האם מותר להעדיף דיילות בלונדיניות?

"חובת הפרישה בגיל מוגדר נתפסת כאפליה מטעמי גיל. לא הוגן לפטר אדם רק מפני שהגיע לגיל מסוים. מסיבה זו בוטלה בבריטניה לפני כחודש חובת הפרישה לפנסיה בגיל 65", כך גילה שלשום מייקל רובנסטיין, מומחה בריטי לדיני עבודה במהלך כנס שערכו פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין ונציבות שוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת.

הדוברים בכנס, שעסק בעילות האפליה בעבודה הקיימות בארץ ובעולם, ניסו לנתח מהו המצב הרצוי בתחום והעלו כמה הצעות מעניינות, חלקן רדיקליות, להסדרתו. כך למשל, סיפרה אן מקרנן מנציבות שוויון ההזדמנויות בצפון אירלנד על "ביטול סעיפים בהסכמי עבודה, שבהם מתחייבים עובדים לשמור בסוד את שכרם".

ביוזמת האיחוד האירופי ישראל תלמד מצפון אירלנד איך להתגבר על אפליה בעבודה צפון אירלנד נחשבת למופת לאינטגרציה בין קתולים לפרוטסטנטים, ותלמד את נציבות השוויון הישראלית כיצד להגביר את המודעות לאפליה משה גורלילכתבה המלאה

בהתאם לחוק בישראל, עובדים המבצעים עבודה שווה זכאים לשכר שווה - ללא קשר למינם. ואולם, קשה לאכוף את החוק היות שאף אחד מהעובדים אינו יודע כמה מרוויח עמיתו לעבודה המבצע עבודה זהה לשלו. "לפיכך, מעכשיו ניתן יהיה אצלנו לתבוע שוויון על בסיס מידע, ולא סתם על סמך תחושת האפליה בשיחות מסדרון".

הרבה עילות אפליה, אבל גם הרבה בעיות

"חקיקת השוויון בארץ מתקדמת אפילו ביחס למדינות האיחוד האירופי", אומרת עו"ד ציונה קניג־יאיר, הנציבה הישראלית, "שם יש שש עילות אפליה, לעומת למעלה מ־12 בחוק שוויון הזדמנויות שלנו".

החוק הישראלי אוסר על אפליה על בסיס מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, מוצא, השקפת עולם, השתייכות למפלגה, מילואים או מוגבלות. החריג בחוק המתיר אפליה קובע כי מותר לסרב לקבל עובד לעבודה, רק ככל שאינו מתאים לתפקיד. כך למשל, זייפן לא יוכל להתקבל לצוות זמרי אופרה, ואנאלפבית לא יתקבל לסגל ההוראה באוניברסיטה.

זהירות, סטריאוטיפים אמירה יכולה להיחשב אפליה השופטת ורדה וירט־ליבנה חייבה מעסיק בפיצויים לאחר שעובדת נשאלה אם לא תתקשה בעבודה מכיוון שילדה תאומים משה גורלילכתבה המלאה

מצד אחד, ריבוי עילות האפליה במשפט הישראלי הוא בשורה מעודדת המלמדת על מערכת משפטית נאורה. מצד שני, ריבוי העילות מלמד גם על ריבוי בעיות, חלקן ייחודיות למציאות הישראלית - כמו למשל שירות מילואים, "מילת הקוד" לאפליה של עובדים ערבים בקבלה לעבודה.

שופטת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט־ליבנה ציינה בכנס את "האקטיביזם השיפוטי הישראלי שמגלה פתיחות קיצונית לעתים כדי להקל על עובדים בהחלת חוקי השוויון בעבודה". וירט־ליבנה ציינה את הפסיקה המפותחת בארץ, במיוחד בתחומי היריון, לידה וזכויות הוריות.

