שהמונופול יתנדף: יצחק תשובה מחזיק אצבעות לגז המצרי

1. מחכה למימן

לפי הודעתה לבורסה ב־17 במאי של אמפל, שבאמצעותה מחזיק איש העסקים יוסי מימן ב-12.5% מספקית הגז המצרית EMG, עד יום שלישי צפויה הזרמת הגז להתחדש. זאת לאחר שהמצרים תיקנו ואבטחו את מערכת ההולכה שלהם, זו שמאז פברואר נפגעה פעמיים בפיגועים חבלניים. באופן אירוני, מי שנמצא בראש רשימת הממתינים לגז המצרי היא לא חברת החשמל אלא נובל אנרג'י וקבוצת דלק של יצחק תשובה, שמחזיקות יחדיו (53% דלק, 47% נובל אנרג'י) במאגר הגז הישראלי היחיד שפעיל כיום - ים תטיס. הסיבה פשוטה: ברגע שהגז המצרי יחזור, תתקשה רשות ההגבלים העסקיים להכריז על ים תטיס כמונופול. יצוין שהתנאי המקדמי להכרזה על ים תטיס כמונופול - כלומר ספק של יותר מ־50% מהתצרוכת בשוק - כבר קיים: לפי משרד התשתיות ב־2010 הגיע הביקוש בישראל לגז טבעי ל־5.3 BCM (מיליארד מ"ק), כאשר 60% ממנו הגיעו מים תטיס והשאר ממצרים.

2. חידת המימון לתמר

גם אם ההכרזה על מונופול תיעלם או תתעכב, המדינה תמשיך לנסות לקבע מחיר באמצעות הוועדה לפיקוח על המחירים, שם ישבו שני נציגי האוצר ושני נציגי משרד התשתיות. אבל צרה אחת לפחות תרד מראשן של נובל ודלק: הבעיה של תשובה היא שהאוצר עדיין "שם אותו על הכוונת". לדברי בכירים באוצר, דלק מתעכבת בכוונה בהשגת מימון לפיתוח תמר, מה שישלים את הפאזל הפיננסי. אפילו ישראמקו, שמחזיקה ב־28.75% מתמר אבל לא מוכרת גז לאף אחד, הצליחה למצוא את הכסף, ורק לדלק העשירה אין גרוש בארנק. המשק זקוק לתמר כדי לשרוף גז זול ונקי (יחסית) ולא סולר יקר ומזהם, אומרים באוצר, ומפעילים מנופי לחץ נגד קבוצת דלק: איום בסירוב יצוא הגז מלווייתן וקביעת חוזים קצרי טווח מול חברת החשמל. בדלק, לעומתם, מסבירים שמבלי לקבל ערבות מדינה על חוזי חברת החשמל, הם לא יצליחו לקבל מימון מבנקים זרים. בינתיים השוק פועל ללא יד מכוונת.

תשובה. על הכוונת של האוצר | צילום: גיא אסיאג

3. מה שכח שטייניץ

לא ברור איך זה ברח מתחת לרדאר של שר האוצר יובל שטייניץ: יישום מסקנות ועדת ששינסקי הלך כל כך בקלות, כל כך במהירות (שנה מרגע כינוס הוועדה ועד לאישור החוק בכנסת), כל כך באלגנטיות, שבדיעבד זה נראה שאם שטייניץ היה רוצה להטיל במסגרת החוק מגבלות נגד צבע האסדה שקודחת בים, הוא היה מצליח ללא בעיה. אז למה לא נגעו בבעיית המונופול? פרופ' איתן ששינסקי ענה על הקושיה ביום ראשון, במסגרת ראיון ל"כלכליסט". אפשר לתרגם את דבריו לנוסח הבא: אף אחד לא חשב שמובארק ייעלם מהזירה ושהגז המצרי לא יזרום. רק משרד התשתיות נשאר עם האצבע בסכר עד שהסכר התמוטט על כולם. עכשיו מנסים לבנות הכל מחדש עם ועדות מחירים ועם רשות ההגבליים העסקיים, אבל החשש הגדול הוא שעד שפקידי המדינה יסיימו להחליט מה הם רוצים, מחיר הגז יעלה והאזרחים ישלמו יותר על החשמל.

מימן. האספקה תחודש עד יום שלישי | צילום: שאול גולן

4. למה תשובה שותק

באמצע הקיץ, כשהמלצות ועדת ששינסקי הפכו למסמך מחייב ולבסיס לשימוע, שותפויות הגז ירו בכל התותחים במאמץ להסביר למה העלאת המיסוי על הגז תגרום להם עוול: לוביסטים, דוברים או אנשי יחסי ציבור - כל מטאטא ירה לכיוון משרד האוצר, ולפעמים בכמה קולות סותרים. התוצאה ידועה: חוק ששינסקי אושר ברוב גורף. באופן מדהים, דווקא הפעם, היכן שקולן של שותפויות הגז אמור להישמע, הן בוחרות לשתוק ונותנות למשרדי הממשלה לנהל תחרות מי יכה בהן יותר חזק. נותר רק לקוות שאף אחד לא יבוא בטענות אחר כך, בשנייה שבה הרגולציה תקשיח את פעילות הפקת הגז בישראל. להתלונן בדיעבד מתאים לוועדי עובדים של חברות ממשלתיות, לא למייסדי תעשיית הגז בישראל.

שטייניץ. המונופול ברח לו | צילום: גיא אסיאג

5. חברת החשמל מפעילה את הממשלה

גם קולה של חברת החשמל לא נשמע. מדובר בלקוח הגדול ביותר בשוק, זה שב־2010 קיבל לידיו 90% מכלל הגז שהגיע למשק המקומי, ישראלי ומצרי כאחד. חברת החשמל עומדת בפני רכש שנע בין 2.24 ל־4.5 BCM גז, כנראה מהספקים הישראלים. העניין הוא שאף אחד לא רוצה לשלם 40% יותר מהמחיר שהיה נהוג עד היום (כפי שקרה בעסקת הגז האחרונה שנחשפה ב"כלכליסט", שבמסגרתה בזן רכשה גז מים תטיס) רק מפני שאין גז מצרי או שהוא קרוב למיצוי מכסת האספקה שלו. הסיבה: התמחור החדש יתגלגל לכיסו של האזרח, ותעריף החשמל יעלה. אז מי יחתום על חוזה הרכש החדש? אף אחד.

מנכ"ל החברה הנכנס אלי גליקמן עוד לומד את החומר ויו"ר דירקטוריון החברה יפתח רון־טל בכלל בחו"ל עד השבוע הבא, ובינתיים החברה מפעילה את משרדי הממשלה השונים - רה"מ, אוצר, תשתיות - כדי להפעיל לחץ ולהוריד מחירים. מדובר בקבלני המשנה הכי מוצלחים שהיו לחברת החשמל זה שנים.