מיהו דיויד גילה: הפרופסור שלא חושש מהריכוזיות במשק הישראלי

עד לשבוע שעבר הוא לא היה כלל ברשימת המועמדים לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים, וכעת צפוי פרופ' דיויד גילה להפוך לממונה הראשון על ההגבלים העסקיים משורות האקדמיה ולא משורות הפרקטיקה. גילה לא הגיש את מועמדותו לתפקיד, אולם כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" הוא נקרא לוועדת האיתור לתפקיד. בתום ראיון של שעה ביום ראשון האחרון הפך גילה למועמד המוביל לתפקיד.

ועדת האיתור הגישה את שמו של גילה עם שמו של בועז גולן, היועץ המשפטי של הרשות. השניים יתראיינו בימים הקרובים אצל שר התמ"ת, שלום שמחון. על פי כל ההערכות צפוי שמחון לבחור בגילה.

פרשנות כל הטעויות בדרך למינוי תחילה ההסכם הקואליציוני התקדימי שקבע כי שר התמ"ת שלום שמחון וראש הממשלה ימנו את הממונה הבא, וההבהרה שהגיעה לאחר מכן כי המינוי בכל זאת יהיה מקצועי. בהמשך היה גם מינוי שנוי במחלוקת . ומה יהיה בסוף? נעמה סיקולרלכתבה המלאה

נגד התערבות מוגזמת בשווקים

גילה (47) הוא חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת הארוורד בארצות־הברית. לאחר מכן חזר להוראה באוניברסיטת תל אביב, שבה גם למד משפטים וכלכלה לתואר ראשון ושני.

השאלה מי ייבחר כממונה על ההגבלים העסקיים הסעירה את הקהילה העסקית כיוון שמדובר באחד הרגולטורים הבכירים ביותר בזירה הכלכלית. מאחוריו פועלת מחלקת חקירות חזקה שמטרתה לאתר כשלים תחרותיים והסדרים כובלים. הממונה הנבחר אף יחליף את קודמתו, רונית קן, בוועדה לבחינת התחרותיות במשק או בשמה הפופולרי יותר ועדת ה"ריכוזיות".

דעותיו של גילה בתחום התחרות נחשבות לליברליות. הוא התבטא לא פעם כמי שסבור שיש למעט בהתערבות רגולטורים בשווקים. בצד המחקר המשפטי וההוראה התפרנס גילה גם ממתן חוות דעת משפטיות. כך למשל בעניין מיזוג חברות הקניונים הציבוריות בריטיש ישראל ומליסרון נשכר על ידי מליסרון לתת את חוות דעתו וקבע כי המיזוג אינו פוגע בתחרות ואינו מצריך מימוש נכסים. רשות ההגבלים לא קיבלה את חוות הדעת ואישרה את המיזוג לבסוף בכפוף למכירת קניונים.

במקביל, היה גילה מעורב בעסקה בה ביקשה שופרסל לרכוש 50% מרשת ניו פארם. סופר פארם שכרה אז את שירותיו של גילה, אשר קבע כי המיזוג יפגע בתחרות. רשות ההגבלים היתה מוכנה לאשר את העסקה בכפוף לתנאים, אולם החברות החליטו בסוף לסגת ממנו.

הדעות הליברליות של גילה, בצירוף חוות הדעת הכלכליות שנשכר לערוך גם עבור טייקונים כמו יולי עופר במיזוג מליסרון ובריטיש ומספר התבטאויות שלו כי הוא סבור שאין בעיה של ריכוזיות במשק הפכו אותו למי שמאמין בכלכלה חופשית. מכיוון שגילה יתפוס את הכסא המתפנה בוועדת הריכוזיות דעותיו רלוונטיות ביותר. בראיונות שהעניק צוטט גילה כמי שמתנגד לגישה שלפיה צריך לפחד מהריכוזיות ומהצמיחה של פירמות רב־ענפיות. גילה צוטט כמי שמעדיף קודם כל שבעל ההון ישקיע את כספו בארץ.

באוגוסט 2010 ערך יו"ר דסק"ש מקבוצת אידיבי, עמי אראל, מפגש סגור בו ביקש להסביר מדוע איך בעיה של ריכוזיות. הוא הביא את גישתו של גילה כתימוכין לטענותיו וציטט אותו כמי שסבור שהחשש שחברת אחזקות תשתמש בקשרי הון-שלטון נמוך בהרבה מחשש לשימוש בקשרים כאלה בקרב מי שהונו מרוכז בתעשייה אחת.

תמך בחברות הסלולר

גילה נכנס לתקופה חדשנית יחסית ברשות ההגבלים העסקיים על רקע חוק "קבוצות ריכוז" שעבר בועדת הכלכלה בסוף פברואר ועומד בפני קריאה שניה ושלישית. החוק קובע כי רשות ההגבלים תוכל להכריז על מספר שחקנים שמחזיקים למעלה מ־50% מהשוק כעל קבוצת ריכוז, ולהגביל את צעדיהם. הממונה הקודמת רונית קן כבר רמזה כי החוק עשוי לסייע לרשות להגביר את התחרות בשווקים כמו הסלולר, הגז הביתי וכרטיסי האשראי. גילה הוא שיצטרך להוציאו לפועל.

גילה צוטט בין היתר כמי שהתבטא לכאורה נגד הורדת דמי הקישוריות. על הרקע הזה הביעו אתמול חשש בשוק שמא שוק הסלולר לא יהיה אחד השווקים הראשונים על שולחנו של גילה, בניגוד לקודמתו. בנוסף, עשוי גילה להביא לחקיקה מחודשת של חוק ההגבלים העסקיים כיוון שהוא סבור שהחוק דורש שינוי. דוגמה לכך היא ציטוט שלו לפיו רשות ההגבלים העסקיים התערבה עד היום מעט מדי בשאלות של בעלויות צולבות בין מתחרים שלא עולות לכדי מיזוג ובנושאים של פיקוח על מונופולים.

שאלת המונופול של רשת שופרסל

גילה סבור שבישראל יש מעט מדי אכיפה נגד מונופולים והרשות משאירה את הזירה בעיקר לתביעות אזרחיות. גילה אמור להחליט האם לפתוח בחקירה כנגד שופרסל בשאלה האם היא מונופול. דעתו בעניין זה עשויה להכריע דווקא בעד פתיחה בחקירה נגדה. זאת אף כי בתחום הקמעונאי מגלה גילה לרוב עמדה מתירנית שעשויה לסייע לחברות דוגמתה. במאמרים שפירסם קבע כי לא כל התערבות או המלצה בנושא של מחירים (למשל בין יצרן ומשווק) היא הסדר כובל וכי ספק רשאי להמליץ לרשת שיווק על מחיר בו יימכרו לצרכן אחד או יותר ממוצריו, ובלבד שהספק אינו נוקט בפעולת אכיפה.