שי נבו: "אין שום בעיה להנפיק היום חברות בגודל של עזריאלי"

שנת 2010 תיזכר כשנת החזרה לשגרה בתחום הנפקות ההון. אחרי שבשנתיים שלפניה השוק היה כמעט יבש לחלוטין, הרי שבשנה הנוכחית התחדש הקשר בין החברות המנפיקות לציבור המשקיעים. שי נבו, משנה למנכ"ל לאומי פרטנרס חתמים, העריך בפני "כלכליסט" כי ברבעון הרביעי נראה בשוק המקומי הנפקות הון גדולות כשעל הפרק עומדות ארבע הנפקות ראשונות לציבור: של קבוצת המלונאות פתאל - המצפה לגייס לפי שווי של כמיליארד שקל; של חברת אלקטרה צריכה; של מיזם הטלפונים הסלולריים מודו; ושל חברת הביוטק צ'ק אפ.

לדברי נבו, "כרגע אין בעיה להעביר כל הנפקה בישראל. יש כסף בשוק ורק צריך למצוא את החברה הפרטית ששווה להנפיק אותה. המוסדיים יושבים על הרים של כסף, הם מחפשים עודף תשואה ולכן הולכים על אקוויטי".

נבו המשיך ואמר כי "בארצות הברית אין עכשיו שוק להנפקות ראשוניות של מניות. לכן, כשמדובר בחברות מספיק גדולות שיכולות להיכנס למדדים, אין כל סיבה שלא יונפקו בתל אביב".

קסמם של חתמים זרים

נבו סבור שחברות תעשייה עושות טעות כשהן הולכות שבי אחר החתמים הזרים (גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן, UBS ודויטשה בנק - ס"א וע"כ) ובוחרות להנפיק מעבר לים, בשעה שהן יכולות לבצע את ההנפקה כאן, בתל אביב. "יש חברות שאין להן מה לחפש בחו"ל, אבל הן נופלות בקסמם של החתמים הזרים. חלק גדול מזה קשור לשיקולי אגו".

מה כוונתך?

"ישנם ראשי חברות שמחפשים פוזה. הם אוהבים להרגיש שבנק השקעות זר מחזר אחריהם ומלווה אותם. את השוויים שהם יקבלו בחו"ל הם ממילא יכולים לקבל גם בישראל, ופה הם יכולים להיכנס למדדים וליהנות מסחירות גבוהה יותר. מעבר לזה, אם תתבוננו במגמה הנוכחית של ההנפקות הראשוניות בחו"ל, תראו שחלה ירידה במכפילים (היחס בין שווי החברה בהנפקה לרווח הנקי שלה - ס"א וע"כ), ואילו בישראל המכפילים נמצאים במגמת עלייה. למשל, הרשת הקמעונאית כמעט חינם הונפקה במכפיל 14".

אחת החברות שמתכוונות להנפיק בוול סטריט היא אבן קיסר, כאשר ככל הידוע, בכוונתה לפרסם תשקיף עד סוף השנה. אבן קיסר ויתרה על הנפקה בבורסה המקומית, ואולם גם בלעדיה, נראה כי לחתמים תישאר מספיק עבודה ברבעון הרביעי, כפי שקרה בשני הרבעונים האחרונים בתחום הנפקות ההון.

נוסף על אבן קיסר, גם חברת סודה סטרים תנסה להנפיק בוול סטריט. החברה נמצאת בשלב מעט מתקדם יותר, וכבר הגישה תשקיף שממנו עולה כי בכוונתה לגייס כ־108–85 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ־300 מיליון דולר. סודה סטרים היא חברה ישראלית המייצרת מערכות ביתיות להכנת משקאות מוגזים.

הכסף שיש לגלגל

מעבודת אנליזה שפרסמה חברת החיתום רוסאריו קפיטל שבהנהלת נגה קנז עולה כי ברבעון השני של השנה הסתכמו הנפקות המניות בכ־3.4 מיליארד שקל (מהם 2.5 מיליארד שקל בהנפקת עזריאלי), וברבעון השלישי הסתכמו גיוסי ההון בכ־510 מיליון שקל (מהם גייסה אלעד קנדה 260 מיליון שקל - הגיוס השני בגודלו השנה אחרי עזריאלי).

ואולם אם בוחנים את סך הגיוסים ברבעון השלישי (מניות, איגרות חוב, שטרי הון וכו'), מגלים שהם היו בהיקף דומה לזה שברבעון שלפניו, כלומר כ־13 מיליארד שקל לרבעון - כאשר מרבית הסכום מיוחסת להנפקות של אג"ח מדורגות.

לדברי נבו, "יש בשוק 35 מיליארד שקל שצריך לגלגל כל שנה (מדובר, למשל, בסדרות אג"ח שמגיעות לפירעון וכדומה - ס"א וע"כ). לחברות הגדולות לא צריך להזכיר את זה, הן זוכרות מצוין שעליהן לגייס חוב ומתנהלות בשוק בהתאם".

אלא שבעוד שברבעון הרביעי צפויות הנפקות הון גדולות, דווקא על תחום גיוסי החוב מרחף סימן שאלה לא קטן וזאת בעקבות יישום מסקנות ועדת חודק, שקבעה לגופים המוסדיים פרמטרים להשקעה בשוק הקונצרני. המסקנות נכנסו לתוקף בתחילת הרבעון הרביעי.

"בטווח הקצר", סבור נבו, "החברות הגדולות עשויות לשבת על הגדר או לקחת הלוואות מהבנקים במקום להנפיק אג"ח. ראינו גם הרחבות של סדרות אג"ח קיימות - וזה פתרון זמני נוסף למצב החדש, כי על סדרות קיימות לא חלות ההנחיות של ועדת חודק. זו רק שאלה של זמן עד שתתגבש הפרקטיקה החדשה בעניין".

לעכל את חודק

"ישנם מנפיקים", ממשיך נבו, "שאומרים לי שאין להם בעיה להעניק לבעלי האג"ח התחייבויות שבלאו הכי כבר ניתנו לבנק המממן - למשל קובננטים ושעבוד שלילי. מנגד, ישנן חברות שאינן יכולות לתת שעבוד שלילי - כי זה פשוט יחסל אותן מבחינה עסקית". לכן מעריך נבו כי לשוק ייקח רבעון או שניים כדי לעכל את מסקנות ועדת חודק.

מסקירת השוק של רוסאריו קפיטל עולה כי כ־38% מהחוב (כ־5 מיליארד שקל) שגויס ברבעון השלישי מיוחסים לחברות בעלות דירוג גבוה מאוד של +AA. מדובר בעיקר בגיוסים של הבנקים: באותו רבעון גייסו שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, 4.3 מיליארד שקל.

עוד עולה מהסקירה כי כ־88% מהחוב (כ־11 מיליארד שקל) שגויס ברבעון השלישי מיוחסים לחברות בעלות פרופיל אשראי גבוה מ־A לעומת רק 1.5 מיליארד שקל שגויסו על ידי חברות בעלות דירוג -A ומטה.