אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרוש שינוי בלימודי כלכלה

דרוש שינוי בלימודי כלכלה

לימודי הכלכלה בישראל מיושנים וצריך להתאימם לעולם המודרני של חיינו. הפתרון נמצא ב"גיור" ספרי לימוד מחו"ל ובהתעדכנות

29.10.2010, 08:01 | ד"ר גד אריוביץ

לימודי כלכלה צריכים להיות מרתקים ושימושיים. תורת הכלכלה אמורה להרחיב את הדעת על המערכת הכלכלית והעסקית הפועלת ומשפיעה עלינו בחיי היום יום. רבות מההחלטות החשובות שלנו מושפעות משיקולים כלכליים: קניית דירה, כמה והיכן להשקיע, האם כדאי תואר אקדמי ובאיזה חוגים, איזה מכונית לרכוש והאם לשלם במזומנים או בליסינג.

צפוי היה, אם כך, שלימודי כלכלה יהיו מרתקים ושימושיים לסטודנטים. במקום זאת, רבים מבוגרי לימודי הכלכלה מתרשמים שהלימודים מופשטים, לא שימושיים וחלק גדול מהנלמד אינו רלבנטי לחייהם המקצועיים ולהבנת העולם סביבם.

לפעמים נראה שרבים מהמרצים לכלכלה הם "חתרנים בלתי נלאים" להפוך את המקצוע המעניין והשימושי למשעמם ולא רלוונטי. עוד בהיותי סטודנט טרי באוניברסיטה העברית בירושלים לפני כ-40 שנה, תמהתי מדוע הקשר בין הנלמד בכיתה ובין העולם הכלכלי והעסקי האמיתי לא ברור.

היינו יוצאים, למשל, מההרצאות של הפרופסורים המלומדים יערי ושישינסקי בתורת המחירים (כן, זה שעומד היום בראש הוועדה לקביעת תמלוגים בשדות הגז) ולא מבינים את הקשר בין הנוסחאות הארוכות והמסובכות על הלוח למציאות הכלכלית דאז. נרשמנו ללימודי הכלכלה לרכוש מקצוע ולהבין טוב יותר את עולם העסקים. בדיעבד, הפכתי מסויג מהתמורה שקבלתי כהכנה לקריירה המקצועית הארוכה ככלכלן מעשי ואסטרטג השקעות. הגישה ללמד את תורת הכלכלה בצורה 'מדעית' ומבלי לשים דגש על הרלבנטיות והשימושים של המקצוע נתונה לויכוח.

גישה מדעית לא מעשית

בעוד שניתן להתווכח על הניסיון ללמד כלכלה בגישה מדעית תיאורטית לסטודנטים שנרשמו לחוג לכלכלה, הרי שעבור תלמידי מנהל עסקים, המהווים מבחינה מספרית את הצרכנים העיקריים ללימודים אלו, צריך היה לשים דגש על האספקטים המעשיים. אם נכון שיש להדגיש את ההשלכות המעשיות של תורת הכלכלה לסטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטאות, על אחת כמה וכמה הדבר נכון לסטודנטים למנהל עסקים במכללות- המהווים כיום את המסה העיקרית של צרכני מקצועות הכלכלה.

לפני זמן מה, יצא פרופ' רם מואב מהאוניברסיטה העברית בהתקפה בוטה על מחדלי הממסד האקדמי בישראל. בין השאר טען שרמת המחקרים בחוגים מסויימים לכלכלה נמוכה. המחדל של הוראת הכלכלה באוניברסיטאות חמור בהרבה מבעיית איכות המחקרים. על איכות מול כמות בפרסום מאמרים מחקריים ניתן להתווכח. לעומת זאת, לכפות על עשרות אלפי סטודנטים באוניברסיטאות, ועוד יותר במכללות, ללמוד חומר לא רלוונטי וספק בעל תועלת לחייהם המקצועיים זו מציאות קשה.

הגישה העכשווית והשינויים

מדאיג שבארצות עם מערכת חינוך גבוה מהתקדמות ביותר בעולם, כמו בארה"ב ואירופה, כבר חל מזמן מהפך בלימודי הכלכלה - לפחות ברמת התואר הראשון. בכל הספרים החדשים והמובילים של יסודות/מבואות לכלכלה יש דגש חזק על פשטות, מעשיות ורלבנטיות לעולם הסובב אותנו. אצלנו, לעומת זאת, מרבית ספרי הלימוד בכלכלה בשפה העברית תקועים עדיין בגישה המופשטת "המדעית" שאני וחבריי למדנו לפני 40 שנה באוניברסיטה העברית.

