ללמוד מבעלי ניסיון: מה כדאי לעשות בכספי הגז

בסמיכות אירועים מעניינת, לצד ההודעה על סימני גז טבעי בקידוח לווייתן, התפרסם אתמול מסמך נוסף, צנוע יותר, שלא זכה להד תקשורתי. במסמך, שהוצנע עמוק באתר האינטרנט של משרד האוצר, מסביר החשב הכללי בפירוט לאן הולכים כל מאות מיליארדי השקלים של תקציב הממשלה.

יכול להיות כמובן שהקשר בין הבוננזה שממתינה במעמקי הים לבין ההוצאות בתקציב הממשלה הוא לא יותר מחלוקת עור הדוב שעדיין לא ניצוד, אבל באותה מידה קשה להתעלם מהאפשרות שהח"כים החרדים ואינטרסנטים אחרים לא יהססו לדרוש - ולקבל - את ליטרת הגז שלהם.

לצד החשש שהכסף שייצרו לממשלה מרבצי הגז ההולכים ומתגלים מול חופי ישראל יופנה לכיוונים לא נכונים, יש לסיפור זווית נוספת, חשובה לא פחות. קוראים לה "המחלה ההולנדית", על שם מה שקרה בהולנד בשנות השישים, כשמטבע החוץ שזרם למדינה כתוצאה מהגז הטבעי שהתגלה בים הצפוני גרם לייסוף משמעותי של המטבע המקומי. הייסוף מקטין את כושר התחרות של המשק, ופוגע בענפי פעילות רבים שאינם שותפים לרווחי ענף חיפושי הגז והנפט.

רצה הגורל ועם הדיווח לבורסה של השותפות בקידוח לווייתן, התייחסה לנושא גם קרן המטבע הבינלאומית. בטיוטת הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל המליצה הקרן לישראל לאמץ מהלכים שנעשו בתחום זה בעולם, "כדי להבטיח חלוקה בין־דורית של הרווחים". את השימוש הראשון בהכנסות הצפויות ממיסוי הגז הטבעי מציעה הקרן להפנות להפחתת החוב הציבורי. מאוחר יותר, אם יתגלה גז נוסף בהיקף גדול, מציעה הקרן להעביר את ההכנסות לקרן הון ממשלתית.

שני המונחים הללו, "חלוקה בין־דורית של הרווחים" ו"קרן הון ממשלתית", הם תולדה של הפעולות המוצלחות שעשו בנושא זה שתי יצואניות אנרגיה גדולות, אלסקה ונורבגיה.

אלסקה - קרן מיוחדת משקיעה 25% מהכנסות ענף האנרגיה

כבר ב־1976 הבינו ראשי הממשל באלסקה שהנפט שהתגלה בצפון המדינה לא יזרום לנצח. באמצעות תיקון לחוק הם יצרו את "הקרן הקבועה של אלסקה" (APEC) למטרה כפולה: לדאוג לרווחת הדורות הבאים ולחלק את הכנסות הנפט בין כלל התושבים.ארבע שנים מאוחר יותר יצאה הקרן של אלסקה לדרך, ומאז מופקדים בה מדי שנה לפחות 25% מכלל הכנסות המדינה מענף האנרגיה.

בפועל שיעור ההפקדות בקרן נמוך יותר, שכן הן אינן כוללות הכנסות ממסים. אבל גם עם שיעור ההפקדות המופחת הצליחה הקרן לצמוח במהירות, מ־734 אלף דולר בתחילת הדרך ליותר מ־37 מיליארד דולר כיום. לקרן מדיניות השקעה וחלוקת רווחים ברורה: הכספים מושקעים רק בנכסים נושאי רווח, שהעיקריים בהם הם מניות של חברות אמריקאיות וזרות, איגרות חוב ממשלתיות ופרטיות ונדל"ן.

בניגוד לגופים אחרים המנהלים תיקי השקעות גדולים בחשאיות רבה, הקרן הקבועה של אלסקה מנהלת את השקעותיה בשקיפות חסרת גבולות. אתר האינטרנט שלה מפרט את הרכב השקעותיה בפירוט רב, עד לרמת המניה הבודדת.

