפט מועלות הטענות הקשות שמובאות כאן. בכתב ההגנה שלה טוענת האחים אוזן כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הבודקים השונים של המנוף בטרם התאונה, ולא עליה. לגבי הטענות לזיוף וטיוח התאונה, טרם הגישה החברה תגובה לבית המשפט.

לאחרונה דחה בית משפט השלום בקריית גת את הדיון בתביעה האזרחית שלה לפברואר 2011. הרי מה זו עוד חצי שנה בשביל אלמנה ושני יתומים?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות