5 צעדים לצירוף החרדים לשוק העבודה

שיעורי התעסוקה בקרב החרדים נמוכים. זו עובדה שאין עליה מחלוקת. לפני נתונים שהוצגו בכנס קיסריה 2010, פחות ממחצית מהחרדים בני 25–64 השתתפו במעגל העבודה הישראלי ב־2009.

אז למה דבר לא נעשה? לפני כתשעה חודשים, במאי 2010, התקיים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון בנושא. נציגי משרד התמ"ת הציגו המלצות לעידוד תעסוקת חרדים. הללו לא יושמו. כחצי שנה אחרי, העביר נתניהו סדרת החלטות ממשלה בנושא, ביניהן פטור מצבא ועיגון קצבאות לאברכים. בנוסף, החליט ראש הממשלה למנות ועדה חדשה. הוועדה, בה שותפים משרדי התמ"ת, האוצר והמדע, צפויה להגיש את המלצותיה ביוני.

קורות חיים "אבא שלי חינך אותי להתפרנס מיגע כפיים - זו מורשת אבות" חגי חסין, בעל חברת הנדסה מכפר חב"ד: "נטשתי את הישיבה בגיל 16 והתחלתי לעבוד. זה היה די מהפכני. הסדר הוא - ללמוד, להקים משפחה ורק אז לדאוג לפרנסה. אני לא הלכתי בסדר הנורמלי" הדס שפר, 110 תגובותלכתבה המלאה

ההמלצות לתיקון שיעורי ההשתתפות הנמוכים של חרדים בשוק העבודה עדיין מחכות לביצוע. על סמך ההמלצות בדו"חות עבר בנושא ושיחות עם מומחים, "כלכליסט" מגיש לוועדה ולראש הממשלה חמישה צעדים שחייבים להתבצע, כדי שלמעגל התעסוקה יצטרפו 30 אלף החרדים שלפי משרד התמ"ת אינם עובדים מבחירה.

1. חינוך תחילה

להרחיב את החובה ללמד מקצועות ליבה במוסדות החינוך החרדיים

בטווח הארוך, שינוי אמיתי במפת התעסוקה של המגזר החרדי חייב לכלול שילוב של צורכי עולם העבודה המודרני במערכת החינוך של המגזר. המצב שבו 350 אלף תלמידים חרדים לומדים רק 75% מלימודי הליבה (בעיקר מתמטיקה וטבע) ורק עד כיתה ח', חייב להשתנות.

על המדינה לספק לדור הבא של המגזר החרדי את הידע הבסיסי הדרוש לו כדי להיות דור עצמאי. המינימום שנדרש למי שרוצה להשתלב במעגל התעסוקה הישראלי הוא תעודת בגרות.

יוזמות הנשמעות בימים אלו קוראות להרחיב את החובה ללמד את לימודי הליבה הן בהיקף השעות והן בשכבות הגיל. עד כה הן נתקלות בעיקר בהתנגדות מצד המגזר ובוותרנות מצד המדינה.

2. הכשרה קצרה

לדאוג לפריסת מסגרות ייעודיות המספקות הכשרה מקצועית

אחת הבעיות המרכזיות של המגזר החרדי, במיוחד הגברים, הוא מחסור בכישורים הנדרשים לשוק העבודה. בשטח כבר נראית הסנונית הראשונה של מסגרות הכשרה ייעודיות לבני המגזר. כל שנותר לממשלה הוא לאמץ את המודל ולתת לו תקציב וגב מוסדיים.

יש להגדיל באופן מהותי את מסגרות ההכשרה המקצועית הייעודיות לחרדים, ולהכניס תכנים של הכשרה מקצועית לבנות החרדיות בעת הלימודים העל־יסודיים שלהן.

בתוך מסגרות ההכשרה חשוב להתמקד בנושאים כמו הנדסאות, ניהול חשבונות וטיפול ברשתות מחשבים. מומחים בתחום מדווחים כי סוג ההכשרה הנדרש ללמידת מקצועות אלו אינו כזה שלחרדי בוגר ישיבה יהיה קשה מדי להשלים.

