"נמליץ לשים את תקבולי הגז בקרן לדורות הבאים"

בתחילת השבוע סיימו שבעה חברי ועדת ששינסקי את עבודתם בת תשעת החודשים והגישו לממשלה את המלצותיהם לשינוי מדיניות תמלוגי הגז בישראל. בעוד שיו"ר הוועדה איתן ששינסקי מעביר את המקל לממשלה ומכריז שהוא "ישן יותר טוב" אחרי הגשת ההמלצות, ויתר חברי הוועדה יכולים לנוח מהלחצים של חברות הגז, עבודתו של חבר הוועדה יוג'ין קנדל רק מתחילה. בתור ראש המועצה הלאומית לכלכלה הוא כבר נמצא בעיצומם של דיונים בשאלה מה תעשה המדינה עם מיליוני השקלים שוועדת ששינסקי דאגה להזרמתם לקופה הציבורית ממיסוי מאגרי הגז תמר ולווייתן. בראיון ל"כלכליסט" לרגל השנה החדשה הוא מספר מה מתכננת המדינה לעשות עם "בוננזת הגז".

על שילוב המגזר החרדי בתעסוקה: "יש לנו חלון הזדמנויות של 5–10 שנים בלבד. אחר כך שיווי המשקל יעבור לקונפרונטציה" | צילום: שאול גולן

"הוועדה המליצה למועצה הלאומית לכלכלה להתחיל מיד בחשיבה על מה נעשה עם הכסף", אומר קנדל, "אנו חושבים שתקבולי הגז שייכים לכל דורות עם ישראל ולא רק לדור הנוכחי. בנוסף, המדינה צריכה כרית ביטחון, וגם יש למנוע אפשרות לחלות במחלה ההולנדית. לכן צריך להוציא את הכסף מהתקציב, תוך שמשאירים רק חלק קטן להורדת החוב. נמליץ שהחלק הגדול יילך לקרן ריבונית, כמו בנורבגיה, קרן לרווחה ולחינוך שתשמש את הדורות הבאים. אנו כבר מקיימים דיונים בנושא".

המלצות הוועדה טרם אומצו רשמית בממשלה ובכנסת, ובקרב חברות הגז מתכוונים להעביר את טיעוניהן נגד חלק מההמלצות מחברי ועדת ששינסקי למסדרונות הכנסת. אחת הטענות שהועלו נגד הוועדה היתה שהמלצותיה צפויות לפגוע בגיוס מימון לפיתוח מאגרי הגז שלחופי ישראל. קנדל היה האחראי במסגרת הוועדה על החלק המימוני, והיום הוא בטוח שההמלצות הסופיות לא יפגעו בפיתוח המאגרים. לדבריו, "חברות הגז צודקות שבלי הפקת הגז לא יהיו תמלוגים למדינה. עשינו תיקון בין המלצות הביניים להמלצות הסופיות, ובו הלכנו לכיוון חיזוק ההסתברות שניתן יהיה לממן ולבצע את הפיתוח של תמר וכל שאר המאגרים בזמנים ובעלויות כפי שהציגו לנו החברות. ישבנו גם עם הבנקים שלהן. אנו נספק לחברות במשך 10 שנים את אותו תזרים מזומנים שהיה לפני הוועדה ולכן המימון לא נפגע".

"הבעיה המרכזית של ישראל היא ירידה בתחרותיות"

למרות כובד המשקל של נושא תמלוגי הגז, לקנדל יש שורה ארוכה של נושאים כלכליים אחרים שדורשים מענה מהממשלה. המועצה הכלכלית שבראשה הוא עומד היא שחקן חדש יחסית במועדון מקבלי ההחלטות הכלכליות בממשלה, אך היא זכתה למעמד יוקרתי ולאמון. קנדל מתמרן בין בעיית שכר הבכירים, דרך שאלת הריכוזיות במשק ועד נושא שילוב החרדים בתעסוקה. בפועל, הוא משמש כיועצו הכלכלי הצמוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחרונה אף הוזכר כמועמד מוביל להחלפת ראש רשות ניירות ערך זהור גושן.

על מצוקת רוכשי הדירות: "אני חושב שנראה בסוף ירידת מחירים, אבל אין לי מושג מתי. דברים יכולים להישאר יקרים יתר על המידה לאורך זמן" | צילום: יריב כץ

מהן הבעיות האקוטיות שישראל חייבת להתמודד עמן בזמן הקרוב?

"הבעיה המרכזית היא פגיעה בתחרותיות של ישראל בעולם. מהבעיה צצים תתי־אתגרים, שהראשי בהם הוא שמירה על תחרותיות ביחס לפריון שלנו. צריך להגדיל את מספר האנשים שמייצרים ואת מספר האנשים במעגל התעסוקה. זה לא שחסרים אנשים, אלא הביקוש לאנשים גדול. לכן אנו צריכים לפעול כדי להעלות את הפריון של כל המשק. מה שחשוב זה איפה אנו נמצאים יחסית לעולם, ולא אבסלוטית".