לסכום, דרוש שינוי יסודי בלימודי הכלכלה בישראל. זה איננו עניין של תקציבים או משאבים. מדובר בשינוי תפיסה והתאמתה למציאות החדשה. כהתחלה, אחד הפתרונות הפשוטים ביותר זה "לגייר" את אחד מספרי הכלכלה המובילים בעולם. אלו ספרים שנוטים להתחדש ולהתעדכן כל שלוש שנים. לפיכך העדכון יכריח את האקדמיה הכלכלית בישראל להתעדכן ולנוע עם המגמה העולמית.

ד"ר גד אריוביץ, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ואסטרטג השקעות.

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
הלימודים המעשיים תורמים רבות להכשרה הניהולית בפועל!
סטודנט לתואר שני שסיים מסלול שכולל מנטורינג בצירוף הרצאות ממנהלים בכירים מהשטח מצוי יותר בביזנס וזו דרישה של מעסיקים רבים.כדאי לתת את הדעת על מאמרו של ד"ר אריוביץ שכן הוא תואם לדרישות השוק ולהתפתחות האקדמיה.
איתמר , חיפה  |  01.11.10
15.
לימודי הכלכלה חייבים להתעדכן ולתת משקל לעולם העסקים!
הכותב צודק שלימודי הכלכלה חייבים לעבור עידכון והתאמה לעולם העסקים הדינאמי שאינו מבוסס על נוסחאות אלה על הבנה לצרכי שוק וטרנדים.במכללות נותנים יותר משקל מבעבר לשטח בהשוואה לאוניברסיטאות.כולי תקווה שהמהלך האקדמי של התאמת התיאוריות לשטח יקבל תאוצה ויעניק לסטודנטים יתרון.נהנתי מהמאמר.
ניר , קרית אונו  |  01.11.10
14.
13-שאלת הרווח האישי לגיטימית לחלוטין מבחינת הסטודנט!
ברור מאז ומתמיד שבשלבי הלימוד לפני הדוקטורט שאלת הרווח האישי לסטודנט היא המהותית ביותר.במיוחד כשמדובר בציבור סטודנטים גדול (בכל תוכניות תואר ראשון ושני)שכבר עובדים שנים בתחום עיסוקם. בשלב של הדוקטורט,בעיקר בתחומים ספציפיים כמדעי החיים שאלת מדוע לומדים הופכת למהותית הרבה יותר.בכל מקרה הרעיון לתת ארגז כלים מעשי בלימודים בכל התארים,כפי שהעלה הכותב,רצויה ואף נדרשת בשטח.מוסדות אקדמיים רבים בארץ ובעיקר בעולם נותנים ארגז כלים מקצועי והם זוכים לביקוש רב יותר מצד הסטודנטים.ראה אוניברסיטאות ומכללות ביפן וארה"ב שמתגאות ביכולן להעשיר ידע באמצעות התמצאות בעולם הביזנס. לכן ביקורתך על המאמר נראית ,בכל הכבוד הראוי,מעט משוללת יסוד.תודה.
דליה נאור , ת"א  |  31.10.10
13.
תגובה מס' 8 היא המעניינת ביותר לדעתי
מכיוון שהיא מסבירה חלק ממהלכי המחשבה של העוסקים בתחום. אני אגב נמנה על אלה שכן חושבים שהכלכלה היא מדע, אבל השאלה היא יותר עמוקה: כיצד נתפסים המדעים השונים ע"י הישראלי הממוצע? האם שאלות מדעיות וערכיות או פילוסופיות אכן מעניינות אותו? ובכן, מכתבה זו על מדע הכלכלה עולה, שגם בתחומים "נחשבים" השיקול הוא קודם כל רווחי, ולא אינטלקטואלי או יצירתי. מבחינת הישראלי הממוצע "מדע" הוא מילת הקסם החדשה להתעשרות מהירה, בדיוק כמו החיפוש אחרי האלכימאי בימי הביניים שיהפוך כל דבר לזהב. אז בסופו של דבר המשבר הגדול של מערכת החינוך וההשכלה בישראל הוא השאלה לא איך מלמדים אלא מדוע לומדים.
המוכיח,מרכז  |  31.10.10
לכל התגובות