שלב האזילה של המסקנות

יש משהו קצת מפחיד במבט המחויך של פרופ' ששינסקי, שהפציע בימים האחרונים מעל כל מסך אפשרי בערוצי התקשורת - חיוך של מנצח שכמו חזר משדה הקרב, אוחז בידו את ראשו הערוף של האויב. מחויך ומאושר, ששינסקי הרשה לעצמו לפנות אישית ליצחק תשובה ולשגר לעברו עצות, ובפליטת פה חצי מתוכננת אף אמר שאנחנו צריכים לעודד את יבוא הגז המצרי.

מה ששכח ששינסקי הוא שתשובה אינו אויב המדינה, שהמערכה עוד לא הסתיימה, ואם אכן הילכו עליו אימים כפי שהוא מצהיר, הרי שהיתה זו רק המערכה הראשונה בדרך לגיבוש ההמלצות הסופיות של הוועדה.

איתן ששינסקי. חיוך של מנצח | צילום:: גיא אסיאג

השפעה מיידית על הכיס

לא רק שקריאות הניצחון היו מוקדמות מדי, אלא הן גם משרתות היטב את תשובה ואת שותפיו בעסקי הגז. אלה יכולים להודיע עכשיו שיצאו מושפלים עד עפר והפסידו יותר ממחצית מהרווחים לטובת קופת המדינה, ושאר סיסמאות שאינן מתעמקות בפרטים הקטנים.

ועדת ששינסקי, במגבלות שניתנו, דווקא עשתה עבודה לא רעה כלל. היא הוכיחה מקצועיות, ובינתיים עמדה יפה בלחצים שלה ושל שר האוצר מול הלחצים של הטייקונים. אבל דווקא הכותרות הפומפוזיות ודעת הקהל האוהדת משחקות לרעתה ומשמשות נקודת פתיחה טובה לתשובה וחבריו: כעת, "אחרי שניצחנו", גם אם יורידו סעיף כזה או יתקנו אחר, אף אחד כבר לא ישים לב.

אם בכירי תעשיית הגז בישראל יבינו שדעת הקהל פועלת לרעתם וכי שאין סיכוי שההמלצות ייגנזו במלואן לעוד כמה שנים, הרי שנקודת התורפה שעליה ינסו ללחוץ היא ביטול סעיף ניכוי האזילה. לפי חישובי האוצר, הטבת המס הזו שניתנת לשותפויות הגז - שלא היתה ידועה כלל עד ועדת ששינסקי - קיזזה את התמלוגים כמעט במלואם, כך שבפועל, שותפויות הגז לא שילמו תמלוגים למדינה. ביטול ניכוי האזילה משמעו שהחל ב־1 בינואר 2011, שותפויות הגז יתחילו לשלם למדינה תמלוגים מלאים. אבל בניגוד לכל הסעיפים האחרים בהמלצות הוועדה, לניכוי האזילה יש השפעה מיידית על הכיס של שותפויות הגז.

המבחן של שטייניץ

לכאורה, נראה כי חברי הוועדה היו הוגנים ביותר כלפי מחפשי הנפט ואפשרו להחזיר את ההשקעה בתוספת של 50% לפני מס, ורק אחרי זה יוטל המס המיוחד - ועוד בהתאם לגודל המאגר. אלא שההתחשבות הזו מתעתעת. הבטחת רווח למשקיעים נראית כמו נוסחה שאמורה לעודד כל משקיע בר־דעת לרוץ ולחפש גז בים, אולם מדובר למעשה בסוג של פיצוי על סעיף אחר שעליו המליצה הוועדה, ולפיו אותו מנגנון יחול על כל מאגר בנפרד ולא יאפשר הסטת הכנסות או הוצאות בין מאגרים שונים.

ברוב הקידוחים שבהם מושקע כסף בשלב הראשון לא נמצא דבר, והכסף יורד לטמיון. אחת מהנחות העבודה של המחפשים היא שכל ההוצאות של הקידוחים הריקים יקוזזו עם הקידוח שיניב גז בכמויות מסחריות, אולם סעיף הפרדת המאגרים מבטל את האפשרות הזו.

קרוב לוודאי שחלק מההמלצות ישונו עד לגרסה הסופית, אבל העיקרון הוא ברור: תמלוגי הגז יהיו גבוהים יותר. השאלה העיקרית שנותרה פתוחה היא פוליטית. ששינסקי אמנם חש הקלה אישית גדולה, אבל בניגוד אליו, שר האוצר יובל שטייניץ יודע שהוא עומד עכשיו למבחן אישי הרבה יותר מורכב: האם ראש הממשלה ייתן לו גיבוי ויעמוד מאחורי המלצות הוועדה, שכן אחרת, זה יהיה כישלון שלו. גם לשטייניץ עוד אין תשובה על כך.