את הרווחים הממומשים שהיא צוברת מחלקת הקרן מדי שנה כדיבידנד בין כלל תושבי אלסקה. הדיבידנד השנתי משתנה בהתאם לביצועי הקרן ונע בין 331 דולר ב־1984 לתשלום החריג של 3,269 דולר לפני שנתיים.

את הרווחים הלא ממומשים, הנובעים מעליית שערי ניירות הערך שברשותה בבורסות השונות, הקרן אינה רשאית לחלק, והם נצברים לזכות הדורות הבאים.

נורבגיה - מתכוננים ליום שבו הנפט ייגמר

ב־1990 יצרה נורבגיה, יצואנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, קרן נפט בשם The Government Petroleum Fund. ההערכה אז היתה שהכנסות המדינה מענף הנפט נמצאות בשיאן והן עתידות ללכת ולקטון בעתיד, והקמת הקרן נועדה לשמור חלק מההכנסות גם לדורות הבאים. סיבה נוספת להקמת קרן הנפט היתה למתן את פגיעתה של "המחלה ההולנדית" במשק המקומי.

לפני ארבע שנים אוחדה קרן הנפט עם קרן הביטוח הלאומי לקרן בשם "קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה". בסוף החודש שעבר הסתכמו נכסיה הכספיים של הקרן המאוחדת ביותר מ־500 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לגדולה בין קרנות הפנסיה באירופה ולרביעית בעולם.

הקרן הנורבגית נמצאת באחריות משרד האוצר ומנוהלת על ידי גוף שפועל במסגרת הבנק המרכזי. בדומה לקרן של אלסקה, גם הקרן הנורבגית מנוהלת בשקיפות רבה, והיא משקיעה כיום כ־60% מנכסיה במניות. בארץ עלתה הקרן של נורבגיה לכותרות לפני כשנתיים, כאשר החליטה למכור את אחזקותיה בחברות אלביט מערכות, אפריקה ישראל ודניה סיבוס, בשל פעילותן בבניית ההתנחלויות וגדר ההפרדה.

אסדת קידוח נורבגית בים הצפוני | צילום: אי פי אי

המומחים מייעצים לממשלת ישראל

"המחלה ההולנדית" מתייחסת למצב שבו תחום פעילות קטן עם מספר מועסקים מצומצם משפיע במידה רבה על שער החליפין, ובאמצעותו - על תעשיות יצוא פחות מתקדמות ועל ענפי יצוא עתירי עבודה כתיירות. בגלל המבנה המיוחד של היצוא מישראל, שהעסקאות בו נקובות בדולרים, לתופעה ההולנדית עשויה להיות חשיבות רבה, ולהמשך התחזקות

אביה ספיבק | צילום: יואב גלאי

השקל מול הדולר עלולות להיות השפעות קשות על המשק.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הזהיר בכנס קיסריה האחרון מפני היווצרות מצב זה בישראל אם יימצא גז בהיקפים גדולים. בנאום שנשא אמר פישר: "יש דרכים לטפל בכך - או על ידי הגדלת הביקושים המקומיים למטבע חוץ, או באמצעות השיטה הנורבגית של הקמת קרן ממשלתית שתשקיע את רוב תקבולי הגז בשווקים העולמיים, ותמתן בכך במידה משמעותית את הייסוף בשער השקל".

צוות המאקרו של פורום קיסריה גיבש אז הצעה בנושא, שהתבססה על עבודה שהכינו כמה חודשים קודם לכן שני פרופסורים לכלכלה, נתן זוסמן ואביה ספיבק. השניים הציעו להקים גוף ממשלתי מיוחד שיפעל כקרן השקעות ממלכתית. הקרן תנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים של עד 20 שנה, שמרבית הרוכשים שלהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס, תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים שונים בחו"ל. לקיחת הסיכון שבשער החליפין על הממשלה אמורה לשכנע את קרנות הפנסיה להפנות חלק מהכספים לחו"ל.