צילום: איי אף פי
חקר ביצועים: השבוע של נתניהו, אנדורן ושין
צ'ארלי שין נהפך לעסקן מדיה חברתית חדש ומבריק, יעל אנדורן יוצאת לשוק הפרטי, נתניהו הגיע לשלב הפתטי, והשופטת דניאלה שריזלי שזיכתה את גד זאבי חתומה על מחדל
שין המציא פרסום חדש
מה מקבלים כשמערבבים את הקלישאות "אין דבר כזה פרסום שלילי" ו"כשאלוהים נותן לך לימונים — תעשה לימונדה"? את צ'רלי שין. הכוכב השערורייתי, שכל תדמיתו מורכבת מסקס, סמים ורוקנ'רול (רק בלי הרוקנ'רול), עשה השבוע סוף סוף שני מעשים חכמים. הוא פתח חשבון טוויטר, התחיל לצייץ ובתוך שבריר שנייה בערך הגיע ליותר ממיליון עוקבים, צבר מאות אלפי תגובות והכניס כמה ביטויים לז'רגון. ואז הוא כבר ניצל את הטוויטר כדי להדביק לינק למודעת דרושים שבה הוא מחפש עוזר, ושפורסמה באתר אנונימי למדי. יותר מ־100 אלף גולשים זרמו לאתר רק בשעה הראשונה, והרשת געשה. כשהתברר שהאתר שילם לשין כדי לפרסם את הטוויט, כלי התקשורת כבר הגדירו את הפטנט "הדור הבא של הפרסום". את קריירת השואו־ביז שלו שין אולי מצליח להרוס בשיטתיות, אבל ייתכן מאוד שהשבוע חזינו בלידתו של עסקן מדיה חברתית חדש ומבריק.
מיכל פלד פליישר
אנדורן המטאור יוצאת לשוק
באוצר היתה יעל אנדורן מטאור. הדרך שלה לתפקיד סגן הממונה על התקציבים נסללה מהר מאוד, היא התחבבה על אורי יוגב ועל השר בנימין נתניהו, ותרמה מצדה מוטיבציה, מסירות ואמביציה. אבל לפני חמש שנים היו מי שהתנגדו למינוי שלה למנהלת עמיתים, הגוף המנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות, וגם היום יש מי שסבורים שהיא אדם לא קל שנהנה בעיקר מיחסי ציבור טובים. מולם ניצבים תומכיה, שמספרים על מנהלת טובה, שהובילה מהלך התייעלות אינטנסיבי והפכה את עמיתים לשחקן משמעותי בשוק. היא הטובה ביותר מבין מנהלי הפנסיה בארץ, הם טוענים. ועכשיו מה? היא יוצאת לשוק הפרטי בלי המטרייה של האוצר, לתפקידים עם יעדים ודרישות אחרים. לא ברור לאן היא הולכת, אבל היא כנראה תצליח גם בתחנה הבאה.
גולן חזני
רוזנהויז הוא שכר המינימום
"כלכליסט" בדק השבוע בכמה יעלו הוצאות השכר של רשתות השיווק בעקבות העלאת שכר המינימום במשק ב־7.5%. לשופרסל, רשת השיווק הגדולה במדינה ששילמה אשתקד לעובדיה שכר בעלות של 947 מיליון שקל, למשל, השינוי יעלה עוד 45 מיליון שקל בשנה. זה נשמע המון, אפילו כמעט מזמין תרגילי התחמקות מצד הרשת. אבל אם מסתכלים רגע על כמה מהשורות בטבלת השכר שלה, מגלים שני מנכ"לים, אפי רוזנהויז וריצ'רד הנטר, ושני יו"רים, רפי ביסקר ושלום פישר, שעלות שכרם יחד היא 21 מיליון שקל בשנה. אין לכפל התפקידים הכפול הזה הצדקה אמיתית, מעבר לכך שבעלי המניות תמיד מעדיפים קודקודים מרוצים על פני עובדים מסופקים. אולי עכשיו, במלחציים של העלאת השכר, זה סוף סוף ישתנה.
עומרי כהן
בכרי הרוויח עוד מתקפה
למשפט הישראלי אין תרופה אמיתית ללוחמים שיצאו למאבק נגד מוחמד בכרי וסרטו "ג'נין ג'נין". בסיבוב הראשון אישר בג"ץ להקרין את הסרט בניגוד לעמדת הצנזורה. בסיבוב השני דחה בית המשפט המחוזי את תביעת לשון הרע של הלוחמים, משום שהחוק אינו מכיר בדיבה על ציבור בלתי מזוהה. בסיבוב הנוכחי יצא לבם של שופטי העליון אל הלוחמים, אבל מרוב רצון לעזור הם העצימו את הנזק. במקום להגיד ללוחמים את האמת המשפטית הפשוטה -מצטערים, זו לא הזירה המתאימה למאבקכם - השופטים ניסו לשכנע את בכרי להתנצל. זה לא היה חכם, גם אם יוצאים לקרב עם אקדח ריק מכדורים משפטיים, צריך לדעת מה לעשות איתו. מה הפלא שבכרי סירב להתנצל, ולא החמיץ את ההזדמנות לצאת למתקפה גם נגד השופטים.