קנדל לא מתלונן, ומודה שמצבה של ישראל מבחינה כלכלית בעולם הוא טוב, אבל, הוא אומר, "אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, וצריך לזכור שאחרים לומדים מאיתנו ויש כל הזמן מירוץ. חלק נוסף בשמירה על התחרותיות זה לחשוב איך ליצור בטווח ארוך משק עם מאזן בתשלומים - לא רק דרך שער חליפין אלא גם דרך זרימת הון החוצה. 60 שנה עודדנו השקעות פנימה, וצריך להתחיל לעודד השקעות החוצה".

על מנועי הצמיחה של היצוא: "אם ניקח חלק בצמיחת השווקים במזרח, בברזיל וברוסיה - זה יהיה כמו לרכוב על אופניים ולהיצמד למשאית" | צילום: בלומברג

באילו שווקים?

"אנו, כממשלה, צריכים לעזור לשוק הפרטי להשתלב בשווקים במזרח, כמו סין והודו. וגם בברזיל וברוסיה. אם ניקח חלק בצמיחה הגדולה שלהם - זה יהיה כמו לרכוב על אופניים ולהיצמד למשאית".

היצואנים נפגעים מהתחזקות השקל, האם אתה בעד התערבות בנושא?

"אנו צריכים לקבל את הנתון שבאופן כללי יש נטייה להתחזקות השקל. קרן המטבע אומרת שהשקל חזק מדי, אך אף אחד לא יודע איפה בדיוק השקל צריך להיות. לא צריך ליצור מצב שבו רק בנק ישראל מטפל בנושא. הממשלה צריכה לעזור בטווחים אחרים. החשב הכללי נוקט פעולות נוספות, וזה מבורך".

"לראשונה נושא החרדים נמצא בראש סדר העדיפויות"

לצד התחרותיות ברמה הבינלאומית, קנדל מודאג מאוד מההתחלקות האי־שוויונית בהכנסות בתוך ישראל. "זו בעיה חברתית וכלכלית", הוא אומר. "ככלכלן אני רואה אנשים שלא מגשימים את הפוטנציאל שלהם, וכתוצאה מזה הפוטנציאל של כולנו לא מתממש. יצרנו גוף שיגיד כל בוקר איך לייצר תעסוקה, וכך נשפיע על ההיצע.

על שוק המט"ח: "קרן המטבע אומרת שהשקל חזק מדי, אך אף אחד לא יודע איפה בדיוק הוא צריך להיות. הממשלה צריכה לעזור לטפל בנושא" | צילום: אוראל כהן

"מלבד זאת יש תוכנית גיוס חרדים שתעלה בקרוב לממשלה. מקופלת בתוכה גם הכשרה תעסוקתית. זה יקר - יותר ממאה מיליון שקל בשלוש שנים - אבל אין לנו ברירה. זה היסטורי".

בהחלטת הממשלה על יעדי הגיוס לחרדים מפורטת שורה אחת בלבד על התוכנית התעסוקתית העתידית.

"לא רצינו להעמיס על החלטת ממשלה יותר מדי דברים. כבר היום התמנה במשרד התמ"ת אדם שאחראי על תעסוקת חרדים. אנו פועלים שיהיה מקובל שרוב הגברים בחברה החרדית אחרי 5-4 שנים בישיבה ייצאו לעבודה. אנו מנסים לשנות את מה שהשתרש פה בעידוד מסיבי של הממשלות לדורותיהן. זו הפעם הראשונה שזה במקום עליון בסדר העדיפויות.

"יש לנו חלון הזדמנויות של 10-5 שנים בלבד. אחר כך שיווי המשקל יעבור לקונפרונטציה במקום הידברות. אי אפשר להתקיים כשלמחצית מהאוכלוסייה אין כישורים והיא מקובעת בעוני. זה יוצר ריב מהכיוון של האוכלוסייה שעובדת ומשרתת בצבא. אני לא רוצה להגיע לעולם כזה".

מה צפוי לשוק הנדל"ן השנה?

"אני חושב שנראה בסוף ירידת מחירים, אבל אין לי מושג מתי. דברים יכולים להישאר יקרים יתר על המידה לאורך זמן. אמרו שהסיכונים ברכישת דירה דומים לאג"ח ממשלתיות. זה לא נכון, רכישת דירה באמצעות משכנתה זו פעולה ממונפת מאוד. לכן בשוק הנדל"ן יש חלק בועתי של 10%-15% שיתקן את עצמו תוך שנה־שנתיים. הממשלה נחושה לא לתת לו להתפתח לממדים גדולים יותר. ומתוך כך זה יירד".