3. השמה יעודית

ליצור כתובת אחת המלווה את החרדי מהאבחון ועד ראיון העבודה

השלב הבא אחרי הכשרת החרדים למקצוע הוא זה של ההשמה, או התיווך בין מחפש העבודה למעסיק הפוטנציאלי. רבים מהעוסקים בתחום ההשמה של החרדים מספרים כי אופי גיוס העובדים שונה מהותית מזה של הציבור הכללי. חרדי יעדיף לעבוד במקום שבו שמע מחבריו שאפשר לסמוך על המעסיק בכל הקשור לצרכיו הדתיים.

הרעיון כבר מיושם היטב במרכזי מפת"ח של הג'וינט. עתה יש להרחיב את הפריסה ואת התקצוב לנושא באופן משמעותי. "אפשר לקחת את מפת"ח ולהפוך אותו ממרכז אבחון והפניה, לתחנה אחת שבה החרדים מקבלים את כל הטיפול שהם צריכים כדי לצאת לעבודה", ממליץ עמיחי כץ, האחראי במשרד התמ"ת על הגדלת התעסוקה של החרדים.

לשכת השמה של מרכז מפת"ח | צילום: גיא אסייאג

4. תמריץ כלכלי

לשנות את מנגנוני ההנחות כך שתגדל כדאיות היציאה לעבודה

כיום, אברך חרדי שאשתו עובדת מוצא עצמו מול השאלה האם כדאי לו לצאת לעבוד ולאבד תוך כדי כך קצבאות, הנחות ומלגות. כשהפער בהכנסות המשפחה מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים בחודש בלבד, בהרבה מקרים התשובה היא לא.

"אם הוא יוצא לעבוד, ההנחות שלו מתבטלות וזה תמריץ כלכלי ללא לעבוד", אמר אתמול בראיון ל"כלכליסט" שר השיכון והבינוי אריאל אטיאס (ש"ס). התמרוץ הכלכלי צריך להשתנות כך שיעודד עבודה על פני לימודים בכולל, ולהתמקד בהגדלת הפער בין משפחת חרדי עובד למשפחת אברך.

הנושא החשוב ביותר להקטנת עלויות היציאה לעבודה הוא שינוי דרמטי במודל ההנחות שמקבלים החרדים בארנונה ובגני ילדים.

5. יצירת ביקוש

לעודד מעסיקים לגייס עובדים חרדים, "ההיצע כבר יסתדר"

טענה רווחת בקרב מנהיגי הציבור החרדי, הנשמעת גם במסדרונות הממשלה, גורסת שאחד החסמים בפני הגברת התעסוקה של החרדים הוא המעסיקים. "לפעמים למעסיקים נראה שחרדים הם לא עובדים טובים", אומר עמיחי כץ ממשרד התמ"ת, "אחרי שיהיה ביקוש לעובדים חרדים, ההיצע כבר יסתדר".

ניתן לעודד מעסיקים באמצעות תמריצים כספיים, כמו שמנסים כבר היום במרכז ההשקעות של התמ"ת. אך לא די בכך, יש לפעול כדי להגביר את האמון של המעסיקים ביכולותיו של העובד החרדי.

דוגמאות מהשטח עובדות מצוין. תאגיד המעבדים אינטל, למשל, פתח מחלקת נשים חרדיות מיוחדת בירושלים, ומנהליו מדווחים על הצלחה והרחבת המחלקה.

מלשכת רה"מ נמסר בתגובה: "במסגרת ההחלטה בנושא מלגת לימודים ועידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה, הוטל על משרד התמ"ת ומשרד האוצר לגבש תוכנית להגברת השתלבות אברכים הזכאים למלגה בתעסוקה, לרבות קביעת לוחות זמנים לביצוע. זאת מתוך מטרה להתאים תוכניות תעסוקה להסדר התמיכה החדש באברכים, באופן שיאפשר למספר רב יותר של אברכים להשתלב בשוק העבודה".