משה גורלי
טרי מחייב חשבון נפש
בחודשיים הקרובים ימונו שני רגולטורים מרכזיים: ממונה על הגבלים עסקיים ויו"ר רשות ניירות ערך. השבוע חשף "כלכליסט" כי מי שימנה אותם הם משה טרי ומוטי פרידמן - אנשי עסקים פרטיים, שותפים, ובעבר יו"ר רשות ני"ע ויו"ר חברת חשמל. אנשי שלומם התגייסו להסביר ש"ככה זה בישראל", שאין מה לעשות כי אנחנו "משק קטן" ושבכל מקרה במינויים "הכל פוליטי". אז מה. אלה לא יכולים להצדיק את העובדה שבעלי אינטרס מסחרי ימנו את הרגולטור שיפקח עליהם. ממי שמינה את הממנים, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, אפשר היה לצפות לקצת פחות זלזול באינטליגנציה שלנו. פרידמן וטרי צריכים להתפטר ולחזור לעיסוקיהם הפרטיים, ומי שמינו אותם צריכים להתפנות לחשבון נפש.
נעמה סיקולר
נתניהו צובט את הלב
השבוע, כשראש הממשלה שוב גייס את הטריק של ביבי, הישיר מבט למצלמות ואלתר לכאורה את המחרוזת שהוכנה־מראש־לכותרת על "הסופר־טנקר של הביורוקרטיה", חשתי לפתע צביטה בלב. באותו רגע היה ברור שהקוסם מותש והשפן משומש. ואכן, רוב התגובות והפרשנויות למופע הדהוי נעו בין ספקנות בריאה לזלזול בוטה. גם מעריצים ותיקים מתקשים להאמין שנתניהו יכול לפתור את מצוקת הדיור, או שהוא מסוגל לבלום את השחיקה ברווחת החיים, או שהוא יצליח לחלץ את ישראל מהבידוד המדיני. אז מה יאמרו אלה שחשדו כל הזמן שהסופר־טנקר של הליכוד הוא בעצם מאחז עיניים? המעידות והמבוכות שלו לא מעוררות שמחה לאיד, אלא צער על איש ברוך כישרונות שבזבז את ההזדמנות השנייה שניתנה לו. זהו זה - במלאות שנתיים לכהונתו ראש הממשלה הגיע לשלב הפתטי.
יואל אסתרון
שטייניץ בראש של ביבי
מה בעצם רוצה ראש הממשלה משר האוצר? פתק עם הכיתוב "אתה המלך"? שי גדול לחג? מה הוא רוצה כשהוא בוחר, פעם אחר פעם, להשפיל אותו בפומבי, לרוץ כמו ילד כדי לגנוב לו את הקרדיט לתוכניות שהוא מוביל? להצהיר שרק הוא, בנימין נתניהו, מספר 1 בכלכלה? להשכיח מלב הציבור את העובדה שבשום מישור אחר - מדיני, ביטחוני, חברתי - הוא לא מצליח לקדם ולו מהלך אחד? להוריד את יובל שטייניץ כמה מקומות בפריימריז? מה? ומה חושב לעצמו שטייניץ, כשהוא יושב לבד, בשקט? מה הוא חושב על הבוס שלו? ועל עצמו? "איזה תותח הביבי הזה, כל הכבוד לו"? "הייתי צריך להישאר באקדמיה, שם כשגונבים קרדיט עולים לוועדת משמעת"? או אולי "מזל שמתחילים דיוני ששינסקי, הזדמנות להסיט את תשומת הלב הציבורית"?
שאול אמסטרדמסקי
השופטת שריזלי חתומה על מחדל
תשע פעמים חוזר הביטוי "תום לב" בהכרעת הדין של השופטת דניאלה שריזלי, שזיכתה את גד זאבי מעבירת מרמה בניירות ערך. אין ביטוי תלוש יותר מזה לתיאור ההתרחשויות: בשלב הראשון ניצל זאבי את הדרכים המקובלות לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות לתנאי העסקתו בחברה, ונכשל. בשלב השני חיפש דרכים יצירתיות למשוך שכר, קיבל חוות דעת משפטיות וייעוץ מקצועי מהכפופים לו, חילץ ייפוי כוח מהבנק - והצליח.
זאבי דאג לכך שהיועץ המשפטי שלו עצמו הוא שיאשר את שכרו. אבל השופטת בחרה להרחיב על התרשמותה מתום לבם ומקצועיותם של מי שסייעו לזאבי, ולא השכילה להרים לרגע את הראש ולראות שמדובר בשרץ שהוכשר, כפי שהעיד היועץ עצמו. הרי באמצעות תחבולות וחוות דעת מקצועיות תמיד אפשר לעקוף את החוק, ולא מעט מנהלים עושים זאת בדרך לתגמולים גבוהים יותר. דווקא עכשיו, כששכר הבכירים נמצא על סדר היום, פסק הדין שלה הוא לא פחות ממחדל. נקווה שהוא יתוקן בערעור.
גלית חמי
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה