בדיקת "כלכליסט": תוספת השכר בשופרסל ומגה - 70 מיליון שקל

את הבשורה על העלאת שכר המינימום ב־7.5% קיבלו רשתות השיווק בדאגה. עבור חמש הרשתות הנסחרות בבורסה - שופרסל, רבוע כחול, טיב טעם, רמי לוי וכמעט חינם - מדובר בעלייה מצרפית של כ־76 מיליון שקל בהוצאות השכר, שכן רוב המועסקים אצלן משתכרים שכר מינימום.

מבין חמש הרשתות, הראשונה לפרסם את תוצאות 2010 היתה שופרסל מקבוצת אי.די.בישל נוחי דנקנר. פרסום הדו"חות מאפשר אומדן עדכני באשר להשפעה שתהיה להעלאת שכר המינימום על הוצאות החברה.

לפי נתוני 2010, העלאת שכר המינימום - האמורה להיכנס לתוקפה ביוני הקרוב - תאלץ את שופרסל לספוג תוספת של 45 מיליון שקל בהוצאות השכר. שופרסל מודה בדו"חות כי רוב עובדיה משתכרים שכר מינימום, ומפרטת כי כל עלייה של 1% בשכר המינימום תגדיל ב־6 מיליון שקל את התוספת של הוצאות השכר (זאת, כאשר נכון לסוף 2010 עומד מספר עובדי הרשת על 12,400 איש - כך שכל הגדלה של מצבת העובדים תגדיל בהתאם את התוספת הנגזרת מהעלאת שכר המינימום).

שופרסל עדכנה בדו"חות 2010 כי בשלוש השנים האחרונות היא נקטה אמצעי התייעלות לצורך צמצום הוצאות השכר ואף הקטינה את היקף שעות העבודה. הרשת ציינה שהיא ממשיכה לבחון באופן שוטף דרכים להקטנת הוצאותיה, כאשר סך הוצאות השכר עמד אשתקד על 947 מיליון שקל. שופרסל הסבירה כי מדובר בסכום שהנו גבוה מהממוצע בשנים האחרונות, ושהוא משקף את השפעת הסכמי השכר הקיבוציים וכן את העלייה בהוצאות התגמול לבכירים.

בכיר באחת מרשתות השיווק הגדולות אמר ל"כלכליסט" כי גם אם רוב עובדיו עונים על הקריטריונים של משתכרי שכר מינימום, "בפועל, עובדים רבים משתכרים יותר מכך, מאחר שהם מקבלים תוספות על שעות נוספות ועוד הטבות מכוח הסכמים קיבוציים". אותו בכיר העריך כי לא יהיה צורך בפיטורי עובדים על רקע העלייה בהיקף הוצאות השכר. "אין מקום לפיטורים כי רוב הרשתות ממילא מעסיקות רק עובדים שעונים על צורכיהן".

איך לדעתך יתמודדו הרשתות עם העלייה בהוצאות השכר?

"חלק יתייעלו וחלק יעלו מחירים".

"בלי משחקים"

בכיר אחר באחת מרשתות השיווק הקטנות יותר אמר ל"כלכליסט" כי "החברות הבורסאיות לא משחקות משחקים. אנחנו חוקיים, לא עבריינים. מה שמשגע את המתחרים הגדולים שלנו זה איך אנחנו מצליחים לעבוד בשיעור הוצאות נמוך כל כך ביחס למכירות למטר. התשובה היא שאנחנו מציעים מחירים נמוכים יותר ועובדים טוב יותר. אין לנו הוצאות הנהלה מנופחות. אנחנו קטנים ואגרסיביים".

בכיר ברשת קמעונאית גדולה אחרת אמר ל"כלכליסט" כי "ברגע ששכר המינימום יעלה, נכבד זאת. כיום גם עובדי שכר המינימום שלנו זכאים להטבות נוספות כגון משכורת 13 ומשכורת רווחים שכמעט משתווה למשכורת נוספת. מלבד זאת, כל אחד מהם זכאי לקרן השתלמות. אנחנו רואים בעובדים נכס".

אם כך, העלאת שכר המינימום היא בשורה חיובית לכל הצדדים.

"מה שמטריד אותי הוא שכל הרשתות הגדולות, ואנחנו בתוכן, יכבדו את הדרישות החדשות, אבל ההסתדרות עצמה הודתה שאין לה כוח לאכוף את העלאת שכר המינימום. 5% מהשוק שבו אנחנו פועלים שייכים ל'רשת הרביעית' (שם קיבוצי לרשתות מוזלות שונות - ר"ב), ומדובר בענף שמוצא דרכים להעסיק עובדים בשכר שהוא מתחת לשכר מינימום. הבעיה היא שבמקביל, אין שום אכיפה. אני חושב שדווקא בתחום תחרותי כמו שלנו, הממשלה חייבת לוודא אכיפה".

אתה יכול לפרט?

"אני רואה תלושי משכורת של עובדים ברשתות הללו. אולי מוצג שם שכר מינימום אבל לא רואים כל שעות נוספות. הרשתות שעליהן אני מדבר רווחיות יותר מאיתנו מאחר שהן לא מכבדות את החוק. זה מקשה עלינו להתחרות בהן".

אחת הקולגות שלך דיבר על הצורך בהתייעלות לנוכח העלאת שכר המינימום.

"מה זה התייעלות? איך אני יכול עוד להתייעל? אפשר רק להעלות מחירים. נושא שכר המינימום מכביד מאוד על הרשתות, ואני מרגיש שעם ישראל נמצא בסוג של פיצול אישיות. הוא רץ ל'רשת הרביעית' כדי לשלם 10 אגורות פחות, ולא אכפת לו שהוא רואה עובדות מעזה. במדינה מתוקנת זה לא היה קורה".

רמי לוי. "אני בעד העלאת שכר המינימום ב-50%" | צילום: אוראל כהן

רמי לוי, בעל השליטה ברשת שיווק השקמה והאיש שאולי מזוהה יותר מכל עם המושג "רשת רביעית", מתרגז מאוד למשמע הביקורת שמטיחים בו הקולגות. "רוב העובדים אצלי מרוויחים מעל שכר המינימום. אני חברה ציבורית, מה זה הטענות השטותיות האלה שאני לא משלם לפי החוק? איך אני יכול לעבור על החוק כשאני חברה ציבורית?".

אחת הטענות נגדך היא שאתה מסיע עובדים ממזרח ירושלים.

"הסעת עובדים מירושלים או מקריית מלאכי עולה לי יותר כסף. כל אלה שטוענים נגדי ומסתתרים מאחורי שמות כמו 'הרשתות הגדולות' הם אלו שמשלמים את רוב שכר המינימום. הקופאיות שלהם מרוויחות פחות מהקופאיות אצלי". לוי אף מרחיק לכת ואומר שהוא "בעד העלאת שכר המינימום ב־50% ולא רק ב־200 שקל. זה לעג לרש. העלאת השכר תעשה טוב למשק כי מרוויחי שכר המינימום הם אלו שמבזבזים הכי הרבה בארץ. אם יעלו להם את השכר, הם ילכו יותר למסעדות ולמספרות ויקנו אצלי יותר במבה". לוי אף מבטיח כי אצלו לא תירשם עליית מחירים.

לפי דו"חות 2009 של רמי לוי, העלאת שכר המינימום תגדיל את הוצאות השכר של הרשת ב־1.8 מיליון שקל. לטענת לוי, מתוך 1,800 עובדיו, רק 300 עובדים בשכר מינימום.

רשת נוספת הנמנית עם קטגוריית "הרשת הרביעית" הגיעה באחרונה לבורסה בתל אביב. מדובר בכמעט חינם שהונפקה באוגוסט האחרון. לפי נתוני התשקיף של הרשת, העלאת שכר המינימום תגדיל את הוצאות השכר שלה בכ־2.5 מיליון שקל בשנה.

המחירים יעלו?

הגם שרוב בכירי הרשתות מבטיחים כי פיטורי עובדים אינם על הפרק, נדמה שצו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף רשתות השיווק כבר נותן את אותותיו. הצו, שגובש בשיתוף ההסתדרות ושנחתם בפברואר 2010, קבע תנאים חדשים ומשופרים לעובדי הרשתות כגון הסדר פנסיה מלא, קרן השתלמות לאחר שלוש שנות עבודה, משכורת 13 החל מהשנה הרביעית ותוספת ביגוד.

סניף של כמעט חינם. "רוב הנטל נופל על מגזר ספציפי" | צילום: אביגיל עוזי

אבל בתשקיף של כמעט חינם צוין כי כבר ברבעון הראשון של 2010 קטן מספר העובדים ב־16% - בעיקר בשל ההיערכות לצו ההרחבה, וזאת לאחר שבשנים 2007–2009 מצבת העובדים של הרשת דווקא גדלה בשיעור ניכר.

לישראל איינהורן, יו"ר כמעט חינם ואיש בעל רקורד ארוך בענף (בין השאר כבכיר בשופרסל), ישנן טענות משלו על סוגיית שכר המינימום. "אמנם אנחנו חושבים שהעלאת שכר המינימום תצמצם את הפערים בין עניים לעשירים ותשפר את המצב הלא נורמלי שקיים היום, אבל מה שמטריד אותי הוא שרוב הנטל נופל על מגזר ספציפי, הקמעונאי, בשעה שחברות רבות אחרות, כגון חברות יצוא, כלל לא מושפעות מהעלאת השכר. בוחרים בדרך הקלה: בהתמקדות במגזר שלנו, אבל שיעור הרווחיות אצלנו קטן מאוד ועומד על 1%–3%, כך שהרבה אנשים מועסקים בשכר מינימום".

מה שיעור המועסקים בשכר מינימום בכמעט חינם?

"לא יותר מ־40% (לפי התשקיף, מדובר בכ־600 עובדים - ר"ב), אבל חברות קטנות יותר לא יעמדו בנטל וידרשו להעלות מחירים. אותם קמעונאים שמחזיקים ב־3–5 חנויות ייפגעו מאוד מהעלאת שכר המינימום על רקע התחרות הקשה בענף. לדעתי, ישנן דרכים אחרות לצמצם את הפערים כמו עדכון מדרגות מס הכנסה לעשירון העליון, שאני נמנה איתו".

לדברי איינהורן, "בשלב הראשון, הרשת שלנו תספוג את עליית השכר בלי להעלות מחירים - הרי התחרות בענף כבר בלמה את העלייה שהיתה אמורה להיגרם מעליית מחירי הסחורות. אבל בשלב השני המחירים יעלו והנטל יחזור לשכבות החלשות, כי אצלן המזון מהווה 70%–80% מסל הקניות בעוד שאצל העשירון העליון הוא מהווה רק 40%".