בדיקת "כלכליסט": למה הרופאים הטובים בורחים לחו"ל או למערכת הפרטית

ניצחון הרפואה הפרטית

1:4 יחס השכר בין מנתח בבית חולים פרטי לעמיתו בבית חולים ציבורי

כירורג בכיר באחד מבתי החולים במרכז החליט לפני כשנה להצטרף לעמיתיו בבית החולים הפרטי הגדול בישראל, אסותא ברמת החי"ל שבתל אביב. המנהל של אותו בית חולים ניסה לשכנע את הכירורג להישאר, אבל גם הוא ידע שהניסיון הוא חסר טעם. הוא לא יכול להתחרות בכסף הגדול שמגיע מהרפואה הפרטית.

הסיבה לכך אינה חוסר בתקציבו של בית החולים הציבורי, אלא רגולציית השכר הנוקשה על בתי החולים הממשלתיים, שאינה מאפשרת גמישות שכזו בתנאי השכר. למעשה, מה שקרה הוא שמשרד הבריאות אישר פתיחת בית חולים פרטי גדול מאוד - אבל בתי החולים הציבוריים לא חוזקו בהתאם.

פרשנות: האוטופיה האנרכיסטית של מערכת הבריאות מערכת הבריאות מתנהלת כבר שנים ללא חשיבה לטווח ארוך. עכשיו, כשהסדקים כבר מתחילים להתרחב, הגיע הזמן לניהול רגולטורי ומתוכנן מיקי פלד, 3 תגובותלכתבה המלאה

"זה לא כוחות", אומרים בבתי החולים הממשלתיים. כך לדוגמה, מנתח מוח מתל השומר הולך להשלים הכנסה באסותא, שם הוא משתכר עבור ניתוח פי ארבעה. גם אם תל השומר היה רוצה לשלם לו שכר דומה, הוא כבול רגולטורית בתקרת תשלום של עד 100% משכר הבסיס של הרופא. הגבלה כזו אינה קיימת באסותא, כמובן.

אחד הפתרונות למניעת זליגת הרופאים הטובים למרכזים הפרטיים הוא "חוזה כוכבים", שיאפשר תשלום גבוה למומחים שמנהל בית החולים ירצה להשאיר אצלו. כרגע הפתרון הזה נשאר על המדף. למה? תלוי את מי שואלים: כל גוף - משרד הבריאות, משרד האוצר וההסתדרות הרפואית - מאשים את האחר. בינתיים, תנועת המומחים הגדולים בין הציבורי והפרטי, בין השירות לכלל הציבור והשירות לעשירים, היא בכיוון יחיד וברור.

הרופאים הצעירים עוזבים: לומדים בחו"ל ונשארים שם

45% מהישראלים שלומדים רפואה נאלצים לעשות זאת בחו"ל 

בעוד שנתיים יחלו 50 סטודנטים את לימודיהם בבית הספר החדש לרפואה, שמוקם בימים אלו בצפת. 50 המובחרים יצטרפו אל 540 סטודנטים אחרים בארבע אוניברסיטאות בארץ, שייכנסו אל שנת הלימודים הראשונה במסלול המפרך בדרך לתואר דוקטור.

אלא שבעצם אותו זמן, יגיעו 450 סטודנטים ישראלים אל נמל התעופה בן גוריון, ויטוסו אל בתי הספר לרפואה באירופה ובארצות הברית. הסיבה לכך היא שלמרות ציונים גבוהים בבגרות ובמבחן הפסיכומטרי, הם לא התקבלו ללימודי רפואה בישראל - שכן בתי הספר לרפואה באוניברסיטאות מלאים עד אפס מקום.

אם בישראל צפוי מחסור ברופאים (במקצועות מסוימים יש מחסור חמור כבר היום), אזי במדינות אירופה וצפון אמריקה המחסור הגדול כבר מורגש בהווה. הפיתוי שעומד בפני הרופאים הצעירים גדול בהתאם: הרופא הישראלי הצעיר שלמד בחו"ל יצטרך להחליט האם לעבוד בבריטניה במשכורת גבוהה ובתנאים מצוינים - או לחזור לישראל, למשכורת נמוכה עד להצחיק שמתחילה ב־9,000 שקל לחודש, ולתורנויות שלא נגמרות. בשביל רופא צעיר ואינטליגנטי, הבחירה עלולה להיות פשוטה מדי. "המעבר ללמוד רפואה בחו"ל הוא מחדל לאומי", אומר פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא.

לאחרונה החל משרד הבריאות לבחון אפשרויות איך לפתות את הרופאים לחזור לארץ, אבל מומחים בענף הרפואה מסבירים שפיתוי כזה יהיה רק טלאי על הבעיה האמיתית שגורמת להם לפנות ללימודים בחו"ל מלכתחילה - החוסר במקומות לימוד.

