אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פינוי, כיבוי, פיצוי צילום: יובל חן

פינוי, כיבוי, פיצוי

בדיקת "כלכליסט" מגלה כי אדמות של מאות בעלי קרקעות בכרמל הופקעו לצורכי הפארק הלאומי בשנות ה-60 ובעליהן לא זכו לפיצוי. כעת בעלי הקרקעות מבקשים פיצוי - זכויות בנייה

09.12.2010, 11:53 | שירלי ששון-עזר

עם כיבוי הלהבות ביערות הכרמל צצה סוגיית גודל הפיצוי שיקבלו בעלי הנכסים שנפגעו. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בין עצי היערות מסתתרת סוגיית פיצויים ענקית, שנשכחה במהלך השנים, ובמרכזה מאות בעלי קרקע בכרמל שאדמותיהם הופקעו על ידי המדינה מבלי לשלם פיצוי.

מהבדיקה עולה כי המחלוקות בנושא בעלות הקרקעות מגיעות עד לימי המנדט הבריטי. בתקופה זו רכשו מאות יהודים ממדינות אירופה השונות שטחים בכרמל. באותה תקופה חלו כמה תוכניות מנדטוריות על הקרקע, ביניהן תוכנית גלילית מספר 170. על פי התוכניות, חלק מהקרקעות יועדו למגורים וחלקן לחקלאות. אך בשנות השישים החלה המדינה לקדם תוכנית חלופית שמטרתה להפוך את השטח כולו לפארק לאומי ולהקפיא את הבנייה ביערות.

ההזדמנות שיצר אסון השריפה: זה הזמן לבנות בכרמל אהוד המאירי, יו"ר פירמת שמאי המקרקעין אהוד המאירי ושות': "עם כל הצער על נזקי השריפה, דווקא עכשיו נוצרה הזדמנות לפיתוח בנייה בחלקים מהכרמל הסמוכים ליישובים קיימים" שי פאוזנר, 18 תגובותלכתבה המלאה

בעלי קרקעות רבים לא הספיקו לממש את זכויות הבנייה שניתנו להם קודם על הקרקעות. דיירי שכונת וולפסון, שעלתה לכותרות על רקע השריפה האחרונה, הם בעלי הקרקע היחידים שהצליחו לממש את זכויותיהם. מדובר בשכונה קטנה ובה קבוצת בתים בודדים בסמוך למלון יערות הכרמל שנבנו בטרם הוקפאה הבנייה. מלון יערות הכרמל נבנה מתוקף תוכנית משנת 1968 שהתירה בניית סנטוריום, מעין בית מרפא לנפגעי השואה, ובנייתו מומנה על ידי הגרמנים. ב־1995 נרכש המלון על ידי עו"ד יהודה רווה בשותפות עם חברת בן יקר גת, ובניהולם שופץ והורחב ונהפך למלון יוקרה. לאחר כמה שנים נמכר המלון ליזם דיוויד לואיס.

עו"ד שוב: "מכיוון שהמדינה הלאימה רכוש של אנשים ולא פיצתה אותם, אפשר לפצותם כיום בהיתרי בנייה, ובכספים שיתקבלו מהיטלי ההשבחה לשקם את היערות" עו"ד שוב: "מכיוון שהמדינה הלאימה רכוש של אנשים ולא פיצתה אותם, אפשר לפצותם כיום בהיתרי בנייה, ובכספים שיתקבלו מהיטלי ההשבחה לשקם את היערות" עו"ד שוב: "מכיוון שהמדינה הלאימה רכוש של אנשים ולא פיצתה אותם, אפשר לפצותם כיום בהיתרי בנייה, ובכספים שיתקבלו מהיטלי ההשבחה לשקם את היערות"

לדברי עו"ד צבי שוב, שייצג במהלך השנים כמה בעלי קרקעות מוקפאות במאבקם נגד המדינה, מינהל מקרקעי ישראל שלח הודעות לבעלי הקרקעות שיועדו לבנייה על זכותם לקבל קרקע חלופית. לבעלים הוצעו קרקעות חלופיות כפיצוי בעתלית, בערד וביישובים אחרים. לבעלי הקרקעות שיועדו לחקלאות לא נשלחו הודעות כלל והם לא פוצו עד היום.

שוב מוסיף כי ב־1969, עם אישור התוכנית להפיכת השטח לפארק לאומי, התאגדו בעלי קרקעות ופנו לערכאות משפטיות בבקשה לשמור על זכויותיהם. המאבק שלהם הגיע עד בג"ץ ובסופו של דבר בעלי הקרקע משכו את העתירה מכיוון שהמדינה הבטיחה להם כי 80 דונם מתוך השטח יופשרו לבניית כפר נופש ובו הם יוכלו לקבל זכויות חלופיות. "זו היתה הטעות הכי גדולה של בעלי הקרקעות, מכיוון ש ההבטחה לא נרשמה בשום מקום ובסופו של דבר הם יצאו קירחים מכאן ומכאן", מסביר שוב.

