המשנה לפרקליט המדינה: "הסדר פסגות גרם להרבה כאבי בטן"

"האם יש כאן צדק לעשירים?", שאלה עו"ד יעל גרוסמן את המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, בהתייחס להסדר שפטר את פסגות מההליך הפלילי. את הקנס שנקבע, 150 מיליון שקל, ניתן לראות כתוספת למחיר ששילמה אייפקס ברכישת פסגות. המחיר הזה "קנה" גם את סגירת התיק.

הדיון התנהל ביום העיון של לשכת עורכי הדין על אכיפה בשוק ההון. למברגר, שהודה כי "ההחלטה גרמה להמון כאבי בטן", הגן על הסדר פסגות. "שקלנו כיצד האינטרס הציבורי ירוויח יותר", הוא אמר. "קיבלנו כאן הכרה והודאה במעשים, הוחל משטר תאגידי בחברה, הורחקו נושאי המשרה שעדיין מצויים במסלול הפלילי, ושולם קנס של 150 מיליון שקל שמשקף ויתור על כל הרווחים בנוסטרו, לא רק אלה שהושגו במרמה".

רועי ורמוס | צילום: יובל חן

בתחילת נובמבר 2010 החליט פרקליט המדינה לאשר את עסקת הרכישה של פסגות על ידי אייפקס ולסגור את התיק הפלילי נגד בית ההשקעות בגין הרצת איגרות חוב, בתנאי שוורמוס יפוטר ובתנאי שישולם קנס בגובה 150 מיליון שקל.

למברגר הוסיף שיקולים נוספים: "אייפקס נכנסה להסכם הקנייה המותנה כשהיא תמת לב לחלוטין. תוסיפו את הנזק העצום שהיה נגרם לציבור ותקבלו את ההיגיון של ההסדר". גרוסמן התעניינה: "האם אייפקס ראו את חומר הראיות כדי להחליט אם כדאי להם להוסיף למחיר הקנייה את הקנס הגבוה?". למברגר: "אייפקס לא קנתה חתול בשק. התעקשנו להציג להם את חומר הראיות והם הבינו שיש תשתית שמצדיקה מבחינתם את המהלך".

עו"ד בעז בן צור לא השתכנע. "זהו מבחן בוזגלו במהופך", אמר בן צור. "ההפרדה שבה התאגיד מופטר ונושאי המשרה חשופים היא צרימה משמעותית, במיוחד במקום שהתאגיד עצמו הרוויח מהעבירות".

עו"ד אורלי דורון מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) דיברה על השיקולים בהעמדה לדין של תאגיד. "השיקולים שלנו לא תמיד סימטריים לקביעת בתי המשפט, במיוחד במצבי ביניים שבהם התאגיד גם חשוד בעבירות וגם נפגע מהן. היו מצבים שחברה הגיעה לפירוק, ומי שמונה להבריא אותה ביקש שנימנע מהעמדה לדין".

בן צור הזכיר את התיק של יועצי ההשקעות של בל"ל. "ההטבה שהושגה היתה של התאגיד בלבד. המנהלים לא הפיקו טובת הנאה ישירה, לכן רק התאגיד הואשם". ואורלי דורון סיכמה: "נצטרך לבחון מחדש את כל הקונספט של ההעמדה לדין, לבחון אם הנזק עולה על התועלת הציבורית בהעמדה לדין ויש אכיפה מינהלית שמתאימה יותר. נצטרך להיות עם היד על ההדק". התכוונה לומר "יד על הדופק", אבל שיבוש פרוידיאני התגנב לפתגם.