במקביל, ישנו צוואר הבקבוק של הוספת תקנים למתמחים במרכזים הרפואיים: הגדלת מספר הסטודנטים בארץ חייבת לכלול גם הוספת תקנים מתאימים בבתי החולים. נכון להיום, זה עדיין לא קורה.

שני הכובעים של משרד הבריאות

24 בתי חולים הם בבעלות משרד הבריאות. ומי הרגולטור שמפקח עליהם? אותו משרד

בתחילת 2009 התכנסו מנכ"לי משרדי הממשלה, והציגו את תוכניות העבודה שלהם לשנה הקרובה. המטרה העיקרית של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אבי ישראלי, היתה להפריד בין תפקידו של המשרד כרגולטור של מערכת הבריאות (ובתוכה בתי החולים) לבין היותו הבעלים הישיר של 11 בתי החולים הממשלתיים. הרעיון לא היה חדש: הוא נידון באותה ישיבה שנה קודם, ובעוד עשרות הזדמנויות קודם לכן. למעשה, ב־1990 הגישה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופטת שושנה נתניהו המלצה להפריד את הבעלות, כך שבתי החולים יהיו תאגיד נפרד ממשרד הבריאות. מאז, כלום.

כולם מסכימים, כולל מנהלי בתי החולים ומשרד האוצר, ששני הכובעים האלה לא בריאים למערכת הבריאות. מבקר המדינה אף אמר שיש בכך ניגוד עניינים. כך, לדוגמה, למשרד קשה לנקוט סנקציות כלכליות כלפי בתי החולים, כיוון שהוא זה שמכסה את הגירעונות שלהם.

הסבסוד הסמוי של קופות החולים

700 מיליון שקל הסכום שחסכו קופות החולים ב־2008, הודות להנחות שקיבלו מבתי החולים הציבוריים - למעשה, סבסוד עקיף מהמדינה

מדי שלוש שנים יוצאים בתי החולים והקופות במחול מיקוח. על הפרק: התשלומים שיעבירו הקופות לבתי החולים על אשפוזים, טיפולים ובדיקות - בסך הכל 7 מיליארד שקל לשנה. בתי החולים, שנמצאים במלחמה מתמדת בגירעון, רוצים להבטיח לעצמם הכנסה קבועה ככל האפשר. הקופות, מצדן, מנסות להשיג הנחות גדולות עבור כל יום אשפוז. איך זה נגמר? ב־2008, בתי החולים נתנו לקופות הנחות בהיקף של 700 מיליון שקל - 50 מיליון שקל יותר מהסכום שמשרד הבריאות נדרש להעביר לכיסוי גירעונות בתי החולים שבבעלותו. כך, למעשה, נוצר סבסוד עקיף לקופות.

ילדים יקרים מדי: בפגיות אין מיטות ואין רופאים

14.4 מספר הפגים שבהם מטפל רופא בודד במקביל, בבית החולים תל השומר

פרק הזמן שישהה פג בפגיית בית החולים שיבא תל השומר נע משישה שבועות ועד חצי שנה. במחלקה זו, אחת הרגישות בבית חולים ציבורי, עוברים כ־1,100 פגים בשנה. ההורים המתוחים שמסתכלים על התינוק באינקובטור לא מודעים למצוקת המיטות וכוח האדם בפגייה, ששיעור תפוסת המיטות הממוצע בה הוא 120%. לפגייה יש תקן לשישה רופאים, אבל עובדים בה ארבעה. בית החולים מנסה למצוא שניים נוספים, אך קשה למצוא רופאים במקצוע שאין לו אופק כלכלי בשוק הפרטי.

בתחילת 2009 העלה משרד הבריאות את מחיר האשפוז בפגיות ב־5%. התשלום מגיע מהביטוח הלאומי. במקביל, החל מהלך של הקטנת התלות של בתי החולים בהכנסות מהמחלקות הפנימיות, שבהן התשלום ניתן על ידי הקופות, שמבקשות לצמצם את ימי האשפוז. המשמעות: יותר כסף היה אמור להגיע לבית החולים מפגיות, ופחות ממחלקות פנימיות - כך שבהתאם, גם משאבי בית החולים יופנו אחד על חשבון השני. ובכל זאת, הרופאים אומרים שבשטח דבר לא השתנה: "עכשיו אני לוקח מהפגיות ומעביר לפנימיות, וקודם היה ההפך", אומר פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים. "זה לא שקיבלתי ממשרד הבריאות עוד תקנים למיטות בפגיות. היה פה ישראבלוף".

לכתבה על הפגיות בישראל כורעות תחת העומס לחץ כאן.