במהלך השנים הגיעו מספר פניות מצד יורשים של בעלי הקרקעות למנהל מקרקעי ישראל בדרישה לפצות אותם על הפקעת הקרקע מידי בעליהן. עו"ד שוב למשל ייצג יורשים של תושב חוץ בלגי שרכש בשנות ה-50 שני דונם בשטח היערות. המנהל הציע לפצות אותם על פי שווי הקרקע במועד ההפקעה, כלומר שנת 1969 בתוספת הצמדה. הסכום עליו דובר היה 10,000 שקל, סכום שהיורשים טענו כי הוא רחוק משווי המגרש בהווה. שוב ליווה את התהליך בבית המשפט ובסופו של דבר היורשים פוצו היורשים בקרקע חליפית בשכונת גבעת עדן בזכרון יעקב בשווי מוערך של כמיליון שקל. במקרים אחרים מאות בעלי קרקעות אחרים לא זכו לקבל פיצוי בסדר גודל דומה וחלקם אפילו לא אותרו עד היום.

לדברי שוב, היום יש הזדמנות לתקן את העיוות ההיסטורי שנעשה לבעלי הקרקעות: "מכיוון שהמדינה הלאימה רכוש של אנשים ולא פיצתה אותם, אפשר לפצות כיום את בעלי הקרקעות בהיתרי בנייה לכפר נופש, כפי שהובטח להם בעבר, ובכספים שיתקבלו מהיטלי ההשבחה לשקם את היערות".

בניגוד לשוב, עו"ד רווה מתנגד נחרצות לכל בנייה נוספת בפארק. ההצעה של רווה היא שיפור שבילי האש והכבישים באזור והקמת מנחת מסוקים לפינוי חירום. רווה הוסיף כי "שינוי התוכניות בשטח יגרמו להרס הפארק תוך זחילה אטית של קבלנים שינגסו בשטח עוד ועוד, בלחצים שכבר היו בעבר לבנות שם דירות נופש ומסחר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
פגיעה בזכויות בעלי הקרקעות החקלאיות בכרמל
יש הרבה אנשים שקנו קרקעות חקלאיות בכרמל, והחברה להגנת הטבע נלחמה וגרמה לכך שהקרקעות יופקעו, ויוגדרו כשטח פארק, גם אני שקניתי שטח חקלאי בכרמל, אני מתנגד שפרק הכרמל יהפוך לעיר של בתים מכוערים,אבל אי אפשר לגזול מאנשים את קרקעותיהם מבלי לפצות אותם, או לאפשר להם לבנות אתרי נופש בקרבת פרק הכרמל, כמקובל בסביבת הרי נופש ליד פארקים בחו"ל בעבר כבר היו כמה מקרים של הצתות בפארק הכרמל, שנגרמו ע"י אנשים שנפגעו מגזילת האדמה החקלאית שלהם, שהופקעה לטובת הפארק. אין לי ספק שאם היו מפשירים חלק מהאדמות החקלאיות לבניית אתרי נופש היה הרבה יותר קל לממן :הוצאות השגחה מפני הצתות ניקוי פארק הכרמל מאיזורים יבשים ומוזנחים היה קל יותר לגייס מימון שירותי כיבוי שימצאו בפארק המבקרים בפארק היו נהנים מאטרקציות שונות ומגוונות כמקובל בחו"ל
צבי , רעננה  |  09.12.10
24.
ובכן, על רב קרקעות המדינה הפנויות יבנו. אם לא בקרוב מאד אז בהמשך. לכן, חשוב לשמר
ריאות ירוקות ובעיקר אלה שכבר הוכרזו כשמורות טבע (וגם אם יקח להן עשרות שנים להשתקם). אין אני אומרת שיש צדק במעשי המדינה שלנו- היה עליה לפצות את בעלי הקרקעות אפילו באילוצם לקבל שטח גדול בהרבה באדמות הנגב. אנשים עם יוזמה לא מתלוננים אלא עובדים הכי טוב עם מה שיש. בגלל שלא פיצתה אותם כלל - עליה לפצותם היום אך ורק באופן אשר לא מערב בניה בשטחי שמורות טבע. כמובן שלא בכרמל. עורך הדין חושב בצורה כלכלית גרידא- יאללה... התפנתה עוד אדמה שאפשר לגרוף ממנה רווחים... מה אכפת לי משיקום הטבע ושיקום חיות הסביבה בישראל. בישראל מה שטוב זה הכסף והנכסים... - חשיבה כזו מפילה גם אמפריות. אני מאחלת למדינת ישראל שתלמד להתפתח כלכלית לצד ההתפתחות הסביבתית והחברתית. ולא על חשבונה.
תלאביבית חושבת , ת"א  |  09.12.10
לכל התגובות