צילום מסך: Youtube
סדרות הרשת בישראל: עדיין לא מסתדרים בלי מימון מסחרי
איך עושים סדרת אינטרנט כחול-לבן? רוב הפרויקטים אמנם מומנו על ידי גופים גדולים, אבל הסדרות מסתמכות על ניסיון לעשות כמה שיותר בכמה שפחות תקציב
גם בישראל היו ניסיונות שונים ליצור טלוויזיה המיועדת לרשת בלבד, אך ברוב המקרים מדובר בפרויקטים שמומנו על ידי גופים גדולים שנתנו את חסותם המלאה. למרות זאת, אפשר להגיד שהדגש העיקרי בסדרות הישראליות היה "דלוּת הפקה", בדומה להרבה דברים שאפשר למצוא בטלוויזיה שלנו.
הפורמטים הסתמכו על פשטות ועל ניסיון לעשות כמה שיותר בכמה שפחות תקציב, בתקווה שהיצירתיות של היוצרים תחפה על המחסור בכסף. כולם רוצים ליצור סדרות ברשת, אבל אף אחד עדיין לא יודע ממש איך, ובגלל זה הסדרות עדיין מרגישות בוסריות ומהוססות. הנה כמה סדרות עצמאיות שהושקו ברשת בשנים האחרונות.
"אחמד את סלים"
אפשר להגיד שאור פז ותום ברגר הם מחלוצי סדרות האינטרנט בישראל. השניים יצרו באופן עצמאי סדרת אנימציה שלקחה השראה מהוויזואליה של "סאות' פארק", והתאימו אותה היישר למזרח התיכון הלוהט. זהירות - תוכן בוטה למדי.
במרכז העלילה עומדים האחים אחמד וסלים, שלמרות רצונותיו העזים של אביהם שיהפכו לרבי-מפגעים, מעדיפים דווקא לשחק משחקי מחשב כל היום.
"פיני"
הסיפור של פיני הוא סיפור משונה. תומר ברזידה יצר כמעט לבדו סדרה על טבח ישראלי שגר בלונדון ומנסה לכבוש את עולם הקולינריה הגדול. רק שהוא ישראלי חוצפן ועילג, וחוץ מזה אף אחד לא אוהב ישראלים. הסדרה צולמה בלונדון וכללה הרבה אנגלים טיפוסיים אותנטיים, אך התקופה העצמאית שלה הסתיימה במהירות והסדרה נמכרה לאתר ynet.
"אלוהים והשטן שותפים"
פליקס, אתר הווידיאו של תפוז, מנסה למתג את עצמו כאלטרנטיבה ישראלית ליוטיוב, לכן הוא משקיע בתוכן. סדרת האינטרנט החדשה באתר, "אלוהים והשטן שותפים", היא בדיוק מה שהם היו צריכים - אלוהים והשטן מוצאים את עצמם שותפים בדירה מתפוררת בתל אביב, משלמים שכר דירה מופרז ומנסים ליהנות מחיי הרווקות התל אביביים, כשבדרך הם מגלים כמה הם עולים אחד לשני על העצבים. גם "אלוהים והשטן שותפים" הופקה באופן עצמאי ונמכרה לאחר הצילומים לאתר פליקס.
תגובה אחת לכתיבת תגובה