"להחיל כללי משפט ציבורי על שכר בכירים"

לפרופ' מיגל דויטש יש רעיונות מרחיקי לכת להתמודדות עם שכר הבכירים. הוא אינו מציע אותם בגלל חוסר אמון בעבודת ועדת נאמן, שהעלתה לדעתו פתרונות "מאוזנים וסבירים שיש לברך עליהם", כאלה ש"יש לשקול את יעילותם לאחר תקופת מבחן". בראיון ל"כלכליסט" הוא אומר: "בצד ההתקדמות בצעדים שננקטו קיימת בעיה קשה של פיזור בעלי מניות המיעוט, אדישות וחוסר תיאום ביניהם, באופן שעדיין אינו מבטיח התגברות על הקושי. אני מבין שנשקלים עתה רעיונות להגברת המעורבות של הגופים המוסדיים בנידון. הדבר עשוי לשפר את המצב".

דויטש (55) הוא פרופסור למשפט מסחרי באוניברסיטת ת"א ששימש בין השאר כחבר בוועדת טירקל לבחינת המשט לעזה ובוועדת המניות של בנק לאומי. הוא מציע לבחון השלמה ערכית-משפטית לעולם שבו מתנהל הדיון על שכר הבכירים באמצעות החלת רעיון ה"דואליות הנורמטיבית".המשמעות היא החלת חובות מהמשפט הציבורי על חברות ציבוריות מרכזיות במשק. "בעולם המשפט יש חלוקה שמרנית בין גוף ציבורי שעליו חלים חוקי המשפט המנהלי כדוגמת חובת סבירות, אי-אפליה ושיוון כפי שקורה בחברות הממשלתיות, לעומת גופים פרטיים שלא מחוייבים לסבירות ולשוויון ולמעשה יכולים לעשות מה שהם רוצים כל עוד הם לא עוברים על החוק", הוא מסביר, "אם נטיל על החברות הציבוריות הגדולות חובות מתחום המשפט הציבורי, לצד חובות של המשפט הפרטי - הן יהיו מחוייבות בין היתר להתנהלות סבירה תוך הפעלת שיקולים ענייניים. ככל שהקניית שכר בלתי ראוי לבכירים סותרת עקרונות אלה, ייתכן כי ניתן יהיה לתקוף בדרך זו את המקרים הקשים והמקוממים בתחום שכר הבכירים".

לדברי דויטש, בסופו של דבר עשויה סוגיית שכר הבכירים להתברר דווקא בבתי המשפט, באמצעות תביעות נגד דירקטורים - בדרך כלל תביעות נגזרות - על בסיס המשפט האזרחי הרגיל. "דירקטורים המאשרים שכר בלתי פרופורציונלי ובלתי מוצדק עלולים להיחשף במקרים קיצוניים לתביעות בגין עוולת הרשלנות ובגין הפרת אמון", אומר דויטש. "הגם שבדרך כלל קיימים הסדרי שיפוי וביטוח לטובת נושאי המשרה, הם לא מוגנים כל עוד אפשר להוכיח שהתנהגותם נעשתה בזדון".

ניהול ללא סיכונים

דויטש אינו מהסס לנקוט עמדה נגד שכר גבוה מדי למנהלים, ולא בפעם הראשונה. "יוזמה חופשית ותגמול בגין סיכון הם מנוע צמיחה חיוני, אבל הסכומים המשולמים אינם נראים לעתים כמוצדקים במונחים של סיכוי מול סיכון. נושאי המשרה אינם נושאים בסיכון אישי ממשי במקרה של כישלון עסקי למעט עצם הסיכון לאובדן המשרה". עמדה זו אינה גורמת לו לתמוך בהצעות שונות שעלו לאחרונה להגבלת שכר הבכירים, ונראות בעיניו קיצוניות ובעייתיות למדי. הכוונה היא להטלת מס ישיר גבוה במיוחד על מקבלי שכר גבוה, קביעת תקרת שכר מוחלטת, והגבלת ההכרה בהוצאה מוכרת של החברה על השכר הגבוה. "הבעייתיות בהטלת מס גבוה", אומר דויטש, "נובעת מכך שאי אפשר להבחין באופן לגיטימי בין נושאי משרה לבעלי הכנסות אחרים. כמו כן, קיים סיכון לגילום בשכר של ההכבדה במס, כשמדובר בחברות הציבוריות".

פרופ' מיגל דויטש. מציע לבחון השלמה ערכית-משפטית לדיון על שכר הבכירים | צילום: תומי הרפז

לדעת דויטש, קביעת תקרת שכר מוחלטת היא צעד בלתי מעשי בגלל מגוון החברות והרווחיות השונה שלהן. ויש בכך גם קושי רעיוני. "יש לזכור כי מול המגמה המובנת והמוצדקת להפחתת השכר המקומם של חלק מהבכירים, ניצב השיקול שיש לאפשר לחברות לנהל את עסקיהן באופן אוטונומי, עם מינימום התערבות רגולטורית. הוצאות שונות ומגוונות של חברה ציבורית יכולות להיות שנויות במחלוקת, אך מדובר בקניינה ובחופש העיסוק של החברה, הראויים עקרונית להגנה".

פזילת הדירקטור

"התיקון לחוק החברות שהתקבל זה עתה הוא כיוון פעולה ראוי שנקט שר המשפטים, המחזק את עצמאות הדח"צים במובנים חשובים", אומר דויטש.

אתה חושב שזה יספיק?

"חופש הפעולה של הדח"צ בתוך תקופת המינוי הורחב באופן משמעותי".

דויטש אינו בטוח שהצעדים שכבר נעשו יספיקו כדי שבעלי המניות יפעלו במתואם וביעילות כדי למנוע הענקת שכר לא מוצדק, ולכן הוא מציע להכניס שחקן חדש למגרש: "לטעמי יש לשקול בעתיד אפשרות מרחיקת לכת יותר, בעיקר בחברות פירמידליות, שמינוי דח"צים והארכת כהונתם ייעשו על ידי גוף ציבורי שאין כל זיקה בינו לבין החברה הנידונה. המינויים ייעשו תוך בחינה עצמאית של ביצועי אותם דח"צים על ידי הגוף הציבורי".

כוונתך לגוף שלא יהיה קשור לרשות ניירות ערך?

"אני לא יודע אם רשות ני"ע היא הגוף המתאים. צריך לדעתי להקים מכוח חקיקה גוף חיצוני שיעסוק בעניין הדח"צים. אני יכול להבין אם מישהו יטען כנגד הכתבת בעל תפקיד לחברה על ידי רגולטור. אכן מדובר בצעד לא פשוט. בכל מקרה, נראה לי שנכון להמתין ולראות מה תהיה השפעת הצעדים הנוכחיים שננקטו".