דו"ח טכנולוגי: "אתר הדייטים לאנשים יפים" מגרש את המכוערים

אין שום דבר יפה בסיפור הזה

על כן עשו באתר את המהלך המתבקש כלכלית והבזוי חברתית, וגירשו 30 אלף משתמשים מהאתר. "אנחנו לא יכולים", אינפף המנהל שלו, גרג הודג', "סתם לדחוף 30 אלף מכוערים מתחת לשטיח".

כדי להוסיף חטא על פשע, הודג' אמר בחיוך מתנשא ש"הוא מצטער מאוד עבור כל חסרי המזל שהוכנסו בטעות לאתר ושהאמינו, גם אם לתקופה קצרה, שהם יפהפיים". נכון לשעה זו, אף אחד לא שיפר את חזותו של הודג' תוך שימוש באת חפירה חלודה. אבל נראה שמישהו חשב על רעיון דומה, כי לטענת הודג' ההתקפה על האתר באה ככל הנראה מ"עובד ממורמר".

הסלקציה תעלה לאתר כ-100 אלף דולר, כולל הוצאות על תראפיה לאנשים שיחוו טראומה כתוצאה מגירושם. כנראה שלהודג' וחבר מרעיו זה משתלם. ועל זה כבר נאמר: היופי חולף, הטמטום נצחי. במקרה שלנו, מדובר בטמטום מרושע במיוחד.

Beautifulpeople.com. מגרשים את המכוערים | צילום מסך: צילום מסך: beautifulpeople.com

הרשתות החברתיות מבקרות בפקיסטן

פקיסטן היא אחת המדינות המפחידות בעולם. היא המדינה המוסלמית היחידה בעולם שיש לה נשק גרעיני, עם נוכחות פעילה של האיסלאם הקיצוני. הפיקוח של הדרג האזרחי על הצבא ועל שירותי "הביטחון", גם אחרי שפקיסטן הפסיקה להיות רודנות צבאית באופן רשמי, רופף יותר מהאחיזה במציאות של טייקונים ישראלים מסוימים. שירות המודיעין שלה, ה-ISI, ידוע לשמצה בעולם כולו, בין השאר משום שהוא זה שיצר את הטליבאן.

בפקיסטן יש אזורים (ווזיריסטן, אני מסתכל עליך) שעליהם הממשלה המרכזית אפילו לא מנסה להעמיד פנים שיש לה שליטה. שיעור הרציחות על רקע פוליטי שם הוא מהגבוהים בעולם. כמו כל המחוזות בתת היבשת ההודית, גם אלה של פקיסטן סובלים מאנלפבתיות כרונית. הפוליטיקה מושחתת עד העצם ומנוהלת על ידי מה שהאיטלקים מכנים קאפו די טוטי קאפי – גברים שמרנים עם רגל אחת בפוליטיקה ורגל שניה בפשע המאורגן.

כל זה מתסכל קשות את המעמד הבינוני הפקיסטני, שחולם להיות כמו מקבילו האירופי ולגבש את המדינה המסוכסכת והמלאכותית (ווינסטון צ'רצ'יל בתגובה: "אופס") למשהו קצת יותר רציני ומסודר. מה שלא אמרו לאנשים הטובים האלה, ולא רק להם, זה שכדי לצאת מפיאודליזם דתי למדינה מבוססת מעמד בינוני צריך כמה מאות שנים, כמה גיליוטינות, ואוקיינוס קטן של דם.

אז הם מנסים לבצע קפיצת דרך, ולקדם את הרעיונות החיוביים שלהם באינטרנט, באמצעות שלל כלי טרשת חברתית. נרשמה פריחה עזה של בלוגים, דפי פייסבוק, חשבונות טוויטר וכל השאר בפקיסטן בשנים האחרונות, מספיק כדי למשוך את תשומת הלב של מחלקת המדינה האמריקאית, שערכה כנס חגיגי לכ-200 מהדמויות המובילות בתחום שם. כמה מהבלוגרים קיבלו איומים מסוכני המשטר, אם כי ככל הידוע אף אחד מהם עוד לא נרצח. אולי הם עוד לא הרגיזו מספיק.

פקיסטן. עוד "מהפכת פייסבוק"? צריך להיות נאיבי כדי לחשוב ככה | צילום: בלומברג

עכשיו, בתור מי שכותב בלוג ליברלי בחברה משוסעת על פי קווים אתניים ודתיים, החבר'ה האלה זוכים לאהדתי המלאה. מצד שני, לחשוב שאליטה יכולה לגרור מהבוץ אוכלוסיה נבערת ענקית, כשרוב הכתיבה שלה היא באנגלית ולא בשפה המקומית – נו, בשביל נאיביות כזו צריך כנראה להיות דיפלומט אמריקאי.