"אפילו הרחבנו את הזכויות כשקבענו שעובדת בהיריון לא חייבת לגלות עובדה זו בעת המשא ומתן לקבלתה לעבודה. הרחבה אפשרית נוספת היא הכרה בעילות אפליה חדשות שהמחוקק לא מנה בחוק - באמצעות החלת דוקטרינות של תום לב ושוויון או דרך הכרה באפליה עקיפה. למשל, כשמפרסמים מודעת דרושים המוגבלת ליוצאי צבא בלבד, ניתן לראות בכך אפליה כלפי ערבים ונשים דתיות".

הנציבות הישראלית צעירה, אבל בשני מקרים שבהם ייצגה עובדים כבר ניתנו פסקי דין. ב"צנרת" ממתינה עילה חדשה שאפילו בעולם עדיין לא יודעים כיצד להתייחס אליה - LOOKISM. עניינה של זו בשאלה, האם ניתן לעתים להעדיף עובדים יפים על פני מכוערים כשנסיבות העניין דורשות זו.

כאמור, החוק אוסר על אפליה, אבל קובע כי "אין רואים אפליה כאשר זו מתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה". האם אופיים של מקצועות כמו דיילות או מלצרות יוכל להתיר העדפה של עובדים הנראים טוב במיוחד? והאם ניתן גם לכפות עליהם לבוש מסוים?

דוגמה לתלונה שהגיעה לפתחה של הנציבות היא זו של מלצרית שעבדה ברשת הילטון, שהתלוננה כי הרשת חייבה מלצריות להופיע בגרביונים וחצאיות מעל הברך, בטענה כי אלה הם בגדים ייצוגיים. במקביל מצפים בבריטניה להכרעה בתביעה דומה. עו"ד שרון אברהם־ויס, הנציגה התל אביבית של הנציבות, טוענת שהעילה לא מסתכמת רק באיך אתה נראה: "זה גולש לאפליות נוספות, גיל למשל. צעירים נחשבים ליפים יותר ממבוגרים. וזו גם אפליה נגד מיעוטים. אם בלונדיני נחשב יפה, אז לבני מיעוטים אצלנו קשה יותר להתקבל לעבודה".

לפני כחודש הוציאה שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, רונית צדיק,צו מניעה נגד פיטוריהם של 20 עובדים ערבים מרשת המזון כמעט חינם במודיעין. לטענת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שייצגה את העובדים, הפיטורים היו על רקע אפליה מטעמי לאום. ברשת טענו שאחד העובדים שיבח את הטבח שנעשה ביישוב איתמר, אלא שטענה זו היתה בעייתית היות שהיתה מבוססת על עדות שמיעה. התיק עדיין לא הסתיים. צו המניעה זיכה את העובדים בשימוע, אולם כעת יהיה קשה יותר לפטרם אם הסיבה היחידה לכך היא הלאום שלהם.

עו"ד נחום פינברג | צילום: עמית שעל

מאות פניות בשנה, עשרות כתבי אישום

מאז הקמתה של הנציבות ב־2008 מתקבלות בה כ־600 פניות בשנה, מתוכן נבחרים 15־20 מקרים בולטים שהנציבות מייצגת בבתי הדין לעבודה. בשנת העבודה הקרובה החליטה הנציבות לשים דגש על שלושה תחומים: מגדר (במיוחד פערי שכר בין גברים לנשים), לאום וגיל. שאלת הגיל שנויה במחלוקת בין קניג־יאיר ועו"ד נחום פינברג, בעל המשרד הגדול בארץ לדיני עבודה המייצג בעיקר מעבידים.

"אני נמנה עם ה'בד גייז'", מתוודה פינברג ומוסיף: "השיקול לפטר אדם מבוגר נובע לא רק מעלותו הגבוהה יותר למעסיק, אלא גם כיוון שיש לו תנאי פרישה טובים, ולא רוצים לפטר צעירים שצריכים לפרנס משפחות".

קניג־יאיר אינה מסכימה: "הנטייה להוציא לפנסיה מוקדמת נועדה להיפטר מהמבוגרים כדי 'לרענן' - נימוק שלא יכול לעמוד במבחן".