צילום: אוראל כהן
פרשנות: האוטופיה האנרכיסטית של מערכת הבריאות
מערכת הבריאות מתנהלת כבר שנים ללא חשיבה לטווח ארוך. עכשיו, כשהסדקים כבר מתחילים להתרחב, הגיע הזמן לניהול רגולטורי ומתוכנן
נס קטן הזדמן לנו בישראל, בדמותה של מערכת הבריאות. למרות הזנחה ניהולית של שנים ולמרות מחסור תקציבי, זו עדיין מערכת טובה. גם אם התורים ארוכים, גם אם המיטות נפרסות במסדרון כל השנה ולא רק בחורף, גם אם הרופאים עובדים הרבה יותר מדי שעות – בשורה התחתונה הטיפול הוא טוב, אחוזי התמותה נמוכים ואחוזי ההחלמה גבוהים, והמחקר הוא בחזית המדעית. בניגוד לכל מה שמלמדים בתוכניות ה־MBA, מדובר פה במערכת שלמדה לעבוד גם ללא "חזון" או ניהול מגבוה ותחת מחנק תקציבי, כשהיא מסתמכת בעיקר על אנשי מקצוע משוגעים לדבר.
השאלה היא רק כמה זמן זה יחזיק מעמד: הסדקים הראשונים באוטופיה האנרכיסטית של מערכת הבריאות שלנו כבר מתחילים להתרחב.
"כיום אין מי שינצח על התזמורת של מערכת הבריאות", טוען פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים שיבא תל השומר. "אם יש בה נגנים מצוינים, זה למרות המנגנון, ולא בזכותו: לא בזכות מדיניות של הממשלה, לא בזכות פתיחות באוצר, ולא מפני שמשרד הבריאות מהתמקד בנושאים הנכונים. הרפואה הטובה היא לא תוצאה של מדיניות שמגיעה מלמעלה, אלא מלמטה".
אחד הסימנים לחוסר במדיניות שעליו מדבר רוטשטיין הוא הניהול של המערכת בשיטת כיבוי השריפות. הכוונה היא למציאת פתרונות אד־הוק לבעיות שעולות על פני השטח, כמו המחסור העתידי ברופאים והמחסור העכשווי במיטות בפגיות - אבל בלי לנסות ולהציע טיפול שורש שימנע את הבעיה.
המנגנון שהופך את האשפוז לכדאי
קחו לדוגמה את החוסר במיטות אשפוז. פקידי האוצר ומנהלי הקופות טוענים זה זמן כי תפוסת היתר לא נובעת ממחסור אמיתי במיטות, אלא משיטת תמרוץ מעוותת.
שורש הכשל, מסביר בכיר במערכת הרפואית, נעוץ ב"נוסחת הקאפ", שבאמצעותה קובעים בתי החולים והקופות את מחירו של יום אשפוז. הנוסחה מבטיחה לקופות הנחות גדולות על כל אשפוז של מבוטח מעל מכסה מסוימת - וכך יוצרת מצב שבו לקופה עדיף לעתים להעביר חולים לאשפוז, במקום לטפל בהם בביתם או במרפאת הקופה. זרם המבוטחים המאושפזים מבטיח לבתי החולים הכנסה שוטפת וקבועה - וכך נוצרים אשפוזים מיותרים.
"הנוסחה הזו גורמת לחוסר יעילות במערכת הבריאות, כי המטרה של בית החולים היא להגדיל הכנסות", מסביר הבכיר. "כל חולה שהקופה לא מקבלת עליו הנחה, מכניס לבתי החולים עוד כסף. אם להיות ציניים, אז אם הם לא ישאירו אותו עוד יום, הם יאבדו מקור הכנסה".
"נוסחת הקאפ מתמרצת אשפוזים מיותרים", מסביר גם מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס. "הקופה שמחה, כי היא מקבלת הנחות גדולות; בית החולים שמח, כי הוא מכניס כסף; ורק החולה לא שמח. אין הוראה ישירה של מנהלי בית החולים להשאיר חולים במיטות, אבל למנהלים יש אינטרס להגדיל הכנסות".
אז איך צריכה להיעשות ההתחשבנות ביניכן, הקופות, לבין בתי החולים?
"צריך להסדיר מחדש את התעריפון כך שישקף את ההוצאה האמיתית על בדיקות ושירותים אמבולטוריים (שאינם כוללים אשפוז - מ"פ), להגביל את ההנחות שהקופות מקבלות בבתי החולים, ולתקצב כראוי את האשפוז הקהילתי, הזול יותר מאשפוז בבית החולים. אם נעשה את זה, מצוקת המיטות והרופאים תהיה הרבה פחות חמורה". בין אם דפס צודק או לא, את זה בדיוק צריך הרגולטור – משרד הבריאות – לבדוק.
"בתי החולים לא מורחים את החולים"
חזי לוי, ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, חושב שזו הגזמה. "אי אפשר להגיד שבתי החולים מורחים חולים", הוא אומר. "המערכת התייעלה והקופות מתומרצות לפתוח אשפוזי קהילה".
לוי מגלה עוד כי במשרד הבריאות בוחנים אפשרות לשנות את נוסחת הקאפ, כך שתגביר את התחרות של אשפוז בבתי החולים מול האשפוז בקהילה. "חלק מהאג'נדה של המשרד היא שצריך לתמרץ את האשפוז הקהילתי כדי ליצור תחרות סבירה", הוא אומר בגלוי.
תקווה מסוימת לשינוי תולה מערכת הבריאות במנכ"ל החדש של משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו. רבים מראשי הגופים במערכת, בהם אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים, מתייחסים באופטימיות זהירה לגמזו, ומדברים בהערכה על האנרגיות שהוא מביא למערכת ועל המאמץ שלו לטלטל את המשרד. יחד עם זאת, עדיין מדובר ברושם ראשוני: קודם יש לראות שבמציאות הפוליטית הישראלית גמזו יצליח להחזיק בתפקיד יותר מקודמו, ד"ר איתן חי־עם, שהתפטר אחרי שמונה חודשים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדבריו של פרופ' רוטשטיין: "המשרד שמח על מעורבותו של פרופ' רוטשטיין בחיזוק משרד הבריאות, ואף מזמינו ליטול תפקיד בכיר בהנהלת המשרד".
3 תגובות לכתיבת תגובה