מכה קלה בחשבונית

תשומת הלב הציבורית והתקשורתית ממוקדת בהמלצות ועדת נאמן לקביעת שכר הבכירים, בעוד שההתרחשויות המשמעותיות קשורות דווקא בשכר העובדים המשתכרים בשכר מינימום.

על פי סיכום שהושג בין האוצר להסתדרות שכר המינימום יעלה ב-450 שקל לרמה של 4,300  שקל. תוספת ראשונה של 250 שקל תינתן כבר ביולי 2011, ובאוקטובר 2012 יעלה שכר המינימום ב- 200 שקל נוספים, עליה מצטברת של 11.7%.

ההסכם להעלאת שכר המינימום חל על עובדי המגזר הציבורי וגם על עובדי המגזר הפרטי. לפיכך, הוא צפוי להשפיע לרעה על תוצאותיהן של החברות שעובדיהן משתכרים בשכר מינימום. דוגמה טובה לכך היא חברת שופרסל ששכרם של מרבית עובדיה מבוסס על שכר מינימום.

המשוואה של שופרסל

הדוחות הכספיים השנתיים של שופרסלכוללים התייחסות להשפעת שכר המינימום על רווחיה של החברה: "ככלל, עליה של 1% בשכר המינימום עלולה להגדיל את הוצאות השכר של החברה ב-6 מיליון שקל לשנה".

אם נכניס למשוואה שסיפקה שופרסל את השינוי הצפוי בגובה שכר המינימום, נגלה שההסכם להעלאת שכר המינימום עלול להגדיל את הוצאות השכר של החברה בכ-70 מיליון שקל. זהו סכום משמעותי גם ביחס לחברה כמו שופרסל שהציגה בשנת 2010 רווח נקי של 335 מיליון שקל.

שופרסל נקטה בשנים 2010-2008 באמצעי התייעלות לצורך צמצום הוצאות השכר והקטנת היקף שעות העבודה. לא יהיה זה ניחוש פרוע שגם בהמשך הדרך תפעל שופרסל, כמו חברות אחרות בענף שמרבית עובדיהן משתכרים שכר מינימום, להתייעל ולהקטין את הוצאותיהן.

ימצאו פיתרון

השפעת העלאת שכר המינימום על הדוחות הכספיים של שופרסל צפויה לבוא לידי ביטוי באופן מלא רק בשנת 2013. סביר להניח שעד אז ימצאו רשתות השיווק את הדרכים לקזז את העלייה בהוצאות השכר באמצעות התייעלות. בישראל יש תקדימים להתמודדות מוצלחת של חברות הפועלות בענפים שספגו "גזרות" שונות: רפורמת העמלות במערכת הבנקאית לא הביאה לפגיעה קשה כפי שציפו בתוצאות הבנקים. כך גם הפחתת דמי הקישוריות לא מנעה מחברות הסלולר להציג בשנים שלאחר מכן רווחי שיא.

נדמה שגם בכל הקשור להעלאת שכר המינימום חברות כמו שופרסל, שרוב עובדיהן משתכרים בשכר מינימום, ידעו להתייעל באופן שיקזז את הפגיעה הצפויה כתוצאה מהסכם השכר החדש.

יניב רחימי הוא מנהל אתר האינטרנט www.agach.co.il