בנוסף, יש נטייה משונה לחשוב שהעובדה שמישהו קיבל במה באמצעות פייסבוק, יוטיוב או כל דבר אחר, משמעה שהוא גם אימץ את ערכי "החברה הטכנולוגית". בולשיט. קנאים דתיים ופסיכים לאומנים יכולים להשתמש בכלים האלה באותה המידה, בלי להקדיש שלושים שניות למחשבה על המהפכה המדעית והעקרונות שלה. בכלל לא בטוח שהם יוכלו להמשיך את המהפכה הטכנולוגית הלאה - זה בכל זאת מצריך סובלנות לחשיבה פתוחה - אבל כל זמן שתהיה להם גישה לאותם כלים, הם יוכלו להמשיך ולהשתמש בהם.

פטנט גנבים

היצרנים של תוכנות ביטורנט הם כנראה הסייענים הגדולים ביותר לגניבה בהיסטוריה. בתי משפט כבר קבעו שביטורנט הוא, ברוב מוחלט של המקרים, כלי לביצוע פשע. שיעור התעבורה הלגיטימית ברשתות ביטורנט עומד על אחוז אחד שבוכה מרוב בדידות, ומוציא שם רע ל-99% האחרים.

בביטורנט כבר רגילים לחטוף תביעות על הפרת זכויות יוצרים. לאחרונה הם חטפו תביעה מסוג בלתי מוכר, אבל מאותה משפחה: בגין הפרת פטנט. כלומר, הכלי שמשמש את גנבי העולם לא משמש לחטא, הוא גם נוצר בחטא. לכאורה, כמובן.

הפטנט שלכאורה מופר שייך לחברה זניחה בשם Tranz-Send Broadcasting Network, שלטענתה הוציאה אותו בשנת 1999. אין לי מושג האם מדובר בתביעה טרולית או שיש לה בסיס. מה שכן ברור הוא שאם התביעה תצליח, וביטורנט תצטרך לשלם על כל הורדה והורדה שבוצעה באמצעותה, יהיה כאן מבחן מוסרי מעניין.

כל הגנבים יעמדו פתאום מול השאלה האם יש אידיאולוגיה מאחורי מה שהם עושים, ואשר על כן הם יתרמו סכום כלשהו לביטורנט, או שהם סתם חמדנים תאבי בצע, וטפילים על יצירתם של אחרים. ההימור שלי הוא על האפשרות השנייה. 

קצרצרים

הכפתור של גוגל מתקשט לכבוד חודש הגאווה

ובנושא קשור: גוגל מצאה שיטה משלה לציין את חודש הגאווה. גולשים שיחפשו אחר מושגים הקשורים לקהילה יקבלו לצד התוצאות גם את דגל הקשת בענן המפורסם. לגוגל, ראוי להזכיר, יש היסטוריה ארוכה של תמיכה בהומואים ולסביות: היא נקטה עמדה פומבית נדירה נגד ההצעה לאסור נישואי גאים בקליפורניה – הצעה שעברה במשאל עם ונפסלה לאחרונה על ידי בית המשפט העליון הקליפורני כמנוגדת לחוקת המדינה. היא גם המריצה את עובדיה להשתתף בפרויקט It Gets Better, שמיועד לשכנע צעירים גאים להחזיק מעמד ולא להתאבד. מה שמזכיר לי: עם כל ההייפ סביב "אומת הסטארט-אפ", מישהו שמע לאחרונה חברת טכנולוגיה ישראלית נוקטת עמדה חברתית, שלא לומר פוליטית?

ואם כבר גוגל, התמנון החייכן דוחף פרסומות לחלק מסרטוני יוטיוב, וזה פחות או יותר בסדר – מדובר, אחרי הכל, בשירות חינמי שצריך איכשהו להחזיק את עצמו. הבעיה היא שבשורה של מקרים, גוגל הציגה את היקף הצפיות בפרסומות כחלק מהיקף הצפיות בסרטון. לעיתים, כמו במקרה של הקדימון לסרט קונן הברברי החדש (תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל), מספר הצפיות בפרסומות עלה על הצפיות בסרטון. כך מנפחים מספרים – וכך גם מוליכים שולל את הגולשים, שסבורים שמספר הצפיות בסרטון אומר משהו.

לכל דבר טוב יש סוף: עיריית סידני העמידה בפברואר לרשות המפתח בן הוסקן את מאגרי המידע של רשות התעבורה שלה, והוא יצר בתמורה אפליקציה שאיפשרה מעקב בזמן אמת אחר התחבורה הציבורית בעיר. הנוסעים הנרגשים שיבחו את הוסקן ואת האפליקציה שלו, ואז החליטה העיריה שהמשחקים נגמרים, משכה את המידע שלה בחזרה, והכיף נגמר. בעיריה טוענים שמערכת המידע שלהם לא היתה יציבה דיה. המשתמשים חולקים עליהם, ועדיין מייללים על היעלמותה של האפליקציה. איזה מזל יש לנוסעים בגוש דן: הם לא צריכים אפליקציה כזו, ממילא לא תהיה תחבורה ציבורית ששווה לדבר עליה החל מ-1 ביולי.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"